הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בנובמבר נייר עבודה שמציג לראשונה סדרה עקבית של מדדי ריכוזיות לכלל ענפי המשק. המדדים מכסים כ-180 ענפים ברמת פירוט של שלוש ספרות, בשנים 2015 עד 2024. הממצא הבולט נוגע לענף שירותי התחבורה והאחסנה. מדד הרפינדל-הירשמן (HHI) של הענף עלה מ-1,714 ב-2015 ל-2,777 ב-2024, ובכך עבר הענף מריכוזיות בינונית לריכוזיות גבוהה. לפי המחקר, העלייה נובעת כולה מגידול חד במשקלה של ההובלה הימית, ולא מהתרכזות בתוך ענפי המשנה.
התמונה הכללית מתונה יותר. מתוך 183 ענפים שנבדקו ב-2024, 105 סווגו כבעלי ריכוזיות נמוכה, 33 כבעלי ריכוזיות בינונית ו-45 כבעלי ריכוזיות גבוהה. לפי הסיווג שבו השתמשו החוקרים, ערך מדד מעל 1,800 מצביע על ריכוזיות גבוהה, וערך מתחת ל-1,000 על ריכוזיות נמוכה. המדד המשוקלל לכלל ענפי המשק עמד ב-2024 על 866. ברוב הענפים רמת הריכוזיות נותרה יציבה או ירדה מעט לאורך העשור. ענפי הבינוי, השירותים המקצועיים והשירותים האחרים רשמו את הערכים הנמוכים ביותר, בין 122 ל-175 נקודות. את נתוני המאקרו העדכניים של ישראל אפשר למצוא באתר.
פירוק המדד מסביר את המהפך בענף התחבורה. בכל ששת ענפי המשנה של התחבורה והאחסנה הריכוזיות נותרה יציבה או ירדה. מנגד, משקלו של ענף ההובלה בים ובמימי החופים בפדיון הענף עלה מ-3% ל-20%, בעקבות גידול חד בפדיון שלו. בענף ההובלה הימית מדד הריכוזיות עומד על כ-9,100, קרוב לתקרת המדד של 10,000 נקודות. מדד CR3, המודד את נתח הפדיון של שלוש החברות הגדולות בענף, מציג תמונה דומה. בהובלה הימית הוא הגיע ב-2024 ל-99%. בממוצע של ענף התחבורה כולו הוא עלה מ-26% ב-2015 ל-37% ב-2024.
בענף אספקת החשמל והמים נרשמה מגמה הפוכה. המדד המשוקלל של הענף ירד מ-5,693 ב-2015 ל-4,078 ב-2019 ול-2,835 ב-2024. מדובר בירידה של כמחצית בתוך תשע שנים. עיקר הירידה נובע מענף הפקה, תמסורת וחלוקה של חשמל, שבו המדד ירד מ-5,916 ב-2019 ל-3,640 ב-2024. החוקרים מייחסים את השינוי לרפורמה במשק החשמל ולכניסת יצרני חשמל פרטיים. גם נתח שלוש החברות הגדולות בענף ירד בממוצע, מ-81% ב-2015 ל-58% ב-2024. עם זאת, הענף עדיין נמצא ברמת ריכוזיות גבוהה.
ענף הכרייה והתעשייה שמר על ריכוזיות גבוהה לאורך כל התקופה, עם מדד של 2,048 ב-2024 לעומת 2,089 ב-2015. כ-44% מענפי המשנה בתעשייה סווגו כבעלי ריכוזיות גבוהה. בשירותים הפיננסיים עלה המדד ל-1,478 ב-2024, לעומת 1,108 ב-2019, והענף נותר ברמת ריכוזיות בינונית. בענפי המידע והתקשורת נרשמה ירידה. נתח שלוש החברות הגדולות שם ירד בממוצע מ-33% ב-2015 ל-20% ב-2024. לעומת זאת, באירוח ובמזון עלה הנתון מ-9% ל-17%, נתון שהחוקרים קושרים להתחזקות רשתות המלונות והמסעדות.
בראש רשימת הענפים הריכוזיים ביותר לפי מדד CR3 נמצאת ההובלה הימית. אחריה באים ייצור מכשירי חשמל ביתיים, שירותי תקשורת קווית והובלה אווירית של נוסעים, כולם עם נתח של 98%. במכשירי החשמל הביתיים מציינים החוקרים כי רוב הצריכה מגיעה מיבוא, ולכן ההשפעה של הריכוזיות בייצור על הצרכן מועטה. בקצה השני נמצאים שירותי ייעוץ ניהולי ושירותי עיצוב, שבהם שלוש החברות הגדולות מחזיקות רק 2% מהפדיון.
המדדים נשענים בעיקר על נתוני הפדיון שמדווחים למע"מ כ-140 אלף עסקים מכל ענפי המשק. בענפי התעשייה והכרייה השתמשו החוקרים בסקר מדדי התעשייה, ובתיווך הבנקאי בדוחות הכספיים של הבנקים. לצורך בקרה חושבו גם מדדים לפי מספר העובדים ולפי התפוקה, וענפים שבהם התוצאות לא התיישבו זה עם זה הוסרו מהפרסום. בכך נוצרה לראשונה תשתית השוואתית לבחינת התחרות לאורך זמן. בעולם רק לשכות סטטיסטיקה מעטות מפרסמות מדדים כאלה, בהן לשכת המפקד האמריקנית ומשרד הסטטיסטיקה הבריטי. לפי מחקר של ה-OECD שמצוטט בנייר, הריכוזיות הממוצעת ב-15 מדינות אירופיות עלתה מ-26% ליותר מ-31% בשנים 2000 עד 2019.
הלמ"ס מדגישה כי ניירות העבודה אינם פרסומים רשמיים שלה, והממצאים הם של הכותבים בלבד. המדדים חושבו ברמת הענף ולא ברמת השוק המוגדר בדיני התחרות, ולכן החוקרים רואים בהם אומדן שמרני לריכוזיות בפועל. עד כה פורסמו מדדי ריכוזיות בישראל בעיקר כניתוחים נקודתיים של רשות התחרות. הלמ"ס עצמה פרסמה עד היום רק מדדים חלקיים לענפי התעשייה ומדד לריכוזיות סחר החוץ. לפי החוקרים, הסדרה החדשה נועדה לשמש חוקרים, רשויות מפקחות ומקבלי החלטות במעקב אחר מגמות התחרות במשק.