הבינה המלאכותית עשויה להעלות את פריון העבודה בגוש האירו ביותר מ-4 נקודות אחוז במהלך העשור הקרוב, כך מעריך הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי, פיליפ ליין. בעוד שתשומת הלב המיידית של הבנק מופנית למתיחות במזרח התיכון ולהשפעותיה על האינפלציה, ליין מדגיש כי בטווח הארוך, הבינה המלאכותית היא הגורם המכריע לעתיד הכלכלי של היבשת. לדבריו, היקף ההשפעה תלוי בקצב אימוץ הטכנולוגיה: אם האימוץ יהיה דומה לזה של המצאת האינטרנט, נראה עלייה של כ-1.5% בפריון, אך אם הקצב הנוכחי יימשך ויקיף מחצית מהכלכלה, הזינוק עשוי להיות כפול ומכופל. ליין הסביר כי האימפקט המשמעותי ביותר יקרה אם הטכנולוגיה לא רק תשפר את היעילות הקיימת, אלא תאיץ את קצב החדשנות עצמו, מה שיגדיל את פוטנציאל הצמיחה של אירופה לשנים קדימה.
עם זאת, לצד האופטימיות קיימות אזהרות משמעותיות. ליין מציין כי עלויות אנרגיה גבוהות לאורך זמן עלולות לבלום את פיתוח מודלי הבינה המלאכותית ואת הטמעתם, במיוחד לאור צריכת החשמל האדירה שהטכנולוגיה הזו דורשת. בנוסף, אירופה מתחילה את המרוץ בנקודת נחיתות לעומת ארצות הברית; בעוד שבארה"ב 9% מהפטנטים קשורים לבינה מלאכותית, באירופה הנתון עומד על 3% בלבד. התלות האירופית בטכנולוגיה זרה ניכרת גם בתשלומים האדירים – כ-250 מיליארד אירו בשנה – שמשלמים תושבי הגוש כנגד תמלוגים לבעלי פטנטים זרים, בעיקר אמריקאים.
לפי הניתוח של הבנק המרכזי, אחת הסיבות לפיגור האירופי היא שוק ההון המקומי, שאינו עמוק מספיק כדי לממן את ההשקעות העצומות הנדרשות לפיתוח חדשנות בקנה מידה רחב. כדי לממש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ולצמצם את פערי ההסתגלות, אירופה תצטרך להבטיח גישה רחבה למימון, לתמוך בחברות קטנות בתהליכי ההטמעה ולהשקיע רבות בהכשרת כוח אדם ובנכסים לא מוחשיים המשלימים את הטכנולוגיה. המפתח להצלחה טמון ביכולת של היבשת להפוך למפתחת ולא רק למשתמשת, תוך התגברות על מכשולי האנרגיה והמימון שעומדים בדרכה.
