בעיצומה של תקופה מאתגרת ומורכבת עבור מדינת ישראל והאקדמיה המקומית, נרשם רגע היסטורי יוצא דופן בירושלים. המשקיע והפילנתרופ היהודי-אמריקאי ג'ון פולסון הודיע על תרומת ענק חסרת תקדים בסך 250 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית בירושלים. מדובר בתרומה הבודדת הגדולה ביותר שקיבל המוסד האקדמי הוותיק מאז הקמתו, והיא מסמנת הבעת אמון אדירה בחוסנה המדעי, הטכנולוגי והמחקרי של ישראל דווקא בימים שבהם היא מתמודדת עם חזיתות מרובות בזירה הבינלאומית והפנימית.
ההכרזה הדרמטית נמסרה ב-17 באוקטובר במסגרת ערב הגאלה החגיגי של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. מול בכירי המוסד, חוקרים מובילים ותורמים מרחבי העולם, הוצגה התוכנית האסטרטגית שתיגזר מתרומת הענק. הכספים אינם מיועדים רק לשימור הקיים, אלא ליצירת קפיצת מדרגה של ממש בשלושה צירי ליבה קריטיים לעתידה של מדינת ישראל: טכנולוגיה מתקדמת, רפואה חדשנית והתמודדות עם השלכות נפשיות של מצבי קיצון.
הנדבך המרכזי הראשון של התרומה יופנה להקמת פקולטה חדשה להנדסה. צעד זה נועד לתת מענה ישיר לצורך ההולך וגובר של תעשיית ההייטק הישראלית ומערכת הביטחון במהנדסים ובחוקרים בעלי הכשרה אקדמית עילית. חיבור המחקר התאורטי המצוין של האוניברסיטה העברית עם יישומים הנדסיים מעשיים צפוי להזניק את יכולות הפיתוח בירושלים בפרט ובישראל בכלל, וליצור מוקד משיכה לסטודנטים ולמדענים מהשורה הראשונה. למעשה, אין זו הפעם הראשונה שבה פולסון משקיע בתחומים אלו במוסד הירושלמי; כבר בעבר הוא העניק תרומות משמעותיות לחיזוק החוגים למדעי המחשב ולהנדסת חשמל באוניברסיטה, מתוך הבנה כי ההון האנושי הטכנולוגי הוא מנוע הצמיחה החשוב ביותר של המשק הישראלי.
לצד הפיתוח הטכנולוגי, נתח משמעותי מהמימון יוקדש להרחבה דרמטית של המחקר בתחומי הרפואה והביו-רפואה. השילוב בין מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה מוביל בשנים האחרונות למהפכה של ממש באבחון מחלות ובפיתוח תרופות מותאמות אישית. המשאבים החדשים יאפשרו לאוניברסיטה להקים מעבדות מתקדמות, לרכוש ציוד מחקרי מהמתקדמים בעולם ולגייס חוקרים מבריקים שיובילו פריצות דרך רפואיות בעלות השפעה גלובלית.
נדבך שלישי, ובעל משמעות כבדת משקל במיוחד בעת הנוכחית, הוא הקצאת משאבים נרחבים למחקר וטיפול בטראומה ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית. על רקע האתגרים הביטחוניים והחברתיים הקשים שחוותה ישראל, הצורך במענה מדעי וקליני מתקדם לפציעות השקופות של הנפש הפך למשימה לאומית ראשונה במעלה. העמקת המחקר האקדמי והקליני בתחום הטראומה צפויה להעניק כלים חדשים ויעילים יותר לאלפי אזרחים ואנשי כוחות הביטחון המתמודדים עם השלכות האירועים הקשים, ולהציב את האוניברסיטה העברית בחזית המדע העולמי בחקר חוסן נפשי ושיקום.
מעבר למספרים המרשימים ולתוכניות הפיתוח האקדמיות, לתרומתו של פולסון יש הקשר אידיאולוגי וערכי מובהק בעולם הפילנתרופיה היהודית. פולסון, שעשה את הונו המוערך במיליארדי דולרים בעולם הפיננסים וקרנות הגידור בניו יורק, הצהיר בגילוי לב על שינוי כיוון אסטרטגי במדיניות התרומות שלו. לדבריו, הוא קיבל החלטה מודעת להסיט את עיקר המשאבים הפילנתרופיים שלו לטובת פרויקטים יהודיים, ובראש ובראשונה לטובת מדינת ישראל.
ההחלטה הזו אינה מתרחשת בחלל ריק. בדבריו עמד פולסון על כך שישראל מתמודדת בתקופה זו עם שורה ארוכה של קשיים ואתגרים מורכבים, בזמן שברחבי העולם גואים גלים מדאיגים של הלכי רוח אנטי-ישראליים ואנטישמיות גלויה. בעוד מוסדות אקדמיים מובילים במערב, ובפרט בארצות הברית, הפכו בשנים האחרונות לזירות סוערות של הפגנות עוינות וניסיונות לחרם אקדמי על חוקרים ישראלים, בחר פולסון להעביר מסר חד וברור. תורמים יהודים רבים שבעבר הזרימו מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות העילית האמריקאיות בחרו לחשב מסלול מחדש ולהפנות את תמיכתם למוסדות שבהם הערכים שלהם זוכים להגנה ולהערכה.
מבחינתו של פולסון, חיזוק האוניברסיטה המובילה של המדינה הוא הדרך האפקטיבית, הישירה והטובה ביותר להפגין סולידריות ותמיכה מעשית בישראל. כאשר מוסד אקדמי מקבל רוח גבית כלכלית של 100% אמון מצד אחד המשקיעים הבולטים בעולם, המסר מהדהד הרבה מעבר לגבולות קמפוס הר הצופים או גבעת רם. זוהי הצהרה כי העתיד של ישראל נשען על מצוינות מדעית, על חוסן לאומי ועל ערבות הדדית, וכי דווקא בשעות מבחן, ההשקעה במוח הישראלי ובריפוי החברה היא התשובה הניצחת ביותר לכל מבקשי רעתה.
