ההצהרה הדרמטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיה ישראל צריכה להיערך לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות אפשריות על המערכת הבנקאית, הציתה סערה חסרת תקדים במסדרונות הכלכליים של המדינה. הרעיון לבסס את הכלכלה הישראלית על פלטפורמות דיגיטליות מבוזרות במטרה לחמוק מהגבלות פיננסיות בינלאומיות, נתפס בקרב כלכלנים בכירים כמהלך מסוכן שעלול לדרדר את ישראל למעמד של מדינה מצורעת. האמירה הזו, שנטענה כאילו כבר גובשה לה תוכנית פעולה מסודרת, התקבלה בתדהמה מוחלטת במשרדי הממשלה הכלכליים ואפילו בקרב בכירים במשרד ראש הממשלה, אשר לא הכירו שום צוות שיושב על המדוכה בעניין זה. עצם העלאת הרעיון לאוויר משדרת מסר מדאיג לשווקים הגלובליים, שכן היא רומזת על השלמה עם מציאות של סנקציות ובידוד כלכלי במקום למקד את כל המאמצים המדיניים והדיפלומטיים במניעתן מראש.

התגובה החריפה והחריגה ביותר הגיעה מכיוונו של בנק ישראל, מוסד שנוהג בדרך כלל לשמור על איפוק ממלכתי ולהימנע מעימותים פומביים ישירים מול הדרג הפוליטי. בהודעה חד-משמעית הבהיר הבנק המרכזי כי מטבעות קריפטוגרפיים פשוט אינם יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות עבור מדינה ריבונית. בנק ישראל הדגיש כי הצעד הנכון היחיד עבור כלכלת ישראל הוא לשמר בכל מחיר את מערכת היחסים התקינה עם שותפות הסחר העיקריות שלנו ברחבי העולם, המהוות את צינור החמצן של המשק. הבנק הבהיר כי האחריות למניעת הסנקציות והשפעתן ההרסנית מוטלת באופן בלעדי על כתפי הדרג המדיני, אשר נדרש למצוא פתרונות אמיתיים ולא לחפש קסמים טכנולוגיים שאינם ישימים במציאות הפיננסית העולמית. המערכת הבנקאית הישראלית שלובה באופן טוטאלי במערכת הפיננסית העולמית, וכל ניסיון לייצר כלכלת צללים יוביל בהכרח לניתוק כואב ומידי ממערכת התשלומים העולמית.

האשליה שלפיה טכנולוגיית הבלוקצ'יין מספקת מעטה של אנונימיות וחסינות מפני רשויות אכיפה בינלאומיות מתנפצת במהירות אל מול המציאות הטכנולוגית והרגולטורית של ימינו. מומחים טכנולוגיים ופיננסיים, ובראשם המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן ותומר שרוני המנכ"ל של חברת מודיעין הסייבר אדרסבל, מבהירים כי רשת הבלוקצ'יין מתעדת כל תנועה וכל פעילות פיננסית מותירה עקבות ברורים וגלויים לעין. העברת עסקה למטבע דיגיטלי אינה הופכת אותה לחוקית או נעלמת מעיני הרשויות האמריקאיות והאירופיות, אשר פיתחו כבר מזמן כלים מתקדמים לזיהוי משתמשים בדיוק כפי שהן עושות מול פעולות עוקפות סנקציות של מדינות שונות. בנוסף לכך, מסחר בינלאומי אינו פעולה חד-צדדית והוא דורש שותפים שמוכנים לקבל את התשלום. שום תאגיד בינלאומי, בנק זר או ספק שירותים גלובלי לא יסכן את רישיונו ואת עסקיו כדי לבצע עסקאות קריפטו מפוקפקות עם גורמים ישראליים הנמצאים תחת עיצומים.

ההשלכות המקרו-כלכליות של אימוץ אסטרטגיה מחתרתית כזו מתוארות על ידי בכירי הכלכלנים במונחים של קטסטרופה מוחלטת למשק. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יחד עם פרופסור יאיר זימון מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים כי ניסיון להפעיל כלכלה עוקפת יציב את ישראל בשורה אחת עם משטרים דיקטטוריים, מסוגרים ומבודדים. כלכלת ישראל היא משק פתוח לחלוטין התלוי בייבוא תשומות, השקעות זרות וחיבור הדוק למערכות המסחר הבינלאומיות. ניתוק מהמערכת המסורתית ומעבר למטבעות תנודתיים חסרי גיבוי יובילו לבריחת הון המונית, קריסה מיידית של שער השקל, ואינפלציה דוהרת שתשחק את כוח הקנייה של האזרחים בשיעורים של עשרות %. פגיעה זו לא תיעצר רק ברמת המאקרו, אלא תורגש היטב בכיסו של כל אזרח כאשר קרנות הפנסיה, החסכונות וקופות הגמל החשופות לשוק המקומי יספגו מכה אנושה כתוצאה מבריחת משקיעים זרים.

הפגיעה האנושה והמהירה ביותר תירשם בקטר הצמיחה החשוב ביותר של המשק הישראלי, ענף ההייטק, אשר אחראי כיום ליותר מ-50% מסך הייצוא של מדינת ישראל ולחלק עצום מהכנסות המדינה ממסים ישירים ועקיפים. מטה ההייטק הישראלי, המאגד בתוכו את בכירי ויזמי התעשייה, התריע כי השלמה עם סנקציות כלכליות משמעותה חורבן ממשי של הענף כולו. חברות טכנולוגיה, שמרבית לקוחותיהן ומשקיעיהן נמצאים מעבר לים, אינן יכולות לפעול במרחב שבו אמצעי התשלום המקובל הוא מטבע וירטואלי שממשלות המערב רואות בו לעיתים קרובות כלי לעבירות פיננסיות. קרנות הון סיכון בינלאומיות לא יוכלו להעביר כספים לחברות במדינה שמתנהלת מחוץ לגבולות המערכת הפיננסית המפוקחת. ללא השקעות אלו, זרם החמצן של התעשייה ייעצר לחלוטין, חברות סטרטאפ ייאלצו להיסגר או להגר לחוץ לארץ, עשרות אלפי עובדים יאבדו את מקור פרנסתם, וההון האנושי המבריק ביותר של ישראל יחפש את עתידו במדינות המציעות יציבות וביטחון תעסוקתי.

האקדמיה הכלכלית מביעה דאגה עמוקה במיוחד מהלך הרוח שמוביל את קבלת ההחלטות בצמרת המדינית. פרופסור מנואל טרכטנברג, פרופסור שמעון שטרית ופרופסור ערן ישיב, מצביעים כולם על נתק מטריד מהמציאות ומהבנת המנגנונים המורכבים המניעים את הכלכלה הגלובלית. ההתייחסות לישראל במונחים של כלכלת הישרדות או הצעות לייצר מנגנונים פיננסיים של מדינות מוקצות, זורעות חוסר ודאות ופחד בקרב אזרחי המדינה והמשקיעים הזרים. ישראל ממוקמת כיום כאחת הכלכלות המובילות והמפותחות בעולם, וגרירתה למסלול של התנתקות מהעולם המערבי מוגדרת על ידי המומחים כמעשה בלתי נתפס שעלול להחריף את הסנקציות עצמן. התקשורת העולמית ושוקי ההון כבר עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הללו, וכל צעד פזיז עלול להוביל לזינוק דרמטי בפרמיית הסיכון של המדינה. במציאות סבוכה זו, המסר של בנק ישראל והכלכלנים ברור וחד, ולפיו הפתרון האמיתי אינו טמון בטכנולוגיות הצפנה ואלגוריתמים חשאיים, אלא במנהיגות שקולה ואחראית שתשמור על מקומה הטבעי של ישראל בלב הכלכלה העולמית הפתוחה.