הדולר סיים את שבוע המסחר ברמה הגבוהה ביותר שלו מול השקל מזה כמעט 11 חודשים. ביום שישי הוא נסחר בשוק הבין-בנקאי סביב 3.211 שקלים, עלייה של 0.65% ביום אחד. במהלך היום נע השער בין 3.188 ל-3.221 שקלים. לפי חישוב של We INvest, זו רמת הסגירה הגבוהה ביותר מאז 17 בדצמבר 2025. יום קודם לכן קבע בנק ישראל שער יציג של 3.191 שקלים לדולר, עלייה של 0.6%. בתוך פחות משלושה שבועות עלה הדולר בכ-5.2% מול השקל. עם המהלך הזה מחק השקל את כל ההתחזקות שרשם מול הדולר מתחילת השנה.
נקודת המוצא של המהלך היא 27 באוקטובר. באותו יום ירד הדולר במהלך המסחר עד 3.014 שקלים ונסגר ברמה של 3.054 שקלים. מאז הוא טיפס כמעט ללא הפסקה. ב-6 בנובמבר נגע הדולר ב-3.223 שקלים, ואז נסוג ל-3.150 שקלים ב-9 בנובמבר. בהמשך השבוע רשם ארבעה ימי עליות ברציפות, וסיים את השבוע בעלייה של 0.67%. העלייה החדה ביותר נרשמה ב-10 בנובמבר, כאשר הדולר הוסיף 0.7% ביום אחד. מול סוף 2025 הדולר יקר כעת ב-1.1%. מול השפל של סוף מאי, אז נסגר ברמה של 2.814 שקלים, הוא יקר ב-14.1%.
התמונה הטכנית מלמדת על מגמה עולה מבוססת. הדולר נסחר מעל הממוצע של 20 הימים האחרונים, סביב 3.137 שקלים. השער הנוכחי גבוה ממנו בכ-2.4%. הדולר נמצא גם מעל הממוצע של 50 יום, סביב 3.085 שקלים. הממוצע של 200 יום עומד על כ-3.029 שקלים, והשער הנוכחי גבוה ממנו בכ-6%. שלושת הממוצעים מסודרים בסדר עולה, הקצר מעל הארוך, וזה המבנה המוכר של מגמה עולה. הרמה הראשונה שהסוחרים בוחנים היא 3.22-3.223 שקלים, השיא של 6 בנובמבר. ביום שישי טיפס הדולר עד 3.221 שקלים ונעצר מתחת לרמה הזו.
מעל אזור ההתנגדות הזה עומדת רמה של כ-3.236 שקלים, שער הסגירה של אמצע דצמבר 2025. הרמה הבאה גבוהה יותר, סביב 3.30 שקלים. מדובר בשיא של 52 השבועות האחרונים, שנקבע ב-21 בנובמבר 2025. בכיוון ההפוך, אזור התמיכה הקרוב עומד סביב 3.17 שקלים, רמות הסגירה של 10 ו-11 בנובמבר. מתחתיו נמצא הממוצע של 20 יום, סביב 3.14 שקלים. תמיכה עמוקה יותר עומדת באזור 3.10-3.11 שקלים, הרמות שבהן נסחר הדולר בסוף אוקטובר. השפל של 52 השבועות רחוק בהרבה: 2.798 שקלים, שנרשם ב-1 ביוני.
חלק מהמהלך מגיע מהעולם. הדולר רשם שבוע חזק מול רוב המטבעות המרכזיים, והאירו איבד מולו כ-1.8% בחמישה ימים. מול השקל עלה הדולר באותה תקופה רק ב-0.67%, כך שהשקל דווקא התחזק השבוע מול האירו. תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים טיפסה לכ-5.15% בסוף השבוע. ברקע עמד גם נתון מחירי היצרנים בארה"ב, שעלו ב-6.5% בשנה. במקביל נחלשו המניות הישראליות בניו יורק. תעודת הסל העוקבת אחרי מדד MSCI ישראל ירדה ביום שישי ב-1.4%, ובחודש האחרון איבדה כ-6.4%. באותו יום ירד מדד נאסד"ק 100 ב-1.22%, על רקע גל מכירות במניות השבבים. הלחץ על מניות הטכנולוגיה פגע גם בחברות ישראליות הנסחרות בוול סטריט.
גם נתוני בנק ישראל מצביעים על שינוי בכוחות שתמכו בשקל. לפי דוח המסחר במט"ח של הבנק, ברבעון השלישי נחלש השקל מול הדולר בכ-2.9%. המכירות נטו של מט"ח מצד הגופים המוסדיים ירדו לכ-4.4 מיליארד דולר. ברבעון השני עמדו מכירות אלה על כ-13.8 מיליארד דולר. תושבי החוץ מכרו נטו כ-6.5 מיליארד דולר, היקף דומה לרבעון הקודם. חלקם של תושבי החוץ במחזור המסחר מול המערכת הבנקאית המקומית עלה ל-41.4%. מחזור המסחר היומי הממוצע ירד ב-9.1%, לכ-16 מיליארד דולר. יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף אוקטובר ב-237.8 מיליארד דולר. העלייה של 775 מיליון דולר בחודש נבעה בעיקר משערוך היתרות.
ב-We INvest מעריכים כי המבחן הקרוב של הדולר הוא אזור 3.22-3.24 שקלים. פריצה מעליו תחזיר את השער לרמות של סוף 2025. חזרה אל מתחת ל-3.17 שקלים תעיד כי המהלך מאבד תנופה. בינתיים, היחלשות השקל מקלה על היצואנים, שספגו הפסדי מטבע בשנה של שקל חזק. סופרקום, למשל, דיווחה ב-12 בנובמבר על הפסד מט"ח של כ-1.35 מיליון דולר ברבעון השלישי. ההנהלה ייחסה אותו להתחזקות השקל מול הדולר בהשוואה לשנה שעברה. לדברי ההנהלה, רוב ההוצאות התפעוליות של החברה הן בשקלים, בעוד שהכנסותיה מגיעות בעיקר מחו"ל.