שוק העבודה הישראלי ממשיך לנוע על התפר המתוח שבין שגרת חירום ממושכת לבין ניסיונות התאוששות כלכלית, כאשר התמונה המצטיירת מנתוני חודש ספטמבר מורכבת במיוחד. מצד אחד, הישראלים חוזרים בהמוניהם למעגל העבודה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה מטפס, אך מנגד מתגלה עלייה בלתי מבוטלת במספר מחפשי העבודה שלא מצליחים להשתלב. הנתונים הרשמיים שפורסמו משקפים את המציאות המורכבת של המשק בצל מלחמת התקומה, תקופה המאופיינת בגיוסי מילואים נרחבים, שיבושים בפעילות העסקית ותנודתיות גבוהה בביקוש לעובדים בענפים שונים.
בבחינת הנתונים מנוכי העונתיות בקרב בני 15 ומעלה, עולה כי אחוז המשתתפים בכוח העבודה עלה ל-62.2% בספטמבר, לעומת 61.8% באוגוסט. במקביל נרשמה עלייה מעודדת בשיעור התעסוקה הכללי, שהגיע ל-60.3% בהשוואה ל-60.0% בחודש הקודם. אולם המגמה החיובית הזו מלווה בסימן אזהרה מובהק: שיעור הבלתי מועסקים המנוכה עונתית עלה ל-3.0%, בהשוואה ל-2.8% בחודש שקדם לו. מדובר בעדות לכך שבעוד שיותר אזרחים מבקשים לעבוד ולפרנס, קצב פתיחת המשרות והקליטה בחברות מתקשה לעמוד בקצב הביקוש.
הנתונים המקוריים מעמיקים את התמונה ומציגים פערים חדים עוד יותר. שיעור האבטלה המקורי עלה ל-3.2% מכוח העבודה, שהם כ-143.8 אלף ישראלים, לעומת 2.9% ו-131 אלף איש בלבד בחודש אוגוסט. כאשר בוחנים את ההגדרות הרחבות יותר למצוקה תעסוקתית, המספרים מזנקים באופן מדאיג. קבוצת המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות יחד עם הבלתי מועסקים מונה כ-156 אלף בני אדם, המהווים 3.4% מכוח העבודה. כאשר מוסיפים למשוואה גם אזרחים שאינם משתתפים בכוח העבודה משום שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים האחרונות, המספר מגיע לכ-167 אלף איש, שהם 3.7% מכוח העבודה.
ההגדרה הרחבה ביותר, הכוללת בנוסף לכל אלה גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, מגיעה לשיא של 203.8 אלף נפשות, המהווים 4.4% מכוח העבודה. מדובר בזינוק לעומת 179.4 אלף נפשות ושיעור של 3.9% שנרשמו חודש קודם לכן. העלייה החדה במספר הישראלים שנפלטו ממעגל העבודה או התייאשו ממציאת משרה משקפת את העומס המצטבר על משקי הבית, במיוחד באזורים שנפגעו ישירות מהלחימה או בעסקים קטנים שנאלצו לסגור את שעריהם בשל היעדר רווחיות והתמשכות המצב הביטחוני.
השפעות המלחמה ניכרות היטב גם בנתוני ההיעדרויות מעבודה. בקרב כלל המועסקים, אחוז הנעדרים זמנית מעבודתם במשך כל השבוע מסיבות כלכליות עלה ל-2.6%, לעומת 2.3% באוגוסט. במקביל, שיעור הנעדרים בשל שירות מילואים ירד מעט ל-3.0%, בהשוואה ל-3.6% בחודש הקודם. פילוח מגדרי של נתוני ההיעדרויות חושף את הנטל הכבד המוטל על כוחות המילואים: 7.4% מהגברים המועסקים נעדרו מעבודתם במשך שבוע שלם עקב שירות מילואים בספטמבר, אם כי נתון זה מבטא ירידה לעומת 11.0% בחודש אוגוסט. בקרב הנשים המועסקות, שיעור ההיעדרות עקב מילואים עמד על 0.3%, ירידה קלה מ-0.6% בחודש הקודם.
ההיעדרויות מסיבות כלכליות, הכוללות הוצאה לחל"ת, צמצום פעילות זמני והשבתת מפעלים, עמדו על 3.5% בקרב גברים מועסקים ו-2.0% בקרב נשים מועסקות. מדובר בנתון יציב אך גבוה, המעיד כי אלפי מועסקים נותרים תלויים בין שמיים לארץ, כשהם רשומים כעובדים אך בפועל אינם זוכים לשכר מלא או לימי עבודה סדירים. סך כל הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מכל הסיבות הגיע ל-472.1 אלף עובדים, שהם כ-10.7% מכלל המועסקים בישראל.
מעבר להשפעות הלחימה השוטפות, המשק התמודד בספטמבר עם השפעות עונתיות חריגות בעקבות עיתוי חגי תשרי. החגים הביאו לתנודתיות עזה בשיעורי ההשבה ולשינויים בהרגלי העבודה לאורך שבועות החודש, תופעה שהצריכה הפעלת מקדם תיקון סטטיסטי ייעודי כדי לייצב את התוצאות בין קבוצות האוכלוסייה. במקביל, הנתונים הנוכחיים מבוססים על העדכון המקיף שבוצע בתחילת שנת 2026, אשר התאים את אוכלוסיית הסקר להגדרות מפקד האוכלוסין של 2022, לרבות הגדרות מחמירות ומדויקות יותר לגבי ישראלים השוהים בחו"ל ותושבים ארעיים.
התמונה הכוללת העולה מספטמבר מציגה משק שמצליח לשמור על היקפי פעילות רחבים, כאשר כ-4.42 מיליון ישראלים עובדים באופן פעיל, אך אינו חסין מפני השחיקה של שנת מלחמה ממושכת. העלייה באבטלה ובמדדי המצוקה התעסוקתית המורחבים מחייבת את מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה להמשיך לספק רשתות ביטחון ומענקים ממוקדים, לצד יצירת תמריצים מותאמים שיקלו על המעסיקים להחזיר עובדים למשרה מלאה ולמנוע את התרחבות מעגל הייאוש בשוק התעסוקה.
