הסיפור הגדול של חודש פברואר בשוק ההון הישראלי אינו הזינוק בנכסים, אלא "נדידת העמים" שהתרחשה מתחת לפני השטח. אחרי תקופה ארוכה של נהירה לחו"ל, הציבור הישראלי והגופים המוסדיים ביצעו פניית פרסה חדה: בזמן שמהקרנות המתמחות במניות בחו"ל נפלטו כ-2.6 מיליארד ש"ח, הקרנות המנייתיות בישראל נהנו מגיוס מרשים של כ-2.3 מיליארד ש"ח.
המהלך הזה לא קרה בחלל ריק. פברואר התאפיין בתנודתיות גבוהה וביצועים מעורבים בעולם, כאשר המדדים בוול סטריט איבדו כ 2.5% . לעומתם, הבורסה בתל אביב שהציגה עליה בשיעור של כ 2.5%. נראה כי המשקיעים זיהו את פערי התמחור והחליטו ש"הבית" בטוח וזול יותר כרגע מהמרוץ הטכנולוגי בחו"ל. כל זאת נזכיר עוד לפני המלחמה והזינוק המסחרר בעקבותיה, כך שמרץ נפתח בסערה וכבר עכשיו, אע"פ שמוקדם לסכם את החודש, אנו כבר בתשואה דומה בקרנות לכל פברואר.
במקביל לחיפוש אחר הזדמנויות במניות המקומיות, המשקיעים המשיכו להצטייד ב"הגנות". הקרנות הכספיות, שהפכו ללהיט של השנתיים האחרונות, גייסו עוד כ-2.9 מיליארד ש"ח. הנתון המעניין כאן הוא הפיצול: כמעט שני שלישים מהכסף זרמו למסלולים שקליים, אך כ-1.1 מיליארד ש"ח חיפשו מקלט בקרנות דולריות, מה שמעיד על כך שהחשש מפיחות בשקל עדיין חי וקיים אצל חלק מהציבור.
התעשייה האקטיבית (הקרנות שבהן מנהל השקעות בוחר את הניירות) ממשיכה להוביל את השוק עם גיוס של 2.7 מיליארד ש"ח, בעיקר בקטגוריות של אג"ח כללי ומדינה. מנגד, התעשייה הפסיבית (מחקות וסל) הציגה גיוס צנוע בלבד, אך היא זו שחשפה את עוצמת הטרנד המקומי: בתוך הקרנות הפסיביות, הקטגוריה של מניות בישראל גייסה לבדה מעל 2 מיליארד ש"ח – נתון שמלמד על כניסה אגרסיבית של כסף למדדים המובילים בתל אביב.
השוק הישראלי כבר לא נמצא ב"עמדת המתנה". המעבר המאסיבי ממניות חו"ל למניות בישראל, לצד התבצרות בקרנות כספיות ואג"ח כללי, מעיד כי המשקיעים בישראל התפכחו מחלום ה s&p 500 וזרימת הכספים כרגע, בהנחה ותישאר בשיעור דומה לימי המסחר האחרונים, מבטיחה תמיכה לשוק של כ 2% נוספים, דהיינו תשואת יתר יחסית לעולם.
