רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה את עיקרי הממצאים על ישראל מתוך דוח ה-Pensions Outlook 2026 של ארגון ה-OECD. לפי הדוח, החוסכים בישראל נהנו בעשור האחרון מתשואה ריאלית ממוצעת של כ-5.5% בשנה, אחרי הוצאות השקעה. זו התשואה השנייה בגובהה מבין מדינות הארגון. גם ב-2025 בלטה ישראל לטובה, עם תשואה ריאלית של כ-11%, שהציבה אותה בין שלוש המדינות המובילות ב-OECD. הדוח השנה עוסק בשאלה "האם אנחנו חוסכים מספיק לפרישה", ובוחן את התפתחות נכסי הפנסיה בעולם מתחילת שנות ה-2000. הממצאים נוגעים ישירות למיליוני שכירים ועצמאים, שחסכונותיהם לפרישה מנוהלים בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים.
לפי חישוב של We INvest, תשואה ריאלית של 5.5% בשנה לאורך עשר שנים מצטברת לגידול ריאלי של כ-71% בערך החיסכון, עוד לפני הפקדות חדשות. חיסכון של 100 אלף שקל בתחילת התקופה היה מגיע בתרחיש כזה לכ-171 אלף שקל במונחים ריאליים. על פני חמש שנים, אותו קצב שנתי מצטבר לגידול ריאלי של כ-31%. הנתון של ה-OECD הוא ממוצע של גופי הפנסיה כולם. התשואה של כל חוסך תלויה במסלול ההשקעה שבחר, בחברה המנהלת ובדמי הניהול שהוא משלם.
ה-OECD הציג את הדוח, המהדורה השמינית בסדרה, ב-4 בנובמבר. לפי הארגון, נכסי הפנסיה במדינות החברות הגיעו בסוף 2025 ל-78 טריליון דולר, היקף השווה ל-106% מהתוצר של מדינות הארגון. במהלך 2025 גדלו הנכסים ב-11.3%, ועלייה נרשמה ב-36 מתוך 38 המדינות החברות. הסכום כולל 7.3 טריליון דולר של עתודות בתוכניות ציבוריות. ב-2001 עמד היקף הנכסים על 62% בלבד מהתוצר. לפי הארגון, הגידול נשען על הפקדות גבוהות יותר, על תשואות חיוביות ועל תשלומי קצבה נמוכים יחסית במדינות רבות. רק בשמונה מדינות הנכסים עולים על התוצר, ובהן אוסטרליה, קנדה, הולנד, שווייץ וארצות הברית. לעומת זאת, ב-17 מדינות הם נמוכים מ-20% מהתוצר. בעשור האחרון היו התשואות הריאליות ארוכות הטווח חיוביות ב-24 מתוך 31 המדינות שמסרו נתונים לארגון.
נקודת חוזק נוספת שהדוח מייחס לישראל היא שיעור ההשתתפות בחיסכון הפנסיוני. לפי רשות שוק ההון, ישראל מוצגת כאחת הדוגמאות הבולטות בעולם להרחבת ההשתתפות. זאת בזכות חובת ההפרשה לפנסיה שהוחלה ב-2008, שהביאה לעלייה של יותר מ-40% בשיעור ההשתתפות. ההפקדות לתוכניות הפנסיה הצוברות עלו מאז תחילת שנות ה-2000 כמעט בכל המדינות המדווחות. ובכל זאת, התמונה העולמית שונה מזו של ישראל. לפי ה-OECD, רק ל-19 מתוך 38 המדינות החברות יש תוכניות פנסיה חובה או כמעט חובה. בכמעט מחצית מהמדינות שבהן החיסכון וולונטרי בלבד, פחות ממחצית מבני הגיל העובד חוסכים לפנסיה.
הדוח בוחן גם את הפער בין החיסכון בפועל לבין החיסכון הנדרש לפרישה. לפי ה-OECD, הפער מגיע לפחות ל-10% מהשכר אצל גבר שכיר בשכר ממוצע ב-17 מתוך 41 המדינות שנבדקו. אצל נשים הפער גדול יותר ב-17 מדינות, ואצל עצמאים ב-31 מדינות. במחצית מהמדינות הפער הגדול ביותר נמצא אצל בעלי שכר גבוה, וב-12 מדינות דווקא אצל בעלי שכר נמוך. לגבי ישראל, הרשות ציינה ששיעורי ההפרשה אינם נמוכים או גבוהים ביחס למדינות האחרות, ונמצאים בטווח הנורמה. עוד צוין שמערכת הפנסיה בישראל נשענת ברובה על חיסכון אישי. לכן התלות שלה בתקציב המדינה נמוכה, והמדינה אינה נדרשת להשלים חוסרים בקרנות ציבוריות.
הממונה על שוק ההון, עמית גל, אמר כי "דוח ה-OECD מצטרף להכרה הבינלאומית בחוזקה של מערכת החיסכון הפנסיוני בישראל". גל הזכיר שכחודש קודם לכן, במדד הפנסיה הגלובלי של מרסר, דורגה מערכת הפנסיה הישראלית בחמישייה הראשונה בעולם, בציון A. גל הוסיף כי הנתונים מוכיחים את חשיבות הקו של הרשות כרגולטור צרכני-חברתי, הפועל להגנה על זכויות הציבור הרחב. לדבריו, המטרה היא שוק שמבטיח הגנה מלאה על נכסי הציבור, בלי קשר למידת האוריינות הפיננסית של החוסך.
מעבר לנתוני התשואה וההשתתפות, הדוח של ה-OECD עוסק גם בייעוץ הפיננסי לקראת הפרישה. לפי הארגון, רגולציה טובה יותר של הייעוץ יכולה לסייע לחוסכים לחסוך יותר. מנגד, כללים מחמירים מדי עלולים לייקר את הייעוץ ולצמצם את הנגישות אליו. כחלופה מציע הארגון מסלולי השקעה מחדליים שנבחרו בקפידה והכוונה אישית לחוסכים. הדוח בוחן גם את האופן שבו גופי פנסיה וביטוח משלבים שיקולי קיימות בהשקעות שלהם. ישראל חברה ב-OECD מאז 2010. רשות שוק ההון מייצגת אותה בוועדה לשווקים פיננסיים של הארגון, שתחתיה פועלות גם ועדות הביטוח והפנסיה. הדוח המלא זמין באתר ה-OECD.