פתיחת שבוע המסחר בזירה הגלובלית מעמידה את סוחרי המט״ח במבחן עצבים מרתק, כאשר הפאונד הבריטי מצליח להתאושש, לקטוע רצף ירידות של יומיים ולטפס לכיוון רמת 1.3370 מול הדולר האמריקאי. התנועה הזו מפתיעה במיוחד על רקע העובדה שהדולר הגיע לפתיחת השבוע כשהוא חמוש בנתוני שוק עבודה חזקים במיוחד מעבר לים. הדוח האמריקאי האחרון הצביע על תוספת של 165,000 משרות חדשות באוקטובר, זינוק חד לעומת 60,000 משרות בלבד שנרשמו בספטמבר, ונתון שעקף בקלות את תחזיות האנליסטים שעמדו על כ-65,000 בלבד. במקביל, שיעור האבטלה בארצות הברית רשם ירידה ל-4.1% לעומת 4.2% בחודש שקדם לו, מה שחיזק את ההערכות שלפיהן המשק האמריקאי עדיין מציג עוצמה בסיסית.

אלא שבמקום שהדולר ישעט קדימה, הפוקוס של המשקיעים נדד במהירות לעבר לונדון. הבנק המרכזי של אנגליה ביצע מהלך נצי שהפתיע רבים, כשהעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס לרמה של 4.00%, מהלך שהיווה את העלאת הריבית הראשונה שלו מזה למעלה משלוש שנים והביא אותה לקו אחד עם הרף העליון של הפד. בהודעת הריבית בלט במיוחד קו תקיף, כאשר נגיד הבנק המרכזי אנדרו ביילי הדגיש כי המתיחות הגיאופוליטית והעימותים במזרח התיכון, שממשיכים לדחוף כלפי מעלה את מחירי האנרגיה, מהווים גורם מכריע בהחלטות הריבית הבאות. ביילי אמנם ציין כי הירידה במחירי הנפט שנרשמה בעקבות תגובת השווקים לתוצאות בחירות האמצע בארצות הברית לא הייתה משנה את ההחלטה הנוכחית, אך הודה ביושר כי יש לה השפעה ברורה על עיצוב התפיסה המוניטרית בהמשך הדרך.

הסנטימנט הנצי בבריטניה קיבל תוקף מיוחד גם מתוך נתוני ההצבעה הפנימיים של הוועדה המוניטרית, שם נרשם רוב מוחץ של שמונה חברים שתמכו בהעלאה המתונה, בעוד חבר אחד אף דרש העלאה חדה יותר של 50 נקודות בסיס. הערכות האנליסטים בבנקים המובילים מצביעות על כך שהוועדה חוזה שהאינפלציה עלולה להתקרב לסביבת 5% לקראת אמצע 2027, ומשדרת נכונות להמשיך בסבב הידוק נוסף כל עוד המתיחות הביטחונית באזורנו לא תגיע לפתרון. לנוכח הדברים, השווקים מתמחרים כעת תרחיש של עוד שלוש העלאות ריבית בבריטניה עד סוף השנה הבאה, תחזית אגרסיבית משמעותית מזו של מרבית הכלכלנים המוסדיים.

מנגד, גם בצד האמריקאי הציפיות לריבית לא קופאות על השמרים. כלי המעקב של בורסת הנגזרים של שיקגו, ה-FedWatch, מעלה כי ההסתברות לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית בדצמבר זינקה לרמה של קרוב ל-79.6%, לעומת כ-72.8% בלבד שנרשמו טרם פרסום דוח התעסוקה המפתיע. התחזקות ההימורים על העלאה בארצות הברית מהווה גורם תומך שממתן את חולשת הדולר ומונע ממנו נסיגה עמוקה יותר, מה שהופך את צמד המטבעות לזירת התגוששות אמיתית שבה שני הבנקים המרכזיים מאותתים על ריביות גבוהות יותר לאורך זמן.

אך לצד התמונה הנצית הרשמית בבריטניה, מתחילים להישמע סדקים ראשונים מתוך הבנק המרכזי שרומזים על גמישות עתידית. הכלכלן הראשי של הבנק, יואן פיל, נשא דברים ששיקפו טון יוני וזהיר בהרבה מהרגיל, עם ציון סנטימנט שנפל לרמה של 4.2 מתוך 10 לעומת ממוצע היסטורי של 6.4. פיל הבהיר כי שום תרחיש אינו חקוק בסלע לקראת השנה הבאה, וכי אין שום מסלול עליות קבוע מראש החל מהאביב והלאה. הדגש שלו על תלות מוחלטת בנתונים הכלכליים, לצד האמירה המפורשת לפיה הריבית עשויה להישאר ללא שינוי ואף לרדת במידה והצמיחה הבריטית תקרטע, מכניסים מרכיב של חוסר ודאות. הלחץ על שולי הרווח של החברות הבריטיות והאופן שבו המגזר העסקי יגיב להתייקרות האשראי עשויים לחתוך את התמיכה במטבע אם המשק יראה סימני האטה.

במבט טכני על הגרף היומי, צמד הפאונד-דולר עדיין מתנהל תחת תקרה ברורה ונמצא מתחת לממוצע הנע הפשוט ל-100 ימים. המחיר נסחר מעט מעל הרצועה המרכזית של מדד בולינגר ל-20 יום, מה שמלמד על קיומם של ביקושים מקומיים בסביבת 1.3355 שמעניקים לו רשת ביטחון ראשונית. עם זאת, מדד העוצמה היחסית, ה-RSI, עומד על 51.1 ומצביע על סנטימנט ניטרלי לחלוטין שמעיד על היעדר מומנטום מספק לפריצה אמיתית של ההתנגדות. רמת המפתח המיידית מלמעלה ניצבת בקו הממוצע ל-100 ימים באזור 1.3395, כאשר רק פריצה מובהקת מעל הרצועה העליונה של בולינגר סביב 1.3485 תאפשר מעבר למגמה שורית יציבה. מנגד, אם לחצי המכירה יתגברו, שבירה של הרצועה המרכזית עלולה לדרדר את הצמד לעבר התמיכה העמוקה יותר ברצועת בולינגר התחתונה בסביבת 1.3225.