ההחלטה הדרמטית של ממשלת מדריד לסיים באופן רשמי וקבוע את כהונת שגרירה בישראל, כפי שפורסמה בבוקר יום שלישי ברשומות הממשלתיות, מסמנת את שיאו של תהליך התפוררות ביחסים הבילטרליים שהחל הרבה לפני המשבר הנוכחי. המהלך, שמשמעותו הורדת דרג הנציגות הדיפלומטית בתל אביב לרמת ממונה על יחסים בלבד, אינו רק צעד סמלי אלא כזה הנושא בחובו השלכות מרחיקות לכת על שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים. שורשי המשבר נעוצים עוד בחודש ספטמבר האחרון, אז החליטה ספרד להטיל מצור אווירי וימי על משלוחי נשק המיועדים לישראל, תוך שהיא אוסרת על כלי שיט ומטוסים הנושאים ציוד צבאי להשתמש בנמליה או במרחב האווירי שלה. בתגובה חריפה, שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הגדיר את המדיניות הספרדית כבעלת סממנים אנטישמיים, מה שהוביל להחזרתו המקורית של השגריר להתייעצויות, וכעת כאמור – לביטול המשרה לצמיתות. המעבר לניהול השגרירות על ידי דרג ביניים משקף את הקפאת הדיאלוג המדיני, מה שעלול להקשות על חברות ישראליות הפועלות בשוק הספרדי, במיוחד בתחומי התשתיות והאנרגיה, שבהם ספרד נחשבת לשחקנית מרכזית באירופה.

ההידרדרות במערכת היחסים אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של התרחקות ספרד מהקונצנזוס המערבי בנוגע לניהול המערכה מול איראן ושלוחותיה. מאז אירועי השבעה באוקטובר, מדריד אימצה קו ביקורתי חריף כלפי הפעילות הצבאית הישראלית, צעד שהגיע לשיאו בחודש מאי האחרון עם ההכרה הרשמית במדינה פלסטינית. פעולה זו הובילה את ישראל להוריד מצידה את דרג הנציגות במדריד, וכעת המהלך הספרדי משלים תמונת מצב של נתק כמעט מוחלט בין הדרגים המיניסטריאליים. עבור המשקיעים, מדובר בסיכון פוליטי מתפתח; ספרד, שהייתה יעד פופולרי להשקעות נדל"ן וטכנולוגיה ישראליות, הופכת לסביבה עסקית מורכבת יותר. הנתונים מצביעים על כך שהיקף הסחר בין המדינות, שחצה בעבר את רף מיליארדי היורו, עלול לספוג שחיקה ככל שהמכשולים הבירוקרטיים והפוליטיים יערמו. חוסר הוודאות הדיפלומטי מחלחל גם לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח במסגרת קרנות האיחוד האירופי, שם ספרד וישראל היו שותפות טבעיות בפרויקטים טכנולוגיים רבים.
ההשלכות של הצעד הספרדי חרגו במהירות מגבולות המזרח התיכון והגיעו עד למסדרונות השלטון בוושינגטון, שם נתקלה ההחלטה בתגובות זועמות מצד הצמרת הפוליטית. הנשיא דונלד טראמפ לא חסך בביקורת והבהיר כי ספרד אינה משתפת פעולה עם המאמץ המלחמתי המשותף של ארה"ב וישראל נגד המשטר האיראני. בשיחה עם עיתונאים, טראמפ הטיח האשמות קשות במנהיגות הספרדית, תוך שהוא מבדיל בינה לבין העם הספרדי שאותו הגדיר כ"פנטסטי". הנשיא אף העלה את האפשרות של פגיעה ישירה ביחסי המסחר, באומרו כי "ספרד הייתה רעה מאוד, לא טובה בכלל. ייתכן שננתק את הסחר איתם". איום זה, אם ימומש, עשוי לזעזע את הכלכלה הספרדית, הנשענת במידה רבה על יצוא לשוק האמריקאי. טראמפ אף קשר את ההתנהלות הדיפלומטית לסוגיית התקציב של ברית נאט"ו, וציין כי ספרד נמנעת כבר שנים מתשלום חלקה ההוגן בנטל הביטחון הקולקטיבי, תוך שהיא נהנית מהגנה אמריקאית. כיום, ספרד מקצה רק כ-1.2% מהתמ"ג שלה לביטחון, נתון הנמוך משמעותית מהיעד של 2% שהציבה הברית, מה שמחזק את הטיעון של טראמפ בדבר חוסר האחריות האסטרטגי של מדריד.
במקביל, גם בקונגרס האמריקאי נשמעו קולות המגנים את המהלך. הסנאטור לינדזי גרהאם הביע זעזוע מההחלטה הספרדית לסגת מהתמיכה בישראל בזמן שהיא מנהלת מבצע משותף עם ארה"ב נגד איראן. גרהאם הדגיש כי המשטר בטהרן, אותו כינה "נאציזם דתי", הוא הבעיה המרכזית ולא המדינה היהודית, והזהיר כי פעולותיה של ספרד עלולות לעודד את הדיקטטורה האיראנית להמשיך בדיכוי עמה ובאיומיה על המערב. עבור הקהילה העסקית, דבריו של גרהאם והאיומים של טראמפ מצביעים על אפשרות של שינוי במאזן הכוחות הכלכלי באגן הים התיכון. אם ספרד תמצא את עצמה מחוץ למעגל השותפות האסטרטגית של ארה"ב וישראל, היא עלולה לאבד חוזים ביטחוניים וטכנולוגיים רחבי היקף. לסיכום, המשבר הדיפלומטי בין ספרד לישראל הגיע לנקודת רתיחה עם ביטול משרת השגריר במדריד, צעד שגרר איומים כלכליים ישירים מצד הממשל האמריקאי. המתיחות, שהחלה סביב המלחמה בעזה והתרחבה להתנגדות ספרדית לפעולה נגד איראן, מעמידה כעת בסיכון את יחסי הסחר ואת מעמדה של ספרד בברית נאט"ו.