הנתונים המגיעים מהמשרד הלאומי לסטטיסטיקה של בריטניה מציירים תמונה קודרת של שוק העבודה המקומי, כאשר כמעט אחד מכל שמונה צעירים בממלכה מוצא את עצמו מחוץ למסגרות תעסוקתיות או לימודיות. במהלך הרבעון האחרון של השנה החולפת, מספר הצעירים בגילאי 16 עד 24 המוגדרים כ-NEET (לא מועסקים, לא לומדים ולא בהכשרה מקצועית) טיפס לרמה של 957,000 נפש, המהווים כ-12.8% מקבוצת הגיל הזו. הנתון משקף עלייה מתונה לעומת הרבעון שקדם לו, אז עמד המספר על 946,000, אם כי מדובר בירידה קלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הדינמיקה הפנימית של הנתונים מגלה כי בעוד שמספר הנשים הצעירות במצב זה עלה ב-13,000, בקרב הגברים נרשמה ירידה זניחה של כאלפיים איש. בסך הכל, כ-510,000 גברים צעירים ו-448,000 נשים צעירות נמצאים כעת בסטטוס של חוסר מעש כלכלי או אבטלה פעילה.

הניתוח המעמיק של הנתונים מצביע על מגמה מטרידה שבה האבטלה הפעילה הופכת לגורם המרכזי בעליית הנתונים, ולאו דווקא חוסר הרצון לעבוד. מספר הצעירים שמחפשים עבודה באופן אקטיבי אך אינם מוצאים אותה עלה ל-411,000, זינוק של 45,000 איש בתוך רבעון אחד בלבד. מנגד, מספר הצעירים המוגדרים כ"לא פעילים כלכלית" – אלו שאינם מחפשים עבודה כלל ואינם נמצאים במסגרת הכשרה – הצטמצם ב-34,000 אך נותר ברמה גבוהה של למעלה מחצי מיליון איש. המצב בבריטניה מעורר דאגה גוברת בקרב קובעי המדיניות, במיוחד לאור העובדה ששיעורי אבטלת הצעירים במדינה חורגים מהממוצע המקובל באיחוד האירופי. שחיקת ההון האנושי בשלבים כה מוקדמים של הקריירה עלולה להוביל לנזק ארוך טווח לפריון הלאומי ולצמיחה העתידית של המשק הבריטי כולו.

מעבר למספרים היבשים, מתפתח בבריטניה משבר חברתי ופסיכולוגי עמוק המאיים לערער את היסודות עליהם נבנתה המדינה בעשורים האחרונים. אלן מילבורן, שר הבריאות לשעבר העומד בראש ועדה ממשלתית לבחינת סיבות האבטלה בקרב צעירים, התריע כי מדובר בנקודת שבר היסטורית. בראיון שהעניק ל-Times Radio, הסביר מילבורן כי קיים חשש כבד בקרב הורים וסבים לגבי עתיד הדור הצעיר. לדבריו: "אני חושב שאנשים מרגישים שהחוזה החברתי שהיה לנו בחברה – שכל דור יצליח יותר מקודמו – נשבר כעת". זוהי הפעם הראשונה מזה מאה שנה שבה הציפייה להתקדמות בין-דורית נבלמת, כאשר הצעירים של היום מתמודדים עם חסמים משמעותיים בתחומי התעסוקה והדיור, לצד השפעות גוברות של הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית על בריאותם הנפשית.

הקשר בין מצב נפשי לתעסוקה הופך למרכזי בשיח הציבורי, כאשר מילבורן מדגיש כי אסור למערכת לוותר על צעירים המתמודדים עם חרדה או דיכאון. הוא טוען כי הממשלה והמעסיקים חייבים למצוא דרכים לשלב את הצעירים הללו בשוק העבודה במקום להגדירם כבלתי כשירים באופן אוטומטי. ברוח דומה, ג'ונתן טאונסנד, מנכ"ל קרן 'King's Trust', כינה את הנתונים הנוכחיים "משבר לאומי". לדבריו: "מאחורי כל מספר נמצא אדם צעיר מלא פוטנציאל שביטחונו העצמי נשחק ואמונתו בסיכוייו העתידיים מתחילה להתפוגג". התחושה במסדרונות השלטון ובארגוני הסיוע היא שהכלכלה הישנה אינה מספקת עוד את הכלים הדרושים לצעירים כדי להשתלב בעולם העבודה המודרני, מה שיוצר תחושת ניכור הולכת וגוברת בקרב דור ה-Z והאלפיניאלס בבריטניה.

הסיבות לעלייה באבטלת הצעירים, שנמצאת כעת בשיא של 11 שנים, מורכבות ומשלבות החלטות מדיניות לצד שינויים טכנולוגיים גלובליים. כלכלנים וקבוצות עסקיות מצביעים על כך שהחלטת הממשלה להעלות את שיעורי תשלומי הביטוח הלאומי של המעסיקים, לצד הניסיון להשוות את שכר המינימום של צעירים לזה של עובדים מבוגרים, יצרו נטל כלכלי שהוביל לצמצום גיוסים. מכון המחקר 'Resolution Foundation' אף קרא לשרת האוצר, רייצ'ל ריבס, להקפיא את השוואת שכר המינימום כדי למנוע פגיעה נוספת בסיכויי התעסוקה של חסרי הניסיון. במקביל, עולה השאלה לגבי השפעת הבינה המלאכותית על משרות כניסה לבוגרי אוניברסיטאות. בעוד שכריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, ציינה כי הטכנולוגיה תרמה עד כה לפריון מבלי לגרום לגלי פיטורים המוניים, והכלכלן הראשי של הבנק האנגלי, היו פיל, טרם זיהה השפעה ישירה על הצעירים, החשש בקרב מחפשי העבודה נותר בעינו.

ממשלת בריטניה מנסה להגיב למשבר באמצעות השקעה מאסיבית של 1.5 מיליארד ליש"ט המיועדים למלחמה באבטלת צעירים. שר העבודה והפנסיות, פאט מקפאדן, הודה כי נתוני ה-NEET מדאיגים ביותר ומדגישים את האתגר ארוך הטווח העומד בפני המדינה. מקפאדן ציין כי המגמה החלה כבר בשנת 2022, אך הדגיש כי הטיפול בחוסר ההזדמנויות העומד בפני צעירים רבים נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. המטרה היא לייצר מסלולים חדשים להכשרה מקצועית ולתמרץ מעסיקים לקלוט עובדים צעירים, בתקווה לשקם את האמון ביכולתה של הכלכלה הבריטית לספק עתיד יציב לדורות הבאים. המבחן האמיתי יהיה ביכולת של הממשלה לתרגם את ההשקעה הכספית לשינוי מבני בשוק העבודה, שיאפשר לצעירים לא רק למצוא פרנסה, אלא גם לבנות קריירה בת קיימא בעולם המשתנה במהירות.