שוק המניות ההודי חווה בימים אלו את הטלטלה העזה ביותר בתולדותיו מצד משקיעים זרים, כאשר המלחמה באיראן מעיבה על היציבות הכלכלית באזור כולו. נכון לסוף חודש מרץ 2026, ועם יומיים בלבד שנותרו לימי המסחר בחודש זה, משקיעים מוסדיים זרים משכו מהבורסה המקומית סכום שיא של כ-12.1 מיליארד דולר (כ-1.12 טריליון רופי). נתון דרמטי זה שובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר 2024 ועמד על כ-940 מיליארד רופי, מה שהופך את מרץ הנוכחי לחודש המכירות המסיבי ביותר שתועד אי פעם בשוק ההודי.

המנוע המרכזי מאחורי הבריחה ההמונית של המשקיעים הוא החשש הכבד משיבושים באספקת הנפט והגז בעקבות העימות במזרח התיכון. הודו, הנחשבת ליבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם ולצרכנית הגז השנייה בגודלה, חשופה במיוחד לעליית מחירי האנרגיה ולחסימת נתיבי שיט קריטיים כמו מצר הורמוז. הערכות הכלכלנים, ובהם מנכ"ל Renaissance Investment Managers, מצביעות על כך שאם מחיר חבית נפט יתייצב בטווח שבין 85 ל-95 דולרים, קצב הצמיחה של הודו עלול להצטמצם מ-7.2% ל-6.5% בלבד. הדבר עלול להוביל לזרימת הון נוספת החוצה שעלולה להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר – סכום המהווה מעל לאחוז אחד מהתמ"ג של המדינה.

סימני ההאטה כבר ניכרים בשטח ובנתונים הכלכליים הרשמיים. מדד מנהלי הרכש של HSBC הראה כי הפעילות במגזר הפרטי במרץ האטה לרמתה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2022, כאשר חברות רבות מדווחות כי חוסר היציבות בשוק והלחצים האינפלציוניים המאמירים פוגעים בביקושים. במקביל, המטבע המקומי, הרופי, נחלש בצורה חדה מול הדולר ורשם שפלים חדשים למרות התערבויות חוזרות ונשנות של הבנק המרכזי של הודו. מדד ה-Nifty 50, המהווה בנצ'מרק מרכזי לשוק המניות, איבד כ-7.4% מערכו בתוך חודש אחד בלבד כתוצאה מהסנטימנט השלילי.

בניסיון לבלום את הזעזוע הכלכלי, הודיעה שרת האוצר, נירמלה סיטראמן, על הפחתה של 10 רופי לליטר בבלו על בנזין וסולר לצריכה מקומית. עם זאת, שר הנפט והגז הבהיר כי הממשלה תיאלץ לספוג מכה קשה בהכנסות ממסים כדי לממן את הפסדי חברות הדלק, מה שצפוי להגדיל את הגירעון הפיסקאלי של המדינה. למרות שהירידות האחרונות הפכו את תמחור המניות ההודיות לאטרקטיבי יותר במונחים היסטוריים, אנליסטים מחברות כמו אוקספורד אקונומיקס ונומורה סבורים כי המשקיעים הזרים לא ימהרו לחזור. השילוב של אי-ודאות גיאופוליטית, רופי חלש וחששות מהמשך ההאטה בצמיחה משאיר את הודו במעמד של "תת-משקל" עבור רוב הקרנות הבינלאומיות הפועלות באסיה.