
נהירת החוסכים הישראלים למסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 יצרה ריכוזיות היסטורית בתיקי הפנסיה וקרנות ההשתלמות. בעוד המדד האמריקאי ממשיך להציג ביצועי חסר תקדים, מנהלי הסיכונים בגופים המוסדיים וברשות שוק ההון מזהים "סיכון עדר" חמור. הניסיון לאזן את התיקים באמצעות גידורי מטבע ואסטרטגיות אופציות חושף את האתגר של ניהול סיכונים בשוק של פסיביות מוחלטת.
השנים האחרונות סימנו את ניצחונה המוחץ של ההשקעה הפסיבית בישראל. הציבור, שנחשף דרך הרשתות החברתיות והתקשורת הפיננסית לביצועי היתר העקביים של השוק האמריקאי אל מול הבורסה המקומית (שסבלה מחוסר יציבות גיאו-פוליטית), הצביע ברגליים. עשרות מיליארדי שקלים נותבו ממסלולי ה"כללי" המנוהלים למסלולים מחקי מדד, כאשר ה-S&P 500 הפך לברירת המחדל האולטימטיבית. נכון להיום, אחוז ניכר מנכסי הציבור הצעיר תלוי באופן מוחלט בביצועיהן של קומץ ענקיות טכנולוגיה (קבוצת ה"מופלאות" – Mag 7) המהוות משקל עצום במדד.
מנהלי ההשקעות מזהים במגמה זו "מלכוד". מצד אחד, הגופים המוסדיים מחויבים לספק את דרישת הלקוחות ולפתוח מסלולים עוקבים כדי למנוע נטישת עמיתים לבתי השקעות מתחרים. מצד שני, הם מבינים את המשמעות של היעדר גיוון (Diversification). "סיכון רצף התשואות" (Sequence of Returns Risk) גדל משמעותית; משבר עמוק בוול סטריט, או התפוצצות בועה בסקטור השבבים והבינה המלאכותית, יחתוך עשרות אחוזים מחסכונות הציבור ללא מנגנוני הבלימה של התיק המנוהל המסורתי (אג"ח, פריווט אקוויטי ונדל"ן מניב).
הסיכון מוכפל עקב החשיפה המטבעית. רכישת חוזים או תעודות סל על מדד אמריקאי משמעה חשיפה ישירה לשער הדולר-שקל. הציבור הישראלי, שרובו צורך וחי בשקלים, לוקח על עצמו הימור מטבעי עצום. התחזקות דרמטית של השקל (למשל, במקרה של רגיעה ביטחונית וכניסת הון זר לישראל) עלולה למחוק חלק ניכר מהתשואה הדולרית של המדד. כדי להתמודד עם זאת, חלק ממנהלי מסלולי ה-S&P מציעים כיום "מסלולים מנוטרלי מטבע", המשתמשים בעסקאות פורוורד (Forward) כדי לגדר את הסיכון, אך פעולה זו גוררת עלויות גידור (Hedging Costs) שפוגעות בתשואה נטו, במיוחד כאשר פערי הריביות בין הדולר לשקל גבוהים.
הפתרון שמקדמים כעת מנהלי ההשקעות ורשות שוק ההון הוא פיתוח מוצרי ביניים. הגופים משווקים במרץ "מסלולי מניות חו"ל מנוהלים" המאפשרים סטייה מהמדד לטובת סקטורים דפנסיביים יותר, או בניית אסטרטגיות גידור מבוססות אופציות (Collars) שמגנות מפני קריסות קיצוניות בתמורה לוויתור על חלק מהאפסייד. המבחן האמיתי של תעשיית הגמל לא יהיה בשוק שורי, אלא ביום שבו תיקון טכני בוול סטריט ייפגש עם היסטריה של חוסכים ישראלים שמעולם לא חוו שוק דובי ממושך במסלול מנייתי טהור.