הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם הערב את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. זהו מדד המחירים האחרון שיתפרסם לפני החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, שתתקבל ביום שני, 23 בנובמבר. בהחלטה הקודמת, ב-21 באוקטובר, הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. מאז נרשמו שני שינויים בולטים ברקע: מדד ספטמבר ירד בחדות, והשקל המשיך להיחלש מול הדולר.
לפי נתוני הלמ"ס, מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, ירידה חדה מזו שציפו לה החזאים. זאת אחרי עלייה של 0.7% במדד אוגוסט. המדד פורסם ב-15 באוקטובר, שישה ימים לפני החלטת הריבית. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלה מעט, מ-1.5% באוגוסט ל-1.6% בספטמבר. בהודעת הריבית ציין בנק ישראל כי בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה האינפלציה השנתית על 1.4%. סעיף הדיור במדד שמר על קצב עלייה שנתי של 3.8%, בזמן שמחירי הדירות ירדו ב-1.8% בשנה.
בבנק ישראל נערכו להחלטה הקודמת עם תחזית מעודכנת של חטיבת המחקר. לפי התחזית, שהוצגה לוועדה המוניטרית ב-20 באוקטובר, האינפלציה תסתכם ב-1.5% בשנת 2026 ותעלה ל-2.1% בשנת 2027. החזאים צופים חזרה של האינפלציה לאמצע תחום היעד, שבין 1% ל-3%, בתחילת 2027. לגבי הריבית, החטיבה מעריכה שהיא תעמוד על ממוצע של 3.0% ברבעון השלישי של 2027. המשמעות היא הפחתה מצטברת של רבע נקודת אחוז בלבד בתוך כשנה.
גם השווקים והחזאים הפרטיים לא ציפו לשינוי חד. לפי ריכוז הנתונים של בנק ישראל ל-19 באוקטובר, שוק ההון גילם אינפלציה של 1.8% ב-12 החודשים הבאים. ממוצע תחזיות החזאים הפרטיים עמד על 2.1%, בטווח שבין 1.7% ל-2.4%. השווקים והחזאים העריכו באותה עת שהריבית תעמוד על 3.1% בעוד שנה. כל ההערכות האלה נמצאות בתוך תחום היעד. את נתוני המאקרו העדכניים של המשק אפשר למצוא באתר.
הסביבה העולמית מקשה על הוועדה. בהודעת אוקטובר ציין בנק ישראל כי הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי העלו את הריבית ברבע נקודת אחוז. לפי ההודעה, השווקים מגלמים כשלוש העלאות ריבית של הפד בשנה הקרובה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-15% ונסחר סביב 110 דולר. בנק ישראל הזהיר גם כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון בלי מקורות מימון תרחיב את הגירעון ועלולה להוסיף לאינפלציה. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עמד הגירעון הממשלתי על 3.2% מהתוצר, מתחת ליעד לשנת 2026. אם תקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שכבר הוקצו, צופה החטיבה גירעון של 4.4% מהתוצר השנה ושל 4.6% בשנה הבאה. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-68% בסוף 2026.
התחזית של חטיבת המחקר הציגה גם שני נתוני צמיחה. בלי הייצור של חברות ישראליות בחו"ל, החטיבה צופה צמיחה של 3.4% בשנת 2026 ושל 5.1% בשנת 2027. כאשר מביאים בחשבון את הייצור בחו"ל, הצמיחה הצפויה עולה ל-5.6% ול-7.5% בהתאמה. שוק העבודה נשאר הדוק: שיעור האבטלה הרחב עמד בספטמבר על 3.3%, והשכר הנומינלי עלה ב-4.3%. שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.4%. לפי בנק ישראל, הפעילות מתאוששת אחרי הקפיצה ברבעון השני שבאה בעקבות מבצע "שאגת הארי". פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמות דומות לאלה שלפני 7 באוקטובר.
בשוק המט"ח נמשכה מגמת החלשות השקל. בתקופה שקדמה להחלטת אוקטובר נחלש השקל ב-3.1% מול הדולר וב-0.3% מול האירו, לפי בנק ישראל. מול סל המטבעות נחלש השקל ב-2.2%. ביום ההחלטה ננעל שער הדולר ברמה של כ-3.085 שקלים, וביום שישי האחרון נעל את המסחר ברמה של כ-3.211 שקלים. מדובר בעלייה של כ-4.1% בתוך פחות מחודש, ושל כ-0.7% בשבוע האחרון לבדו. ביום שישי עצמו נע השער בין כ-3.188 לכ-3.221 שקלים. כפי שדיווחנו, הדולר נעל את השבוע ברמה הגבוהה ביותר מול השקל מאז דצמבר. יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו באוקטובר ב-775 מיליון דולר והגיעו ל-237.8 מיליארד דולר, בעיקר בשל שערוך.
בורסת תל אביב סגורה היום, ולכן תגובת שוק האג"ח לנתון תתברר מחר עם פתיחת המסחר. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד צפויות להיות הראשונות להגיב, יחד עם ציפיות האינפלציה הנגזרות מהן. ב-23 בנובמבר, בשעה 16:00, יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית השמינית והאחרונה לשנת 2026. לפי הודעת אוקטובר, הוועדה תקבע את מסלול הריבית לפי התפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.