מבחינת המבנה הכלכלי של ההסכם, נקבע מנגנון הקצאת זכויות המבוסס על "שיעור קומבינציה מינימאלי" המבטיח לחברת הבת של שופרסל נתח משמעותי מהפרויקט. הדו"ח מפרט כי חלקה של החברה לא יפחת מ-38% ביחס לשטחי המגורים, 41% ביחס לשטחי המסחר, ו-35% ביחס לשטחי התעסוקה. חלוקה זו תיקבע סופית על בסיס הערכת שמאי לשווי היחידות ועלויות היזם, תוך קביעת שיעור רווח מוסכם. מנגנון זה מגן על האינטרסים של שופרסל ומבטיח רצפת הכנסות, במקביל לכך שהיזם נושא באחריות למימון, לליווי הפיננסי ולהוצאות השונות, לרבות תשלומי היטל השבחה ומיסים החלים על חברת הבת. חלוקת הסיכונים המחושבת מספקת לחברה חשיפה לפוטנציאל ההשבחה של הקרקע, תוך צמצום החשיפה לסיכוני יזמות הבנייה עצמם.
סוגיה מעניינת נוספת העולה מן הדו"ח נוגעת למנגנוני ההגנה והאפסייד שנקבעו בין הצדדים, אשר עשויים להשפיע באופן ישיר על כדאיות העסקה. ההסכם מאפשר לתדהר לבטל את ההתקשרות במידה ששיעור הרווחיות שלה יירד מתחת לרף המינימאלי שהוגדר. עם זאת, לשופרסל ניתנה הזכות החד-צדדית להפחית את שיעור הקומבינציה שלה כדי להשלים את הרווחיות של היזם לרף הנדרש, ובכך למנוע את ביטול ההסכם. מנגד, קיים פוטנציאל לאפסייד כלכלי עבור שופרסל, שכן נקבע מנגנון המקנה לה זכות להשתתף בחלק מהרווחים העודפים של הפרויקט, ככל שאלו יעלו על שיעור הרווחיות המוסכם של היזם. תנאים אלו מייצרים גמישות תפעולית ופיננסית חשובה עבור שופרסל, ומאפשרים לה לשמור על קיום הפרויקט גם בתנאי שוק מאתגרים, תוך שמירה על פוטנציאל רווח מוגדל במקרה של הצלחה חורגת מהצפי.
ההשלכה הפיננסית המיידית של המהלך על הדו"חות הכספיים של שופרסל צפויה להיות משמעותית ולהשליך באופן חיובי על תמחור המניה בבורסה. על פי הערכות החברה המפורטות בדו"ח, וכפוף לקבלת היתר הבנייה המיוחל, חברת הבת צפויה להכיר ברווח לפני מס בסך של כ-50 מיליוני שקלים. תחזית זו מתבססת על שיעורי הקומבינציה המינימאליים, מה שמרמז כי הפוטנציאל עשוי להיות גבוה יותר במידה ויופעלו מנגנוני הרווחים העודפים. המשקיעים צפויים לבחון מקרוב את התקדמות התהליכים הסטאטוטוריים, שכן התממשות הרווח תלויה בקבלת ההיתרים ובגורמים חיצוניים נוספים. הצפת ערך זו מנכסי הנדל"ן ההיסטוריים של החברה עשויה לשפר את יחסי האיתנות הפיננסית של שופרסל, ולתמוך בסנטימנט חיובי מצד בעלי המניות בטווח הבינוני והארוך.