הון זר תמיד מחפש סביבה יציבה, אך במזרח התיכון הוא משמש לעיתים קרובות כפוליסת ביטוח בעלת פרמיה מסוכנת ביותר. מסמכים חסויים שנחשפו לאחרונה משרטטים את הארכיטקטורה הפיננסית המדויקת שמאחורי הזרמת הכספים הקטאריים לרצועת עזה, ומצביעים על מעורבות ישראלית עמוקה הרבה מעבר להעלמת עין פסיבית. תחקיר מקיף של מגזין טיים חושף כי ממשלות ישראל לדורותיהן לא רק אישרו את המנגנון הכלכלי, אלא תחזקו אותו באופן פעיל כחלק מאסטרטגיה רחבה. מכתב משנת 2020 ששיגר ראש המוסד דאז, יוסי כהן, אל אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אל-תאני, חושף טפח מהדינמיקה הגיאופוליטית הזו. כהן הודה על הסיוע וציין כי הוא תורם לשיפור המצב ההומניטרי ולהבטחת היציבות והביטחון באזור. במקביל, בכיר במועצה לביטחון לאומי שזוהה כר.ל. מעוז דרש באותה שנה להמשיך את התשלומים אך ורק דרך השגריר מוחמד אל-עמאדי, ללא מתווכים זרים או מדינות שלישיות.
הפער העצום בין הרטוריקה הפומבית לפרקטיקה הכלכלית בשטח יצר מתיחות קבועה. בעוד שרים בירושלים תקפו את דוחא מעל כל במה על מימון חמאס, בחדרים הסגורים המנגנון פעל כמו שעון שוויצרי מכויל היטב. כבר בשנת 2012 אישרה ממשלת נתניהו מודל שהעניק לישראל שליטה על רשימות הזכאים, חלוקת המזון והרחבת תשתיות החשמל המקומיות. שיתוף הפעולה מוסד סופית באוקטובר 2018 עם חתימה על הסכם משולש הכולל את האו
