המעבר לשעון קיץ בישראל הוא הרבה יותר מתוספת של שעת אור בשעות אחר הצהריים; מדובר בזריקת מרץ כלכלית משמעותית למשק הלאומי, שנאמדת במאות מיליוני שקלים בכל שנה. לפי בדיקה שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, המעבר לשעון הקיץ צפוי להניב חיסכון ותועלת כלכלית של כ-350 מיליון שקלים. התועלת הזו מתחלקת לשני אפיקים מרכזיים: כ-110 מיליון שקלים נובעים מחיסכון ישיר באנרגיה ובשימוש מופחת בחשמל לתאורה, בעוד ש-240 מיליון שקלים נוספים הם תוצאה של גידול ישיר במכירות בענפי הבילוי, הפנאי, הקמעונאות והתיירות. כשהשמש שוקעת מאוחר יותר, הצרכנים הישראלים נוטים לשהות מחוץ לבית שעות ארוכות יותר, מה שמתרגם לעלייה בפדיונות של מרכזי הקניות, המסעדות ואתרי הנופש, ומניע את גלגלי הכלכלה המקומית באופן מוחשי.
מעבר לנתוני הצריכה היבשים, לשעת האור הנוספת יש השפעה דרמטית על פריון העבודה והרווחה הלאומית. מחקרים ונתונים כלכליים מדגישים כי חשיפה מוגברת לאור יום משפרת את המצב הנפשי והגופני של העובדים, מעלה את רמות הסרוטונין ומפחיתה את תחושת העייפות, מה שמתרגם באופן ישיר לעלייה בתפוקה המשרדית והתעשייתית. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מציין בהקשר זה כי החלת שעון הקיץ לאורך כל השנה עשויה להגדיל את התועלת הכלכלית לכדי 430 מיליון שקלים, תוך חיסכון נוסף בחשמל ושיפור משמעותי בסנכרון מול שווקי אירופה. התאמה זו מקלה על הפעילות העסקית והמסחר מול מדינות היבשת ומדינות ערב, ובכך מחזקת את כושר התחרות של היצואן הישראלי ומפשטת תהליכי עבודה גלובליים.
נדבך קריטי נוסף בחיסכון המשקי, שעולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגופים נוספים, נוגע לצמצום תאונות הדרכים. הסטת שעת האור לשעות העומס הקריטיות של חזרת העובדים לביתם הופכת את הנהיגה לבטוחה יותר, צעד שחוסך לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים בהוצאות רפואיות, שיקום ואובדן ימי עבודה יקרים. בנוסף, שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי בחיק המשפחה והקהילה, ובכך תורמת לשיפור איכות החיים הכללית. בסופו של דבר, הזזת המחוגים קדימה אינה רק עניין טכני, אלא מהלך אסטרטגי שמעלה את רמת החיים של כלל התושבים, תומך בעסקים המקומיים ומזרים דם חדש לעורקי הכלכלה הישראלית מדי אביב, כשהוא מחבר בין אור יום טבעי לצמיחה כלכלית מוחשית ומדידה.
