התמונה המצטיירת בשעה האחרונה במסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב היא חריגה. בעוד שמדדי המניות המובילים נסחרים ביציבות ואף מציגים עליות זניחות, מדד התנודתיות (הוויקס המקומי) מסרב "לנזול" למטה כמצופה. בדרך כלל, קיים קשר הפוך מובהק: כשהשוק עולה או דורך במקום, הפרמיה על האופציות (סטיית התקן הגלומה) יורדת כתוצאה מירידה במפלס החרדה. אולם כעת, הגרף של השעה האחרונה חושף סטייה עיקשת שנותרת ברמות גבוהות של 22.2-22.3, מה שמעיד על כך שהשוק אמנם רגוע על פני השטח, אך מתחתיו רוחשים זרמים של חשש עמוק.
מצב זה מייצר עיוות בתמחור האופציות, שכן הקונים מוכנים לשלם "קנס" גבוה מאוד על הגנות גם בתוך יום מסחר שאינו מתאפיין בירידות שערים. האנומליה הזו אינה מקרית; היא משקפת את המבנה הייחודי של השוק הישראלי ברגעים אלו, שבהם היציבות נתפסת כזמנית בלבד, וכמעין "הפוגה" שאינה מעידה על שינוי במגמת הסיכון הבסיסית. המשקיעים רואים את הירוק על המסך, אך מסרבים להוריד את הרגל מדוושת ההגנות, מה שמשאיר את סטיות התקן ברמה שאינה הולמת את תנועת המחירים בפועל.
הגורם המרכזי לסטייה הזו טמון במתח שבין המאקרו-כלכלה היציבה לבין הגיאופוליטיקה הנפיצה, במיוחד מול איראן והחזית הצפונית. השוק הישראלי סובל ממה שמכונה "פרמיית אירוע קיצון" – החשש שכל רגע של שקט עלול להסתיים בכותרת מתפרצת שתשנה את פני המערכה. כאשר סוחרים רואים שוק יציב במחזור נמוך, הם מבינים שהעליות אינן נתמכות בכניסת כסף מוסדי כבד אלא בדלילות מוכרים, ולכן הם חוששים מ"מלכודת שוורים" (Bull Trap). בסיטואציה כזו, הביקוש לאופציות PUT הגנתיות נותר גבוה, מה שמונע מסטיית התקן לרדת.
בנוסף, קיימת סוגיית הנזילות: בשוק דליל, כל רכישה קטנה של הגנות על ידי גוף מוסדי מקפיצה את הסטייה הגלומה בצורה לא פרופורציונלית לתנועת המדד. השוק הישראלי, בניגוד לשוק האמריקאי העמוק, מגיב בעצבנות לכל תזוזה בביקוש להגנות, והעובדה שהסטייה לא יורדת מעידה על כך שה"ידיים החזקות" בשוק עדיין לא השתכנעו שהסיכון חלף.
קיים גם מרכיב של "הטיית אישור" מצד הסוחרים; לאחר המכה של האינפלציה הגבוהה שפורסמה אתמול, השוק כבר לא מאמין לסיפורי ההתאוששות המהירה ומעדיף לשלם ביוקר על הביטוח שלו, מה שמשאיר את סטיית התקן בטריטוריה "מתוחה" למרות המדדים היציבים.
השוק משדר לנו "נורת אזהרה" בוהקת דרך סטיות התקן. יציבות המדדים כרגע היא בבחינת שקט מדומה, והעובדה שסטיות התקן מסרבות לרדת היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמשקיעים המקצועיים לא קונים את העליות האחרונות. מדובר בשוק שבו הביטוח יקר יותר מהנכס עצמו במונחים של עלות-תועלת, והמשמעות היא שכל טריגר שלילי קטן עלול להוביל לקריסה מהירה במדדים.
