הי,
זהו דיון פילוסופי משהו. לדעתי, הוא נותן פרספקטיבה רחבה יותר על שוק ההון אך איני יודע אם יעניין רבים מכם. מעבר לכך, אני מתעתד להציג משנה שכנראה במקרה הטוב שנוייה במחלוקת ובמקרה הרע נמצאת קרוב לעמדת יחיד. כיוון שכך, אשתדל להציגה בצורה מתודולוגית.
אני יודע שהנושא מעורר רגשות עזים ולכן אבקש בתגובותיכם (אם תמצאו לנכון להגיב), אנא שימרו על קו לוגי ללא אמרות פופוליסטיות ללא ביסוס (אמרות פופוליסטיות עם ביסוס יתקבלו בברכה).
נורמות שילטוניות:
אתחיל את הדיון בנורמות שילטוניות אשר בכל מדינה צריכות להיות הסמן הימני מבחינת הנורמה.
מדינתנו מתיימרת להיות מדינת חוק שוויונית ומוסרית. כיוון שהחוק נקבע ע"י המדינה (למעשה הפוליטיקאים), יש בידה להכשיר חוקתית כמעט כל שרץ שעולה בעיני רוחה ולכן ברצוני לבחון בראש ובראשונה את מוסריות התנהלותה של המדינה.
עקב שיטת הבחירות במדינתנו, יש לקבוצות מיעוט כח לא מידתי לחלקן היחסי באוכלוסייה ולכן קבוצות אלו יכולות להגיע להישגים בולטים לטובת ציבור בוחריהם. שתי קבוצות שנמצאות תחת ביקורת בלתי פוסקת הן החרדים ומתיישבי השטחים שמעבר לגבול 67. אכן, שתי קבוצות לחץ אלקטורליות אלו משיגות לציבור בוחריהן הישגים בלתי מבוטלים. אני רואה את חלקכם מנענעים בראשם ולכן ארצה להדגיש כבר עכשיו - איני חושב שיש משהו לא מוסרי במעשיהן של קבוצות אלו - זו השיטה הקיימת במדינה ולטעמי אין (ולא ניתן) לבוא בטענות אל קבוצות אלקטורליות הפועלות במסגרת החוק במטרה לשפר את מצבם של ציבור בוחריהם.
אז על מה אני כן מדבר? - על מספר נושאים:
רגולצייה לא מוסרית:
עקב ה"מחאה החברתית" (שדעתי על חלקים ממנה מאוד שלילית - אך זה אינו הנושא) החלה פעילות אנטי-עסקית ענפה במדינתנו. אין זאת שהפעולות שנעשות אינן הגיוניות/צודקות, אלא שהן נעשות במקרה הטוב שלא בצורה הדרגתית ובמקרה הרע בצורה ברוטלית וביד רמה כנגד כל עיקרון מוסרי שהוא. במה דברים עסקינן? הנה מספר דוגמאות ...
גילויי הגז: באו מספר מטורפים שהחליטו לחפש גז/נפט בארצנו (וכן - אני זוכר איך הסתכלתי לפני 20 שנה על כל אלו שהשקיעו כסף/זמן בנושא). המדינה צחקה לה מעט, הגדירה את התנאים לקבלת זיכיון לחיפושים ומה יקרה אם אכן יתגלו תגליות אלו. ה"מטורפים" השקיעו הון עתק, במשך עשרות שנים, על קידוחים יבשים ולא התיאשו. רצה הגורל ובזכות חלקם נפלו לאחרונה תגליות משמעותיות. מה עשתה המדינה?
בלא לחשוב פעמיים הלכה ושינתה את כל תנאי הזיכיון של ה"מטורפים" הנ"ל. אם היתה עושה זאת לגבי פרוספקטים עתידיים בלבד, לא היה בכך כל פסול (הורדת סיכון ולכן העלאת תשואה) אך ההחלה הרטרואקטיבית על תגליות עבר ותגליות בהתהוות הן פסולות מוסרית. כמובן למדינה אין בעייה להכשיר את השרץ (תחת תואנות כאלו ואחרות) - אך בכל צבע שנצבע אותו, השרץ נשאר שרץ.
שוק הסלולר: במשך עשרות שנים שדדו אותנו חברות הסלולר - מדוע? כי הן יכלו. האם יש בכך התנהלות עסקית לא מוסרית? - בוודאות כן שהרי הן פועלות בתוך שוק רגולטורי שמאפשר להן את זאת. אז מה אם כן הבעייה?
המדינה יצרה ואישרה בשתיקה סטטוס-קוו עסקי. היה פה מקום להתערבות שלטונית רגולטורית. עם זאת, התערבות כזו חייבת היתה להיות הדרגתית - אין זה מוסרי למוטט תחום עסקי שלם (לו הרגולטור נתן הסכמה שבשתיקה) בתקופה כה קצרה. זעזוע כזה גורם לפגיעה לא מידתית באנשי עסקים ועובדים שנסמכו על הסטטוס-קוו הקיים. הפעולה היתה מחויבת המציאות אך דרך ביצועה היה לא מוסרי (ולא הגיוני).
שוק הביטוח: יום אחד בבוקר, קם הרגולטור ומחליט כי לא ניתן לשווק יותר ביטוח מנהלים. סיבותיו הגיוניות ונכונות, אך הדרישה לביצוע השינוי מהיום למחר (ולהכיר בה חשבונאית עוד השנה) אינה הגיונית. החלטה שכזו פוגעת בצורה לא מידתית בחברות הפעילות בשוק וכל זאת ע"פ גחמה של רגולטור ולכן אינה מוסרית.
החזר הלוואות בעייתי:
המדינה עד היום החזירה את כל חובותיה כריבון (נו, איך לא, אם היא יכולה לחוקק חוק כגון "מלווה הגליל" לצורך גיוס "מרצון"), אך ישנם תחומים אפורים יותר - כמו חובות של חברות בשליטת המדינה. מתברר שגם בנושא זה, המדינה אינה נקייה. לאחרונה התבשרנו כי אגרסקו (שהיתה חברה בשליטת המדינה) שמטה את חובותיה ונכנסה לפירוק, כאשר בעל השליטה (המדינה) לא תרם ולא כלום לנושים. אכן, מבחינת החוק אין בכך פסול, אך מכיוון שהמדינה היא הסמן הימני לאמות מידה מוסריות, יש באי החזרת חובות של חברה בשליטתה נורמה מוסרית בעיתית. אשאל זאת כך - האם [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] החוב של חברת החשמל הוא "חוב בטוח" (לדעתי - אחרי הדוגמא הזו, התשובה היא בהחלט לא).
העדפת/הפליית אזרחים:
בניגוד להעברת חוקים לטובת קבוצות לחץ, ישנה אפלייה מובנית בתוך המדינה בין אזרחים שונים. המדינה מפלה לטובה את האזרחים ע"פ בסיס שיוך תעסוקתי. יש ויאמרו שיש הגיון באפלייה הנובעת מקבוצות לחץ (לדוגמא, עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל חינם על חשבון כולנו), אך אני איני מסכים כיוון שכוחם לא נובע מחוק אלא מכח על הציבור עקב שליטה על משאבים חיוניים.
אך אפלייה אחת זועקת לשמיים ושמה את המדינה במקום מגוחך. העצמאים, העצמאים הם אזרחים סוג ב מבחינת המדינה, כיוון שאין הם מאוגדים תחת קבוצת לחץ (והם אינם יכולים לסגור את ה"שאלטר" - הרי הם צריכים לעבוד למחייתם). הם משלמים מיסים, משלמים ביטוח [BstockB="604611"] לאומי,[/BstockB] עושים מילואים וכל דבר אחר אשר נדרש מהם. מנגד, הם אינם זכאים אפילו לחלקי התמורה לה זכאים השכירים (תנאי קרן השתלמות, ימי מחלה, דמי אבטלה, שימור לקוחות ביציאה לצבא, ...). עד כדי כך המצב מגוחך, שבמסגרת אחת הביקורות שעברתי במס הכנסה, אמר לי אישית פקיד של מס הכנסה ש"כולם יודעים שאתם [העצמאים] מרמים ולכן אתם מקבלים פחות בשביל לאזן את המצב". היש דבר מגוחך מזה?, פקיד רשמי של המדינה אומר לי שהמדינה מרמה אותי ביודעין כי היא יודעת שאני מרמה אותה (אחר כך מתפלאים על תרבות הכסף השחור במדינה שמרמה את אזרחיה). אולי אין זה הקו הרשמי של המדינה (שהרי אז לא היתה לה לגיטימצייה למלחמה בהון השחור), אך אפילו הפקידים שמייצגים אותה יודעים את [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] המרה.
העדפת/הפליית גופים עסקיים:
לא אדוש בכל קשת הקשרים של הון-שלטון הקיים במדינה. אלא אתייחס ישירות ללב התעשייה העוסקת בכספים - תעשיית הגמל. ניהול כספי הגמל בישראל שונה מכמעט כל מדינה ממדינות העולם. בישראל מתקיימים שני חוקים ותקנה אחת אשר הם קריטיים בנושא הגמל:
1. כל אזרח חייב להפקיד לגמל אחוז מסויים מהכנסתו (עבר חוק גם לגבי עצמאים - שלעת עתה מתעלמים ממנו ובצדק).
2. ישנם מספר מצומצם של גופים הרשאים לנהל את הגמל (ולאדם עצמו - אין את הזכות לבחור את עצמו או את איש אמונו).
3. גופי הגמל רשאים להשקיע אחוז גבוה מאוד מכספם רק באגרות חוב המדורגות מעל דירוג מסויים, כאשר הדירוג מבוצע ע"י קבוצות עסקיות.
- למה ומדוע אין אדם יכול לנהל את חיסכון הגמל שלו בעצמו? (ואל תאמרו לי IRA - גם שם משלמים דמי ניהול בשביל הזכות לנהל לעצמך את הכספים - נו [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] ...)
- למה ומדוע זכו גופים אלו בזכויות הנידונות?
- מדוע, תחת חוקים אלו, לא נקבעה תקרת דמי ניהול נורמלית? (ואני לא מתכוון התקרה החדשה שנקבעה - אני מתכוון, נורמלית - 0.2%).
- למה ומדוע ניתן כל כך הרבה כח בידי גוף עסקי-פוליטי כקבוצות הדירוג?
יש עוד הרבה תהיות לגבי השיטה. זוהי שיטה בוטה להעברת כספי סך האזרחים לידיהם של מספר מצומצם של אזרחים וקבוצות עסקיות. זוהי התנהלות מושחתת, אך גרוע מכך - מטופשת, שהרי כבר הוכח ש"מנהלי ההשקעות" לא משיגים תשואה טובה ממדדי הייחוס לאורך זמן (וביחד עם דמי הניהול, תמיד גרועה יותר), בכך למעשה מקטינים את התמורה לציבור (באופן משמעותי) וכתוצאה מכך מעמיסים את אותו ציבור על כתפי המדינה בבוא יומם לפרישה. לו הררי מליארדי השקלים של הניהול היו נשארים בידי הציבור, היה בכך כדי להקל על המדינה והמיסוי בבוא היום.
סיכום נורמות שלטוניות: הנורמות השלטוניות המוצגות ע"י המדינה (שאמורות להוות את הדוגמא אליה האזרח צריך לשאוף) הן לדעתי מתחת לכל ביקורת. מאחורי הפעולות אין מחשבה ואין תכנון ואף גרוע מכך יש שחיתות מוסרית וטיפשות. המדינה נוקטת איפה ואיפה בוטה ביחס לאזרחיה ולעסקים הפעילים בה, מעשירה בכל טוב את הקרובים לצלחת (בנק ישראל, מוסדיים, ... ) וקבוצות לחץ (לא שחסר כאלו) ופוגעת בקבוצות החלשות (המורים, העובדים הסוציאליים, העצמאיים ועוד רבים) שאינם סמוכים על שולחנה.
המדינה כמדינה יכולה חוקתית להכשיר כל שרץ, אך השרצים הם כה רבים עד שחוסר מוסריות המדינה זועק לשמיים.
חברות בע"מ, בעלי שליטה וחובות:
לאחרונה אנו ערים לדיון נוקב באשר לאחריות בעלי השליטה לחוב של חברות בשליטתם.
ראשית אבהיר, מבנה של חברה בע"מ הוא קריטי לעולם העיסקי - אין מבנה זה בא לסייע "להתחמק" מחובות אלא יוצר חומת אש חיונית בין כל מיזם שהוא (קטן או גדול) לבין הנכסים האישיים של היוזם. למעשה, משמש המבנה הנ"ל לכל אדם ואדם בציבור שמעוניין לנסות יוזמה עיסקית - לשים גבול להפסדיו. מניסיון אישי, אין דבר חשוב מכך, עבור העוסק הקטן, כאשר הוא נכנס לעיסקאות גדולות מול גופים דורסניים. כן, מבנה של חברות בע"מ נועד במקורו להגן על ה"חלשים" שרוצים לנסות יוזמות עיסקיות.
אמשיך ואומר, לא ניתן להקים חברה ללא השקעה ראשונית. בניגוד לדיעה הרווחת, כל בעל שליטה שם הון בחברה (את ההון אותו הוא מוכן לסכן) והוא זה שמפסיד ראשון את הערך, כאשר העסקים מתדרדרים. יש שיאמרו בציניות, כי את ההשקעה הוא מושך כשכר/דיבידנד אך כמו בכל דבר, לכל מטבע יש שני צדדים. שימו לב כי רוב הטענות לבעלי השליטה מגיעות בדיעבד (מקרה חריג הוא למשל עסקת מעריב/גנדן תיירות שהביקורת היתה בזמן [BstockB="382010"] אמת [/BstockB] והיה ברור שנוחי גונב מהציבור בלי בושה). כיוון שרוב הטענות הן בדיעבד, ניתן להניח כי רוב בעלי השליטה פועלים כחוק ובצורה עסקית הוגנת. מאוד קל לבוא ולהאשים בעלי שליטה בדיעבד על החלטות עסקיות שנעשו בזמן [BstockB="382010"] אמת [/BstockB] (שכוללות גם חלוקת דיבידנד) ולייחס אותן ל"שחיתות". כל זמן שאנשי העסקים [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] לפי חוק, אין לאף אדם זכות לבוא אליהם בטענות. ניתן לטעון כנגד החוקים (הממשלה) וכנגד המלווים (המוסדיים) על התנהלותם, אך העובדה שבעל השליטה השתמש בחוקים וגבר על המוסדיים במשא ומתן עסקי אינו הופך אותו לאשם אלא הופך את המוסדיים לרשלנים (ואת הציבור לקורבנות).
לצורך הדגשת דברי, שימו לב למשל שבניגוד למשתמע מהפירסום בעיתונות אילן בן דוב הכניס הון של כ-800M שקל במזומן לעיסקת [BstockB="1083484"] פרטנר.[/BstockB] כן, אילן בן דוב הפסיד מהעיסקה הון עצמי לא מבוטל ...
מבחינת החוק, כל זמן שבעל השליטה התנהל בצורה חוקית, אין הוא אישית חייב דבר לחברה שבשליטתו ולנושיה.
לאחר שדנתי באספקט החוקי של חברה בע"מ - מה לגבי הצד המוסרי? האם בעל שליטה צריך לתמוך בחברה בע"מ בשליטתו שכשלה מבחינה עסקית?
על כך יכולות להיות תשובות רבות ובמקרים רבים התשובה נמצאת בתחום האפור. דוגמא אחת מני רבות: יונח לדוגמא כי חברה מגייסת כסף ובעל שליטה משתמש בשמו הטוב במטרה לקדם את הגיוס. האם התערבות בעל השליטה בגיוס יוצרת לו חובה מוסרית?
מוסר הוא קונספט מסובך שאינו קיים בחלל ריק ונובע בין היתר מנורמות קיימות. לדוגמא, גניבה ככלל תיתפס בציבור הישראלי כנורמה פסולה, אך העלמת מס (שהיא גניבה לכל דבר ע"פ החוק) תיתפס כמעשה "סטנדרטי" סביר. הסיבה לכך היא שנורמות המוסר השילטוניות הן כה מאוסות שפעולה כנגד החוק במטרה "לאזן" את המצב הקלוקל מתקבלות בהבנה ע"י הציבור הרחב.
עם זאת, הדבר נכון גם בהקשר רחב יותר!!!
נורמות שילטוניות כל כך לא מוסריות יוצרות דוגמא בלתי הולמת לעולם העסקי - בצורה ישירה (נפגעתי מהנורמות ולכן אפעל לפי אותן נורמות) או עקיפה (אם למדינה מותר, על בסיס קל וחומר שגם לי).
בנושא זה, ניתן לשאול שאלות קשות גם במקרים פרטניים שעוררו סערה בקרב הציבור:
1. האם יצחק תשובה צריך להרגיש מחוייב מוסרית לציבור במקרה דלק נדלן, כאשר הציבור (הממשלה) חזרה בה מהסכמות עסקיות מולו (נושא הגז).
2. האם אילן בן דוב/נוחי דנקנר צריך להרגיש מחוייב מוסרית לציבור במקרה סקיילקס/IDB, כאשר הציבור (הממשלה) השמידה ערך רב שהיה לעסקיו (בבת אחת וללא מידתיות והדרגתיות).
לי אין תשובות על כך. אני מניח כי על כל אחד ואחד לפעול לפי צו מצפונו, אך [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] יותר מורכבת מאשר מוצג בתקשורת (וע"י יחידים - גם כאן באתר). אל תלכו שולל אחרי אנשים שטוענים לבלעדיות על [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] והצדק - מושגים אלו מורכבים מאוד ורק שרלטנים ייקחו לידם את הזכות לקבוע מי הוא מה ...
סיכום חברות בע"מ, בעלי שליטה וחובות: המבנה של חברה בע"מ הוא מבנה חיוני ונכון לעולם העסקי. כאשר חברה כושלת, בעל השליטה הוא הראשון להפסיד, אך מעבר להפסד זה אין הוא מחוייב חוקית, לכל דבר נוסף. ישנו כמובן האספקט המוסרי של תמיכת בעל שליטה בחברה כושלת ובחובותיה, אך במדינה עם נורמות שלטוניות כל כך מזעזעות (שבחלק מן המקרים אף פגעו ישירות בבעל שליטה זה) כל נושא המוסר שנוי מאוד במחלוקת ואינו ברור כלל.
המוסדיים:
אם חשקה נפשכם להאשים מישהו במצבכם ואין ביכולתכם להתלונן על הממשלה (שהרי אתם בחרתם בה) שהרי היא הגוף אליו צריכה להיות מופנה בראש ובראשונה האצבע המאשימה, המועמד שהוא Next best thing לנושא הוא המוסדיים. המוסדיים קיבלו בצורה לא כשרה לחלוטין את המונופול לניהול כספי הציבור. אם היתה קבוצ ציבור "מורם מעם" זה נוהג בזכות זו שניתנה לו בכבוד היה נסלח לו - שהרי "מעז יצא מתוק".
אך לא כך הוא, קבוצת ציבור זו מנקרת את עיני כלל הציבור (הלקוחות השבויים שלו) במשכורות דמיוניות, ניהול כספים כושל, העדפת מקורבים עסקיים ועוד, כל זאת במימונו האדיב של כלל הציבור. קבוצת ציבור זו הם חבורה של מקושרים להון ולשלטון (וזאת כל אשר אפשר לאמר לזכותם) שלא ידעו להעריך את המזל הרב שנפל בחלקם ולנסות לפחות להתנהל בצורה הוגנת אל מול לקוחותיהם ולקחת אחריות על מעשיהם ושגיאותיהם ...
אך גם אל קבוצת טפילים זו קשה לבוא בטענות, הרי את נורמות המוסר שלה היא ינקה מהממסד - הכיצד ייתכן כי לראש ממשלה בישראל מותר למעול ולגנוב מהציבור ולו, למנהל קופת הגמל, אסור הדבר?
סיכום המוסדיים: המוסדיים הינם תוצר כושל של שחיתות שלטונית ובתור שכאלה ממשיכים את הנורמה המוסרית השלטונית. כיוון שהם מנהלים את כספינו (כלקוחות שבויים) קל לנו לראות את השתן פוגע בנו. אך, האם [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] אתם חושבים שהמיסים שאתם משלמים הולכים למטרות טובות יותר? אולי כן ואולי לא, אך מה שבטוח הוא - הנורמות הנהוגות לשימוש בכספינו, שנלקח מאיתנו בכח אכיפת חוק (בשני המקרים) מעורר תרעומת.
סיכום מאמר:
רבים באים בטענות לבעלי שליטה על אי עמידתם מאחורי חובות החברות שבשליטתם ומאשימים אותם בדיעבד בפלילים ובחוסר יושר, למרות שבזמן האירועים הנידונים לא היה פוצה פה ומצפצף. ברור שלמעט במקרה של פלילים, לא ניתן לבוא בכל טענה חוקית לבעל שליטה וכל אשר יעשה לטובת ציבור הנושים הוא עושה מטוב ליבו או מאינטרס שאינו כלכלי ישיר. למעשה, אם יש איזו שהיא טענה לגבי הלוואה לחברה כזו או אחרת, היא חייבת להיות מופנית למוסדיים (ובמובן העקיף לממשלה) שאיפשרו את המצב הזה ולא פעלו בצורה נאותה והגנו על הציבור (השבוי).
בהתייחסנו למוסריות מעשיהם של בעלי השליטה, יש חובה לקחת את העניין בפרספקטיבה יותר כללית. האם בסביבה בה הנורמות השלטוניות העסקיות כל כך מושחתות ולא ראויות (ולעיתים הנפגעים הישירים של נורמות אלו הם בעלי השליטה), ראוי לצפות לנורמות מוסריות גבוהות יותר מבעלי השליטה?
בברכה,
<<<
האם בסביבה בה הנורמות השלטוניות העסקיות כל כך מושחתות ולא ראויות (ולעיתים הנפגעים הישירים של נורמות אלו הם בעלי השליטה), ראוי לצפות לנורמות מוסריות גבוהות יותר מבעלי השליטה?
>>>
זה לא יהיה סביר.
יש לציין גם כי הנורמות השלטוניות מוכתבות בעקיפין (או לכל הפחות מתאפשרות על ידי הסכמה שבשתיקה) על ידי הציבור שבחר בממשלה.
כלומר, הפוסל (את התנהגותם של בעלי השליטה ) במומו פוסל.
הי,
במקרה היום פורסמה כתבה הקשורה לכתוב - למי שמעוניין לראות פרספקטיבה אחרת ...
http://www.themarker.com/markets/1.1790284
בברכה,
נחמד.. כיוון מחשבה מעניין מאוד.
וואוו פיראט, כל הכבוד!!!!
אמרתי לך שלדעתי את צריך לשנות את השם שלך, מכיוון שאתה בכל זאת רוצה להרגיש סוג של פיראט, אז אני אציע שתשנה לרובין הוד (שהיה פיראט אך לטובת הכלל).
עכשיו לענייננו, מכיוון שהשקעת כל כך, אני רוצה גם להפרות את הדיון.
עם חלק מהדברים אני מסכים איתך וחלק לא.
מה שבמיוחד אני כן מסכים איתך, אך נראה שהרוב כנראה נגד, זה שאם מעשה בוצע באופן חוקי (ללא כוונות זדון) אז אין לנו כל כך מה ל"שחוט" את מבצע המעשה גם אם זה לא מוצא חן בעינינו. כלומר אם החוק מאפשר לי לסחוט פוליטית אז מה יש לנו לכעוס עליו שהוא מנצל את זה, האם אנחנו לא היינו מנצלים את זה?
אם החוק מאפשר לפתוח חברה בע"מ, לגייס כסף ממשקיעים ובמידה ולא הצלחתי אז החברה לא תשלם ותפשוט רגל (כל זה היה גלוי ולא מוסתר מהמשקיעים), אז הוא לא בסדר גם אם הוא יכול להתאמץ יותר ולגייס מעצמו?
אני לא אומר שאני מסכים עם החוק, אבל אם יש דבר ידוע חוקית שניתן להשתמש בו, אז למה לא לנצלו? האם לא הייתם משתמשים בו (שוב לא בכוונה פלילית)?
אם החוק לא טוב, אז צריך לפעול לשנות את החוק (לשינוי החוק בדרך טובה ומהירה, לצערי אין לי כל כך פיתרון).
לגבי הסעיפים שציינת:
נורמות שלטוניות
כמו שאמרת, אין מה להתלונן על ניצול החוק הפוליטי. (סתם בדרך אגב, אני לא יודע למה אתה רואה במתנחלים כקבוצת לחץ, אלא הם סוג של קונצנזוס בממשל ימני.)
אבל, השיטה הפוליטית הנוכחית נכשלה מכיוון שהיא נותנת לקבוצות קטנות ללחוץ על מפלגות גדולות ולאיים על שלמות הקואליציה.
כנראה שזה עוד יותר כואב לרוב, כי הקבוצות הלוחצות הם לא בדיוק מהמגזר החביב עליו.....
לכן השיטה דורשת שינוי/שיפור בכדי לתת יציבות שלטונית.
דבר נוסף שמפריע לי, זה החופש לשחיתות שלטונית, כלומר החלטות המשפיעות על הפוליטיקאים מתקבלות על ידי ............. הפוליטקאים בעצמם.
ההחלטה האם להעלות שכר לפוליטקאים מתקבלת על ידי הפוליטקאים עצמם.
ראש הממשלה יכול להחליט באופן חופשי (כנראה) למנות כמה שהוא רוצה, שרים לענייני הכלום ושרים לפיתוח השום דבר.
בחירת איזה רכב מגיע לשרים (שלדעתי לא משלמים עליו כלום, אבל אני לא בטוח) וכנראה עוד דברים.
רגולציה לא מוסרית
אני חושב שהשוק העסקי אמור להיות פתוח/ער לכך ששינויים עלולים לקרות בסביבה העסקית הן מצד המדינה, מה שכן המדינה אמורה לתת זמן בכדי לעכל את השינוי.
גילויי הגז:
בזמנו התלבטתי עם עצמי (לא שזה היה משפיע על ההחלטה) האם (בעיניי) זה אתי שהשינויים יהיו גם על השדות שנתגלו? לבסוף החלטתי שכן ואסביר.
1. לדעתי השוק העסקי ער לשינויים שעלולים להגיע והוא לא מתייחס למקרים הבאים כגזל על ידי המדינה.
מה ההבדל בין החלטות ששינסקי לבין העלאת המע"מ ב 1, 2 או 3%? האם חברות הגז היו צועקות גזל?
אם המדינה היתה מחליטה על העלאת מס החברות ב 1% כל שנה, במשך ה 5 שנים הקרובות אז היו צועקות גזל?
בגדול הרי זה לא פייר, כי כשהוחלט להקים עסק הכדאיות חושבה לפי מס-חברות/מחיר-חשמל/ארנונה/דלק/שכר-מינימום שאני צריך לשלם לעובדים שהיה מחיר X ופתאום השתנה (בדר"כ) לרעתי.
אז פרט לזה שמתבאסים, האם החלטות כאלה הן גזל? (אני כרגע לא מתייחס להשפעה השלילית שיש לזה על המשק)
2. עוד דבר שעזר לי להחליט שזה בסדר, זה היחסיות של המס.
קודם כל בשנים הראשונות של ההפקה אין השפעה, אלא רק לאחר מספר שנים טובות ושבעצם החזרת את הההוצאה שלך והרווחת יפה, רק אז מתווסף מס ששינסקי
דבר נוסף, זה לא שהחברות יהיו מסכנות. אז במקום להרוויח נגיד 10 מיליארד ירוויחו "רק" 7 מיליארד. ברור שכולנו רוצים להרוויח את המקסימום אבל עדיין מרוויחים יפה. הרי השדות עוד לא פותחו כשההמלצות אושרו ולא ראיתי שמישהו החזיר עקב זאת את הרישיון.
שוק הסלולר:
אני חושב שמשרד התקשורת לא ציפה למחירים הנוכחיים, הרי (נראה לי) אלו מחירי הפסד שלא ניתן לעמוד בהם לאורך זמן.
תפקיד משרד התקשורת לייצר תחרות והוא עשה זאת טוב מאוד. הרי הוא לא יושב וקובע את מחירי המסלולים של החברות.
כשרמי לוי שנכנס הוא גם שבר את השוק ולא עשו מזה דרמה, YOUPHONE (זה השם אני חושב) הציעו שימוש בחינם לגמרי אם תקנה במגה ולא עשו מזה דרמה.
גולן טלקום חיפש ומצא גימיק בכדי לזעזע את השוק ויצא עם מסלול ללא הגבלה, זה הכל.
מה שכן אפשר לשאול, האם מותר/צריך להתערב כאשר חברה רוצה לשבור את השוק במחירי הפסד? עד עכשיו כשזה קרה בעופות/ירקות/מוצרי יסוד, אף אחד לא התערב.
שוק הביטוח: כמו שרשמתי למעלה, המדינה צריכה לתת זמן בכדי לעכל שינוי. אין לי מושג האם זה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] כל כך דחוף שצריך לעשות זאת מהיום למחר, אני רוצה להאמין שלדעת המפקחים זה כנראה מאוד מאוד דחוף.
החזר חובות על ידי חברות ממשלתיות
אני לא כל כך בטוח שזה נכון. האם אני צריך לקבל את חוב האג"ח של חברה שידוע שמבחינה כלכלית היא פושטת רגל, רק בגלל שהיא ממשלתית?
אני חושב שכולם יודעים (לפחות משקיעי האג"ח בהנפקה) שחברת חשמל, כלכלית נטו, זוהי חברה שממזמן היתה פושטת רגל, אילולא היתה בבעלות הממשלה.
אז איזה פרס בדיוק מגיע לקוניי האג"ח בהנפקה? יכול להיות שאם בהנפקה משקיעי האג"ח היו מתייחסים לפעילות העסקית נטו של החברה ולא היו קונים אג"ח, אז בעית חברת חשמל כמודל כלכלי היתה נפתרת.
העדפת/אפליית אזרחים:
אכן מצב עצוב שהמדינה מתייחסת למגזרים מסויימים בתור רמאים.
אני לא זוכר את המקרה המדוייק, אבל קראתי פעם על איזושהיא הפחתה בקיזוז או בפחת לבעלי/נהגי מוניות, מכיוון שברור למדינה שנהגי המוניות מרמים ולא מצהירים על כל ההכנסות.
בינינו, במגזרים מסוימים יש מקרים או לרוב שזה נכון, אבל במקום להתייחס לעומד מולך כרמאי ואז לתת פחות עקב זאת, זו בושה. ואולי העומד מולך ישר, אז בעצם יוצא שאתה דופק אותו.
חברות בע"מ ומוסדיים:
מסכים לחלוטין.
לגבי אי-תשלומי אג"ח אנני מאשים את בעלי השליטה. באופן חוקי מותר לו לגייס כסף להשקיע אותו, לנסות לייצר ממנו רווחים ובאם הוא נכשל החברה נסגרת והחובות לא משולמים באופן מלא.
המשקיע הישיר באג"ח, הרי מודע לנושא הזה. המשקיע הישיר מודע לזה שבמידה והחברה פושטת רגל, בעל השליטה לא חייב לשים שקל גם הוא אברמוביץ. המשקיע הישיר מודע לכך שאם החברה תפשוט רגל הוא לא יקבל את תשלומי האג"ח. המשקיע הישיר הרי בחר, למרות הסכנות שפורטו, להשקיע בחברה הזו תמורת תוספת ריבית ולא קנה לחליפין אג"חי מדינה. אז אולי זו אשמת המשקיע הישיר? בנוסף הרי ברור שבעל השליטה, לא גרם לחברה לפשוט רגל במזיד, הרי אין לו אינטרס כזה (בהנחה ואין כוונת זדון).
מה שכן כמשקיע עקיף (דרך מוסדיים), אני מאשים את המוסדיים והם אלו שצריכים לשלם את הדין. תפקידם הוא לבדוק את ההשקעה שהם מבצעים בשמי ולכן האחריות מוטלת עליהם.
לא יכול להיות שהם ישימו מיליארדי שקלים בכל מיני אג"חים מבלי שתהיה להם אחריות על תוצאה שלילית במידה ותהיה. ואם הכסף הלך, הם לא ניזוקו. ללכת עם, להרגיש בלי.
בכל אופן פיראט (אז מה אתה אומר על רובין הוד?) המאמר וסיכום המאמר שלך נהדר, גם אם לא תסכים עם חלק מדברי, אני נהנה מהפעילות המפרה שלך באתר.
על כך תודה לך ולילה טוב
אגב, איך [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] אנו יכולים לשנות את המצב? האם יש שם מישהו שיכול לשנות את המצב?
אהלן פיראט, חברים.
פיראט יוצא מן הכלל, מאמר משובח לעילא ולעילא.
מספר הערות קטנות, הייתי מחליף את קבוצת הלחץ "חרדים" בקבוצת "בטחון", ה"בטחון" ו"ה"מתנחלים" אלו שתי הקבוצות שמחזיקות את המדינה בגרונה, ראו למשל את הקיצוצים האחרונים ומי היחידי שלא רק שלא נפגע אלא נהנה מתוספות, צבא שיש לו מדינה אמר פעם מישהו.
שנית ורק למען הטריוויה ה 800M "הון עצמי" של בן דוב היו למיטב זכרוני כספה של סקיילקס שנרכשה כקופת מזומנים והשתמשה בה לרכישת [BstockB="1083484"] פרטנר.[/BstockB]
ההתנהלות הבוטה כלפי העסקים הקטנים מוכרת לי היטב, את הדיבורים על הצורך להכות בעוסקים בגלל העלמות מס שמעתי במו אוזניי. העלאת תשלומי הביטוח [BstockB="604611"] הלאומי [/BstockB] ללא כל תמורה למבוטחים היא דוגמא טרייה לכך, הגדלתם את הפרמיה מה אנחנו (או החלשים בחברה), מקבלים? זה לא מס זה ביטוח. זאת ועוד השתתפות המדינה ב 65% מכל שקל גבייה של המוסד לביטוח [BstockB="604611"] לאומי [/BstockB] בוטלה בקשר להעלאת הגבייה הנוכחית, עוד הפסד, מישהו שם לב?
אחרונה חביבה השאלה מה עושים?, במדינה דמוקרטית פעם בארבע שנים מתקיימות בחירות, מי שמצביע משפיע זו לא סתם סיסמא ריקה מתוכן.
ושוב תודה לשודד הים על המאמר המרשים.
קחו סיכונים בהגיון
ארז
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". קהלת בן דוד, מלך בירושלים
תודה על המאמר!
אם אוכל לתרום לדיון, עמדותיי קצת שונות, אשמח לקדם דיון בהצגתם. דברים אלו קצת מרוחקים מהמיינסטיים אז אני מקווה שאף אחד לא יקח את זה ללב. שום מילה לא מכוונת אישית לאף אחד, אלו רק דעות.
דבר 1: קבוצות שונות בעם. אני אף פעם לא הבנתי משהוא. אם אורך חיים של חרדי או מתנחל כ"כ טוב ומקבל כ"כ הרבה הטבות, למה לא כולם מתחרדים או עוברים לגור מעבר לקו הירוק... הרי כל אחד עושה את משוואת סיכוי-סיכון ( 😉 ) האישית ואם רוב העם החליט להיות חילוני במרכז, זה אומר דבר פשוט: לא הקיצבה העלובה של חרדי שלא עובד ולא ההטבות בתחבורה ציבורית שמקבלים מי שגר מעבר לקו הירוק הינם משמעותיות. ושוב את אתה חושב לחיות מעבר לקו ולקבל חינוך ברמה גבוהא יותר ושכר דירה נמוך והטבות שונות, מי אוסר לך לעבור לשם...
דבר 2: מוסר ורסוס חוק: אני דווקה חושב שהמבחן האמיתי למצפון הוא כאשר דבר חוקי אינו מוסרי ובכל זאת אתה לא עושה אותו. נקח דוגמה קיתונית: אם היה מותר לפי החוק להרוג את השכן שלך, מסיבה כלשהיה ולקחת את כל הכסף שלו, הייתם עושים את זה? הרי (מצטער להגיע לנקודת גודווין) כל הטענה של ההגנה במשפט נורנברג היה : "אבל זה היה חוקי". ולכן אני חושב שמעבר לחוק כל אחד צריך לבנות לעצמו מצפון, מוסר אישי ששורשו בהתבוננות עצמית והתבוננות בעולם ולכל אחד זה יהיה שונה. מה שכן, סמן ימני של המצפון הוא החוק ואין אפשרות לעבור עליו כדי לשמור על טובת הכלל, גם כאשר המוסר האישי שלי מאפשר לי זאת
דבר 3: שיטת הממשל
יש 2 גישות בעולם הדמוקרציה. הגישה היצוגית אומרת הנבחרים צריכים להיות כמה שיותר קרובים למה שמרקיב העם. הנבחרים צריכים להיות רפליקציה אחד לאחד למה שיש בעם, אבל אז הממשל פחות יציב כי הוא לא אורגני, וכח מוגזם נמצא בידי קבוצות שוליות שמאפשרות הרבת קואליציות, זה מה שקורא בישראל. גישה השנייה אומרת הכי חשוב שהשילטון יהיה יציב ולא משנה איך נראה האנשים נותנים לבוחרים לבחור בין שתי (או שלוש) אלטרנטיבות כלליות אבל אז חלק מהעם לא מיוצג בבית הנבחרים (דוגמה קלסית, צרפת כמעת 30% לא מיוצג בפלמנט).
עשיו השאלה האמיתית היא למה ישראל בחרה בשיטה ב 1? תשובה: כי העם מפולג לחלוטין אין כמעט חילוני שירצה לבחור בחרדי, אין כמעת יהודי שירצה לבחור בערבי ולהיפך, כמובן.
למה? כי החינוך מפולג. יש בתי ספר לכל אוכלוסיה, דבר נוראי שתוצאתו פילוג ולכן אי-יציבות.
ולמה שלא יהיה כיתות שבהם לומדים חילוני, חרידי, מתנחל, ערבי, עולה חדש ביחד?
כי אין סובלנות!
בקיצור הנה איך נגיע לישראל מפותחת, חזקה ושבו כולם ירצו לחיות:
טיפוח הסובלנות בין כל זרמי החברה ==> חנוך הולך ומתאחד ==> עם פחות מפולג ==> ממשל יציב יותר כי יש פחות ופחות צורך ביצוגיות ==> מאפשר תוכניות פוליטיות לתווך ארוך ==> ממשלה חזקה כזאת יכולה לפרק מונופולים וקבוצות לחץ ==> כלכלה חזקה ==> ממשל עוד יותר יציב ==> פיתרון ארוך טווח לסוגיות מדיניות שונות
לילה טוב,
נשאלתי לגבי תגובתי הרשומה מעלה, מדוע אני עושה איפה ואיפה? "אתה אומר שאם בעל החברה (בע"מ) לא מחזיר לך את כספך זה בסדר (חוקי) ואתה מבין ולא כועס עליו.
מאידך, על המוסדיים אתה לא מבין וכועס מאד."
1. קודם כל אומר אתחיל ואומר וכפי שציינתי בדבריי מעלה, לא אמרתי שאם כל דבר הוא חוקי אז זה בסדר. רשמתי שאם הדבר חוקי (ללא כוונות זדון) אין לנו מה להתלונן על מבצע הפעולה, ואם החוק לא טוב אז צריך לפעול לשנות את החוק. אם אתה גורם לפגיעה בנפש בכוונה אז זוהי כוונת זדון.
2. רשמתי שכמשקיע ישיר בעל החברה הציג תוכנית עסקית שבה הוא מציע לגייס חוב ותמורת שאשתתף בתוכנית שלו הוא נותן תוספת ריבית, כך שגם אני אהנה מפירות ההצלחה ותהיה לי מוטיבציה להשקיע אצלו (במקום לבחור להשקיע באג"ח מדינה). וכל עוד הוא פעל באופן חוקי וללא כוונת זדון, קורה והתוכנית העסקית נכשלת והחברה נופלת. הרי אין לו אינטרס שהחברה תיפול. שיהיה ברור, כמובן שאני אתבאס. יוצא דופן יכול להיות, אם בעל החברה לא פעל בהתאם לתוכנית העסקית שעבורה גייס חוב.
3. כמשקיע עקיף, בעיניי ההמוסדי אמור לייצג קודם כל אותי (אולי כאן שורש הבעיה שלי). אני לא בחרתי לשים את כספי (פנסיה/השתלמות) במוסדי אלא אין לי ברירה אחרת. בנוסף, המוסדי כמשקיע גדול/עיקרי בעל כח לא דרש בטחונות להשקעתו (אני חושב שבנקים תמיד דורשים בטחונות לחובות חברה כלפיהם, גם אם הבטחונות בעתיד יכולים להתברר כלא מספקים) וזה חוסר אחריות/זהירות לכספינו. ברור שמטרתו להרוויח לנו יותר, אך אין לו סיכון, כי הוא תמיד מקבל עמלות גם אם אנו מפסידים. ואין חשש מתחרות כי לעבור קרן פנסיה לא כדאי (לדעתי תיאום בכדי לא ליצור תחרות) כי אז דמי הניהול עולים ל 2% מהצבירה (כך אמר לי הסוכן ביטוח כשביקשתי העברה) במקום 0.5%.
אז יכול להיות שאני לא צודק, אך החוק אמור (להשתנות ו)לתת לנו הוכחה שפעולת המוסדי היתה שקולה ואחראית, ואם קורה והיא נכשלה אז אל לנו לבוא בתלונות.
לשם הדיון אצרף 2 כתבות/דעות הקשורות לנושא אחריות המוסדיים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4285081,00.html
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000781990#FromSearchPage
לילה טוב ושבוע טוב וחג שמח
החוק מאפשר לעבור קרן פנסיה מתי שתרצה, דמי הניהול נקבעים במשא ומתן.
לא יכול להיות 2% מהצבירה בקרן פנסיה, יש חוק לזה לדעתי מקסיומם 0.5% בצבירה וגם זה הרבה.
נ.ב
אני משלם 0.2% מהצבירה ו 1.75% חודשי על ההפקדה.
הי alfredn,
בזמנו רציתי להגיב, אך נראה היה לי שזה ייקח לי שבוע להגיב לכל הדברים שנאמרו ולכן החלטתי לוותר ולהשאיר את קשת הדיעות - לכל מי שהעניין מעניין אותו. כיוון שהחזרת את הנושא מהאוב, אעיר מספר הערות על ה-post המקורי.
האמת היא - לא נראה שאנו חלוקים על דברים רבים ובכל זאת יש נקודה אחת חשובה מאוד בעיני.
לפני שאתחיל, אני רוצה להגיב למשפט:
אני לא יודע למה אתה רואה במתנחלים ...
באופן כללי אני מודע לכך שהמושג "מתנחלים" השתרש בשפה ומי שמשתמש בו, לאו דווקא רוצה להעליב מישהו אחר. עדיין, אישית, חורה לי מאוד לקרוא את המושגים הללו בכתוב - אלו מושגים שנולדו בחטא (במטרה להעליב) ואני אישית חושב שאין להם מקום בשפה (ולא, איני מזוהה פוליטית עם אף צד, זה נבלה וזה טרפה).
כעת לנושא עליו רציתי להעיר:
גילויי הגז:
בזמנו התלבטתי עם עצמי (לא שזה היה משפיע על ההחלטה) האם (בעיניי) זה אתי שהשינויים יהיו גם על השדות שנתגלו? לבסוף החלטתי שכן ואסביר.
1. לדעתי השוק העסקי ער לשינויים שעלולים להגיע והוא לא מתייחס למקרים הבאים כגזל על ידי המדינה.
מה ההבדל בין החלטות ששינסקי לבין העלאת המע"מ ב 1, 2 או 3%? האם חברות הגז היו צועקות גזל?
אם המדינה היתה מחליטה על העלאת מס החברות ב 1% כל שנה, במשך ה 5 שנים הקרובות אז היו צועקות גזל?
בגדול הרי זה לא פייר, כי כשהוחלט להקים עסק הכדאיות חושבה לפי מס-חברות/מחיר-חשמל/ארנונה/דלק/שכר-מינימום שאני צריך לשלם לעובדים שהיה מחיר X ופתאום השתנה (בדר"כ) לרעתי.
אז פרט לזה שמתבאסים, האם החלטות כאלה הן גזל? (אני כרגע לא מתייחס להשפעה השלילית שיש לזה על המשק)
כדרכי, אציג את זה ברמה יותר "אישית" ואז תבין כמה העניין חמור. לטעמי אתה קנית את הפרופוגנדה הזולה של הממשלה (אלו בדיוק הדברים שנטענו על ידה), אך [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] רחוקה לדעתי כשנות אור מהתיאור המוצג.
ראשית, סתם כהערת אגב, המע"ם לא משפיע על עסקים (ישנו החזר מע"מ), אך הכוונה ברורה. לפני הסיפור, אפתח את הדיון בפיסקה ראשונית: האם ראית מימיך חברה שחתמה חוזה עם הממשלה על גובה מס החברות? כמובן שלא - מדוע לא? כי ברור לכולם שזוהי התקנה היום, היא עלולה להשתנות מחר ויש לקחת זאת בחשבון, כאשר אתה מתמחר עיסקה. אין שום דמיון בין תקנה שידוע כי עלולה להשתנות לבין חוזה חוקי. על המשקל הזה גם בוטל ביטוח המנהלים כחיסכון גמל (חוזה חתום בין צדדים) והושארה רק הפנסייה כחיסכון גמל (תקנה שהצדדים יודעים כי ניתן לשנותה בהתאם לצורך).
כעת לסיפור, בהמשך אקשרו לנושא:
כאשר תימחרתי בעבר פרויקטים בינוניים/גדולים הייתי פועל בצורה הבאה:
1. מחשב עלויות.
2. מחשב סטיות אפשריות על העלויות (אם תרצה, תכניס לפה העלאת מיסים).
3. מוסיף על כל זאת רווח.
4. מוסיף על הכל הערכת אחוז גבייה.
מהו "אחוז גבייה"? בפרויקטים ארוכים ויקרים, אתה יודע מראש שאינך הולך לגבות את כל הכסף!
מדוע? כי עסק לך עם בני אדם (או חברות - שזה אומר, רו"ח ועו"ד - לא תמיד בני אדם), שתמיד ימצאו הצדקה לא לשלם לך את המגיע לך בתואנות כאלו ואחרות. למעשה, בימי חיי, ביצעתי כ-24 פרויקטים בינוניים/גדולים, מתוכם גביתי גבייה מלאה רק בכ-4 פרויקטים ובעוד כ-4 פרויקטים אחרים, היו סיבות אוביקטיביות לתשלום חסר.
ע"פ מה נהגתי לקבע את "אחוז הגבייה"? - תאמין או לא, ע"פ הלאום של האדם/חברה מולם עבדתי. מספרי הקיצון היו, ישראל (65% - אני מתבייש לאמר זאת) וגרמנייה (90%).
על מה מעיד "אחוז הגבייה"? - למעשה "אחוז הגבייה" מעיד על כמה האנשים מולם אתה עובד [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] ע"פ חוק (ומוסר). 65% גבייה, זה קרוב לטעמי למערב הפרוע - אין דין ואין דיין. מסיבה זו, ניסיתי כל חיי להימנע מפעילות בישראל - החוק והמוסר במדינה זו (ככלל - לא מצביע על פרטים) הוא מהנמוכים בעולם (כולל בתי המשפט - מהגרועים שראיתי בעולם).
יוצאים מן הכלל בנושא "אחוז הגבייה" היו 2 פרויקטים שביצעתי עבור רשויות. האחד היה עבור משטרת ישראל (לקחתי "אחוז גבייה" - 95%, בכל זאת ישראל) ועבור עירייה בבלגייה (לקחתי "אחוז גבייה" - 100%). למעשה, מה שזה אומר, שלפי הבנתי, מוסדות ממשלתיים/ציבוריים לא יעזו לעבור על החוק.
כעת תביט, אם אני Pirate חותם היום על חוזה עם ממשלת ישראל - מה לדעתך אמור להיות "אחוז הגבייה" אותו אני צריך לחשב? אני חושב שהתשובה ברורה. מדינה שאינה שומרת על החוק של עצמה (כמו שנאמר, זו הממשלה - היא יכולה להכשיר את השרץ, אך השרץ נותר שרץ) היא מדינה ... חסרת חוק. לדעתי, המדינה הולכת בעתיד לשלם בריבית דריבית על הגניבה הזו. המהלך של וועדת שישינסקי יחרט בתודעה העסקית לעד.
אך זה לא הדבר הגרוע ביותר. הדבר הגרוע ביותר מתייחס להמשך דבריך בנושא:
עוד דבר שעזר לי להחליט שזה בסדר, זה היחסיות של המס.
קודם כל בשנים הראשונות של ההפקה אין השפעה, אלא רק לאחר מספר שנים טובות ושבעצם החזרת את הההוצאה שלך והרווחת יפה, רק אז מתווסף מס ששינסקי
דבר נוסף, זה לא שהחברות יהיו מסכנות. אז במקום להרוויח נגיד 10 מיליארד ירוויחו "רק" 7 מיליארד. ברור שכולנו רוצים להרוויח את המקסימום אבל עדיין מרוויחים יפה. הרי השדות עוד לא פותחו כשההמלצות אושרו ולא ראיתי שמישהו החזיר עקב זאת את הרישיון.
ראשית, ע"פ מה אתה (או הממשלה) מגדיר מהו רווח "ראוי" לסיכון אותו לקחו היזמים? למעשה, בחוזה כבר הוגדר מהו הרווח הראוי, אך זה בשולי הדברים.
בימים אלו קמה צעקה בנוגע ל"רווחים הכלואים". תהית לרגע מדוע הממשלה לא העבירה חוק חדש (חוק פיפינסקי) שמאפשר לה למסות את ה"רווחים הכלואים"?
על משקל טענתך ("רווח מספיק") יכלה הממשלה לשנות את חוק ההשקעות רטרואקטיבית ולמסות את כל ה-125B$. מדוע הממשלה לא עשתה זאת?
אומר לך מדוע - ברגע שהממשלה היתה עושה דבר שכזה, כל חברות ה-HiTech היו פשוט בורחות מהארץ ולעולם לא חוזרות. מכיוון שבעולם העסקי, אתה לומד מנסיון העבר - אתה לא עושה עסקים עם גורם שאינו מקיים את החוזים עליהם הוא חתום!!!
הבעייה של מחפשי הגז היא שהנכס הוא לוקלי - הם לא יכולים לברוח. הם כופפים את הראש ומקבלים את הדין כי אין להם ברירה, ומנסים תוך כדי כך להקטין את הנזק שנגרם להם ע"י הפושע. זוהי חוכמה קטנה מאוד לאמר לאדם שבמשך 40 שנה חיפש מטמון ולבסוף מצאו - "יש לך שתי ברירות, תחלוק אותו עימי או תוותר עליו", ומכיוון שלא וויתר עליו להסיק כי המהלך שלך "צודק".
למה הדבר דומה?
לבריון השכונתי שמצד אחד מכה את החלשים ממנו (כי הוא יכול) על לא עוול בכפם ומצד שני מתנהל בצורה מתרפסת בפני השוטרים. לדעתי, מה שנעשה בנושא הגז זוהי גנבה נפשעת, בלי כחל וסרק. אם אתה חושב אחרת - רק תענה לעצמך על השאלה, מדוע לא נחקק חוק פיפינסקי (כהגדרתו לעיל)?
ולסיום:
אגב, איך [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] אנו יכולים לשנות את המצב? האם יש שם מישהו שיכול לשנות את המצב?
אינני יודע. במובן מסויים אני מתנהל כעיתונאי (כפי שוודאי שמת לב). אינני נוטה לחפש פתרונות, אלא רק מנתח דברים ומדווח על הממצאים. עניין של אופי (של Pirate), אני מניח.
🙂
בברכה,
פיראט, אחוז הגביה שלך בפועל בישראל [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] היה בסביבות 65% ?
אני יודע שהמצב בעייתי אבל עד כדי כך ?
שלום פיראט,
אתחיל בדבריי שתענוג לקרוא את הדיונים והתגובות וההשקעה שלך ואתה מבחינתי אחד מהפרחים היפים באתר (מקווה שהציוריות הצליחה והיא מחמיאה..), אך אציין שגם מפריע לי הניסיון לחסום משתתפים אחרים (קח זאת כהערה כללית כי איני רוצה להתערב ועד עכשיו לא התייחסתי, מכיוון שאנני יודע על מה בדיוק מדובר ואיזה חתול או אגח שחור עבר ביניכם) ואולי גם מפריע הביטחון העצמי הגבוה שלך, אתה עלול להיפגע ולפגוע באנשים שקוראים את דבריך (כאן אני מקווה שלא נפגעת).
ולענייננו
באופן כללי אני מודע לכך שהמושג "מתנחלים"....
צודק, אני משתדל להיזהר בלשוני, אך כמו שאתה רואה לא תמיד מצליח (אישית אני חושב שאם הם נחשבים מתנחלים אז כולנו מתנחלים, אבל נעזוב את זה).
אין שום דמיון בין תקנה שידוע כי עלולה להשתנות לבין חוזה חוקי.
השאלה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] אם זה חוזה כפי שאתה מציג זאת או תקנה כפי שהמדינה מציגה.
אם זה חוזה חוקי אז איני מתווכח, חוזה צריך לקיים.
גם אם זה לא חוזה וגם נניח חוקי, ציינתי שמאוד התחבטתי בנושא, כי אחד הדברים הגרועים זה לשנות כללים באמצע משחק למשתתף שהחליט להשתתף בו בעקבות אותם כללים ידועים.
אך בפועל ידוע שהכללים משתנים בסביבה העסקית ועליך לתת דעתך לזה.
מהו "אחוז גבייה"? בפרויקטים ארוכים ויקרים, אתה יודע מראש שאינך הולך לגבות את כל הכסף!
למרות שאני מבין מה שאתה מנסה לומר עם ה 65% גבייה בישראל:
1. אני חושב שזה לא קשור, אתה מדבר על משהו לא חוקי והרי החוק לא מתיר את זה. יש פה משהו אחר.
2. אני דווקא אקח את הדוגמה שלך ואחזק בה את טענתי. שים לב, לקחת בחשבון אפילו דברים לא חוקיים כך שקל וחומר אתה אמור לקחת בחשבון שינויים בחוק.
3. אגב אם הבנתי אתה חישבת את הגבייה בישראל ב 65% בישראל, אך זה לא מה שהיה בפועל.
אני חושב שהחישוב שלך נובע מכיוון שאתה חי פה. כלומר אני חושב שרוב תושבי העולם יעריכו את מדינתם בסקלה נמוכה לעומת מדינות אחרות שבעינהם הם עילוי.
בארץ לדוגמא תופסים את המוצרים היפנים והגרמנים כמוצרי עילית. אך אני חושב שברור שלא כל החברות היפניות והגרמניות עושים מוצרים מדהימים, אולי אפילו רובם לא כאלו. אך מכיוון שיש מס" חברות יפניות/גרמניות גדולות, מבחינתנו המשפט MADE IN JAPAN/GERMANY מעיד על מוצר איכותי גם אם זה של חברת קקה-סאן.
עוד דוגמא שראיתי, אני חושב שרובנו ידרגו את מערכת החינוך שלנו אי שם למטה. אז בסדרה "בין סינגפור לכרכור" ראש הממשלה הסינגפורי (אם אני לא טועה) כל כך מעריך אותנו שהוא רוצה ללמוד את מערכת החינוך שלנו וליישם בסינגפור. עכשיו מה אתם חושב על זה? אני כישראלי הייתי בהלם, אך אני מבין שמישהו מבחוץ שומע על הייטק הישראלי, מבחינתו אנו גאונים מהלכים.
עבור משטרת ישראל (לקחתי "אחוז גבייה" - 95%, בכל זאת ישראל)
אם אפשר לדעת, מה בסוף קרה?
בימים אלו קמה צעקה בנוגע ל"רווחים הכלואים". תהית לרגע מדוע הממשלה לא העבירה חוק חדש (חוק פיפינסקי) שמאפשר לה למסות את ה"רווחים הכלואים"?
אתה מכיר את המשפט "אל תהיה צודק (בהנחה ואתה צודק) היה חכם"
ומכיוון שלא וויתר עליו להסיק כי המהלך שלך "צודק".
כוונתי היתה שאם המהלך כל כך גרוע כך שהוא גורם לאי כדאיות או משנה את כללי המשחק מהותית, אז הייתי מצפה שברשיונות שבהם עדיין לא בוצעה כל פעילות (עד לפרסום הדו"ח) היו מחזירים את הרישיון, אך כידוע לי אף אחד לא החזיר.
אינני יודע. במובן מסויים אני מתנהל כעיתונאי (כפי שוודאי שמת לב). אינני נוטה לחפש פתרונות, אלא רק מנתח דברים ומדווח על הממצאים.
אז חבל, כי זה מה שמפריע לי בפוליטיקה ובעיתונות. תמיד האופוזיציה או העיתון יגיד מה ההוא עשה לא בסדר ואיך ההתנהלות שלו לא נכונה, אבל מה אתה תעשה כאשר אתה בשילטון הס מלומר.
לא מנסים לשכנע במה אני יותר טוב, אלא איך שההוא גרוע.
שיהיה יום טוב וחג שמח והמשך כך :thumbs-up:
החוק מאפשר לעבור קרן פנסיה מתי שתרצה, דמי הניהול נקבעים במשא ומתן.
לא יכול להיות 2% מהצבירה בקרן פנסיה, יש חוק לזה לדעתי מקסיומם 0.5% בצבירה וגם זה הרבה.
נ.ב
אני משלם 0.2% מהצבירה ו 1.75% חודשי על ההפקדה.
סליחה עשיתי מישמש, רציתי להעביר את הביטוח מנהלים.
הסוכן אמר שאפשר אבל לא כדאי כי הם יעלו את העמלה ל 2% מהצבירה.
אגב איך אתה משלם כלכך נמוך בקרן פנסיה, היו תנאים מסויימים? נגיד, מינימום סכום?
תודה על הערה, חג שמח
תודה על המאמר פיראט.
שרשור נהדר!
הי yrnkrn,
ראשית, טוב לראות שאתה עימנו ...
אז yrnkrn, alfredn,
אני אחלק את התשובה ל-2 posts, האחד התיחסויות כלליות (שאינן נוגעות ל-thread) והשני תגובה לנושא ה-thread.
אחוז הגבייה האמיתי שלי בישראל היה (אינני פעיל יותר בפרויקטים - הפסקתי ב-2007) בתחום של 65%-72% (לא תמיד קל לחשב). עם זאת, למען ההגינות, יש לציין שזהו מאפיין לשוק מסויים, בתקופה מסויימת, בעיסקאות בעלות אפיון מסויים. אין זה משליך על כל השוק ויש בקבוצה זו סיבות לאחוז הפדיון הנמוך (לא אפרט ברשותכם). עם זאת, בהשוואה לעולם - ישראל היא אכן מערב פרוע. מעבר לכך אומר שישראל היא אחת המדינות הקשות ביותר שפגשתי מבחינה כלכלית מהרבה בחינות:
1. קושי להיכנס לשוק ללא קשרים.
2. שוק קטן.
3. תחרות רצחנית ומתחרים טורפניים (אין, פשוט אין, מקום כל כך תחרותי ואכזרי כמו ישראל).
4. שכר מקובל זעום ביחס לעלות המחייה (בהשוואה לעולם).
5. התנהלות אטומה של רשויות ובירוקרטייה.
בהקשר הזה יש לי סיפור משעשע: אני חוזר פעם אחת מחו"ל בשעה 1am (לאחר ששמונה חודשים לא הייתי בארץ) ובגבול ממתינים לי שני שוטרים ואיש מע"מ (מצב ממש מביך). לטענתו של איש המע"מ אני מתחמק מן התשלומים "כבר קרוב לשנה". ניסיתי להסביר שלא הייתי בארץ וייתכן שבגלל טעות כזו או אחרת לא שילמתי את המע"מ - ללא הצלחה. "בסדר", אני אומר, "על מה אנחנו מדברים?" - "על 5000 שקל הוא עונה". "טוב, בוא אוציא את הכסף ואשלם לך במקום ומחר מחרתיים נתחשבן" אני מציע. הוא אומר "בסדר", מפשפש בניירותיו ומוצא כי איבד/שכח את הניירת. "אז מה עכשיו?" אני שואל והוא בלי להתבלבל עונה - "לך תוציא את הכסף, תתלווה אל השוטרים למעצר, אני אמצא את הטפסים ואגיע אליך". טוב, אז לא ממש ישבתי במעצר - ישבתי וחיכיתי בתחנת המשטרה לפקיד מע"מ שימצא את הטפסים שאיבד ע"מ שאוכל לשלם לו 5000 ש"ח ואוכל ללכת לישון (ב-5am שוחררתי).
התחושה האישית שלי שזוהי אכן מדינה אוכלת יושביה. מעבר לכך, פעם ישראלי בחו"ל אמר לי לגבי ישראל:
If u can make it here u can make it anywhere
אז אם לתחושתכם ישראל היא מדינה שקשה מאוד לחיות בה (כלכלית), למיטב נסיוני אתם צודקים.
כעת לנושאים נוספים שהעלית alfredn,
ראשית לגבי
אך אציין שגם מפריע לי הניסיון לחסום משתתפים אחרים (קח זאת כהערה כללית כי איני רוצה להתערב ועד עכשיו לא התייחסתי, מכיוון שאנני יודע על מה בדיוק מדובר ואיזה חתול או אגח שחור עבר ביניכם)
איני אוהב להיות באור הזרקורים (אני, לא Pirate, ה-culprit קיבל אפיונים משלו). עקב דינמיקה שנוצרה, Pirate הגיע לאור הזרקורים ונוצרה לו מחויבות מסוימת. ההתנייה היחידה שאני התניתי להמשך פעילותו של Pirate היא רמת דיון נאותה. כפי שנאמר פה:
http://www.s-maof.com/Forum/threads/16103-ניסיון-שני?highlight=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94
אני לא מוכן שב-threads שאני כותב לא תתנהל רמת דיון נאותה. זוהי התנייה בלתי חוזרת.
מבחינתי, אין דרך שלישית - או שהפורום מקבל את דרישתי או ש-Pirate לא כותב בו. כמובן שאני מודע לכך שדמויות מסוימות ב-post מסויימים חוצים את הגבול (וזה נכון גם לגבי), אך לא חסר לי common sense להבדיל בין דמויות שעוברות את הגבול בלי משים לדמויות שכל מטרתן זה לחבל באתר.
אז alfredn, לא חסמתי אף אדם מלכתוב את אשר הוא חושב, אך איני רוצה לראות דמויות שכל מטרתן לחבל בדיון, ב-threads שאני פותח. אם למישהו ש"חסמתי" יש מה לאמר - יתכבד, ייפתח thread חדש וינהל איזה דיון שהוא רוצה על כל נושא שהוא רוצה ...
לסיכום: איני רואה זאת עיין בעיין עימך. אני מוכן לקבל ביקורת עניינית (ואתה יכול לבדוק אם אכן זה כך), אך איני מוכן לקבל רפש למטרת רפש (ובמאמר מוסגר - כל הדמויות שאלו מעשיהן, לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] תורמות לדיון, כיוון שההבנה שלהן לא מגיעה לגבהים מיוחדים). אם דרישתי אינה מקובלת על הפורום - תמיד אוכל לפרוש (וכמו שציינתי, מבחינתי אלו האופציות).
ולגבי,
ואולי גם מפריע הביטחון העצמי הגבוה שלך, אתה עלול להיפגע ולפגוע באנשים שקוראים את דבריך (כאן אני מקווה שלא נפגעת).
אלו שני נושאים שנידונו רבות בפורום (צורת ההתנסחות שלי ושאני "אולי" נפגע ממישהו). באשר לפגיעתי מן הנאמר עלי, שני ציטוטים מן התקופה האחרונה:
באשר לאלו שחושבים/חוששים שאולי נפגעתי ו/או נעלבתי. תביטו, כולנו דמויות וירטואליות. קשה מאוד להעליב אותי בעולם האמיתי ואחת כמה וכמה בעולם וירטואלי. אז אל דאגה בנושא זה.
וכן:
כמו שציינתי, בלתי אפשרי לפגוע בי דרך העולם הוירטואלי. אז אל דאגה בנושא זה.
אז כמו שנאמר - אל דאגה בנושא זה ...
ובאשר לסיגנונו של Pirate, קיימות מספר התיחסויות ישירות ועקיפות לנושא, שני ציטוטים מהתקופה האחרונה לדוגמא:
אנא זכור, אין אני דובר דבר אלוהים חיים. אני יכול לטעות וטועה לא מעט (ולכן גם משתדל לסייג את דברי כתובנות - לדעתי, לטעמי, בעיני ...). העובדה שאני כותב בסגנון בוטח (ויש כאלו שתקפו אותי בפרטי ואמרו שהסיגנון שחצני) לא הופך את דברי לנכונים.
וכן,
טענת שאתה לא מתכוון להיות pompous או לנזוף באנשים. אבל תכלס אתה קצת [BstockB="351015"] חד [/BstockB] לשון ונוטה להיות מאוד פסקן ובעל בטחון עצמי נאמר לא קטן. זה סבבה, גם אני כזה. דרך אגב, אני מתנצל על ניתוח האופי הפומבי (ובמידע חסר) אבל זה יוביל לאנשהו.
והתשובה פה היא גם די אחידה - זו הדמות וזה סיגנונה קבל אותה לפי דרכה או בקש ממנה לא להגיב ל-post אותם אתה מפרסם. במקרה זה אוסיף ואפרט - אין ל-Pirate כל כוונה להעליב. לדעתי עליך לבחון האם הדמות Pirate מבצעת:
1. האם היא קוראת את אשר נכתב אליה מתייחסת לכתוב בצורה עניינית?
2. האם היא מזלזלת בטיעונים של אחרים (גם כאשר לדעתה הם way-off במובן הלוגי)?
3. האם היא מציגה קו לוגי בטיעוניה?
4. האם היא מנמקת את טיעוניה?
5. האם היא חוזרת בה כאשר השתכנעה שטעתה?
אם התשובות על הכל הן כן (למעט "התחלקויות" פה ושם), משמעו כי הדמות Pirate מכבדת את בני שיחה. אם התשובה למשהו היא "לא" (בצורה שיטתית), אשמח אם תפנה אותי ל2-3 דוגמאות ואני מבטיח כי אתקן את דרכי Pirate.
לסיכום: הדמות Pirate היא אכן בוטה וישירה, אך לדעתי אינה מזלזלת בבני שיחה. מכיוון שכך, אם בני שיחו של Pirate נפגעים ממנו, אינני חושב שברוב המקרים זו אשמתו של Pirate (ואולי כדאי לאלו שנפגעו, לבחון מדוע נפגעו - לרוב איננו נפגעים אלא מדברים שבסיסם אמת).
כעת נמשיך לדברים כלליים יותר ...
אני חושב שהחישוב שלך נובע מכיוון שאתה חי פה. כלומר אני חושב שרוב תושבי העולם יעריכו את מדינתם בסקלה נמוכה לעומת מדינות אחרות שבעינהם הם עילוי.
בארץ לדוגמא תופסים את המוצרים היפנים והגרמנים כמוצרי עילית. אך אני חושב שברור שלא כל החברות היפניות והגרמניות עושים מוצרים מדהימים, אולי אפילו רובם לא כאלו. אך מכיוון שיש מס" חברות יפניות/גרמניות גדולות, מבחינתנו המשפט MADE IN JAPAN/GERMANY מעיד על מוצר איכותי גם אם זה של חברת קקה-סאן.
עוד דוגמא שראיתי, אני חושב שרובנו ידרגו את מערכת החינוך שלנו אי שם למטה. אז בסדרה "בין סינגפור לכרכור" ראש הממשלה הסינגפורי (אם אני לא טועה) כל כך מעריך אותנו שהוא רוצה ללמוד את מערכת החינוך שלנו וליישם בסינגפור. עכשיו מה אתם חושב על זה? אני כישראלי הייתי בהלם, אך אני מבין שמישהו מבחוץ שומע על הייטק הישראלי, מבחינתו אנו גאונים מהלכים.
עזבתי את הארץ בשנת 1995 וחזרתי ב-2008, אז לא - לא חייתי פה (בין השנים הללו שהיתי בישראל במצטבר פחות משנה). מעבר לכך, המספרים עליהם אני מדבר הם מספרים מדידים ולכן לא הייתי מייחס זאת לפסיכולוגייה כזו או אחרת.
באשר למערכת החינוך - יש פה דיכוטומייה מסוימת. מניסיוני, מערכת החינוך ביסודי ובעל יסודי היא אכן נמוכה מאוד (בהשוואה למקומות אחרים), אך לדעתי, שלבים אלו בחינוך הם בעלי חשיבות פחותה. מצד שני מערכת החינוך העל יסודית בארץ היא מהטובות בעולם (אם לא הטובה שבהם). אישית, למדתי פורמלית בשלושה מוסדות בארץ, אך לצורך העניין אתייחס לטכניון (הקל ביותר להשוואה).
פגשתי בוגרים של מוסדות רבים בעולם. אם תשאל אותי מי הבוגרים הטובים ביותר בתחום הטכנולוגי (אלקטרוניקה בפרט), אומר לך ללא היסוס שהם מהטכניון ואני רוצה להדגיש - אין זה הפרש גבולי הנובע מאהדה לישראל, אלא ממש מצב של "אין תחרות". פגשתי עשרות בוגרים של MIT (שמדורגת #1 בעולם, ע"פ קריטריון עלום) בשלבים שונים בקריירה שלהם ולדעתי בוגרי טכניון מקבילים עולים עליהם בכל מדד אפשרי (הכל במבט כללי - לא בחינה של יחידים).
ונמשיך ל ...
אם אפשר לדעת, מה בסוף קרה?
סיימתי את הפרויקט וקיבלתי את התמורה במלואה.
ונסיים ב ...
אז חבל, כי זה מה שמפריע לי בפוליטיקה ובעיתונות. תמיד האופוזיציה או העיתון יגיד מה ההוא עשה לא בסדר ואיך ההתנהלות שלו לא נכונה, אבל מה אתה תעשה כאשר אתה בשילטון הס מלומר.
לא מנסים לשכנע במה אני יותר טוב, אלא איך שההוא גרוע.
אינני דמות ציבורית מבחירה. אני פותר את הבעיות האישיות שלי מול הממסד בדרכי ומוודא שההתנהלות שלי (לפי המוסר שלי, החוק לא כל כך מעניין אותי) תקינה. פיתרון אוטופי יהייה כמובן שכל אחד יוודא כי התנהלותו שלו תקינה - ובא לציון גואל.
עם זאת, אשר אתה אומר אינו מדוייק - הבנת הבעייה היא חצי הדרך לפיתרונה. לדוגמא, ניתחתי את נושא המוסדיים - מהניתוח מתקבל די במיידי שהפיתרון הקלאסי יהייה לאפשר ליחידים לנהל את חיסכון הפנסייה שלהם בחשבונות ייעודיים ותחת רגולצייה (יחתוך את דמי הניהול במיידי) שזה דרך אגב מה שקורה ב-95% ממדינות העולם הנאור. כמו כן, ברור מהניתוח שיש לבטל את חברות הדירוג לחלוטין (להחזיר את האחריות למוסדיים - ללא עלה התאנה של חברות הדירוג) או לחלופין להטיל על חברות הדירוג panelty במקרה של נזקים עקב דירוג שגוי.
בברכה,
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
