שוק ההון האמריקאי ממשיך לחפש במרץ את הבוננזה הטכנולוגית הבאה, ונראה כי המסחר במניות מחשוב קוונטי הפך לאחת הזירות התזזיתיות והלוהטות ביותר של התקופה. קרן הסל המובילה בענף, QTUM, המנהלת נכסים בהיקף של כ־5.7 מיליארד דולר, מציגה זינוק מרשים של כ־41% מתחילת השנה, על אף תנודתיות חדה שמלווה את הסקטור לכל אורך הדרך. במוקד ההתרחשות עומדת מניית חברת IonQ, אחת השחקניות המרכזיות בתחום, שטסה בבוקר המסחר ב־12% והפכה למניה המבוקשת והמדוברת ביותר בפלטפורמות הפיננסיות, בעקבות הודעה מדעית שעוררה הדים בקרב פיזיקאים ומשקיעים כאחד.
ההכרזה של IonQ נוגעת באחת מנקודות התורפה המרכזיות ביותר של עולם המחשוב הקוונטי: היכולת לתקן שגיאות בזמן אמת. החברה הודיעה כי פיתחה ובחנה בהצלחה את מה שהיא מגדירה כמפענח שגיאות קוונטיות מקצה לקצה בזמן אמת, שמסוגל לפעול על גבי מעבד מרכזי סטנדרטי ורגיל מן המדף. כדי להבין את גודל הבשורה, צריך לזכור שמחשב קוונטי פועל לפי חוקי הפיזיקה של חלקיקים תת־אטומיים, מה שמאפשר לו לבצע חישובים מורכבים במקביל במהירות מסחררת שמעבדים רגילים אינם מסוגלים לדמיין. אולם, אותם קיוביטים רגישים להפליא לרעשים סביבתיים, תנודות טמפרטורה והפרעות אלקטרומגנטיות, מה שגורם להם לייצר טעויות חישוביות רבות. כל עוד לא קיימת מערכת יעילה וזולה שמזהה ומתקנת את השגיאות הללו תוך כדי פעולה, המחשבים הללו נותרים מוגבלים ולא בשלים למסחור תעשייתי רחב. הפיתוח הנוכחי נתפס כצעד הנדסי ממשי להסרת החסם הזה.
למרות ההתלהבות במסכים, בקרב ותיקי השוק מתעוררת ספקנות בריאה שמזכירה הבטחות טכנולוגיות ישנות. בעולם ההשקעות כבר מוכרת היטב הבדיחה על היתוך גרעיני, שתמיד נחשב "מרחק של עשרים שנה מלהיות במרחק של עשרים שנה". בדומה להיתוך גרעיני או לסוללות מצב מוצק עבור רכבים חשמליים שמפתחות חברות כמו קוונטום־סקייפ, הטכנולוגיה הקוונטית אומנם קיימת ומוכחת במעבדות סגורות, אך הפער בינה לבין מודל עסקי רווחי וזול נותר עצום. בעוד שהיזמים והחברות נוקבים כעת בלוחות זמנים קונקרטיים יותר ומכוונים לשנים 2030 או 2032 כיעד להבשלה מסחרית, המכשולים ההנדסיים ועלויות הפיתוח הפנטסטיות עדיין עומדים בעינם.
המציאות הנוכחית בוול סטריט מלמדת על שינוי עמוק בפסיכולוגיית המשקיעים. השוק נמצא בסביבה שבה המשתתפים מחפשים נכסים בעלי מאפיינים של כרטיס לוטו – כאלה שנושאים סיכוי להפסד שכיח, אך מגלמים פוטנציאל נדיר להכפלת ההשקעה פי מאה. בדומה לחברות ביוטק צעירות שמפתחות טיפולים ניסיוניים או לחברות אנרגיה גרעינית המפתחות כורים מודולריים קטנים, חברות המחשוב הקוונטי נהנות מנכונות חסרת תקדים של הציבור והמוסדיים לקחת סיכונים מתוך שאיפה לתפוס את הגל הבא של העושר הטכנולוגי.
מעבר לסטארט־אפים הצעירים, גם ענקיות מבוססות כמו יבמ וממשלות מובילות מזרימות מיליארדי דולרים לתחום, מתוך הבנה שהשליטה בעוצמת המחשוב של העתיד היא אינטרס לאומי וביטחוני ראשון במעלה. כוח החישוב הפנומנלי של מחשבים קוונטיים מיועד לשמש כמנוע טורבו אדיר למהפכת הבינה המלאכותית, לאמן מודלים מתקדמים ולפצח בעיות כימיות ורפואיות סבוכות. יחד עם זאת, אותה עוצמה מחשבתית בדיוק מעוררת חששות כבדים מפני היום שבו מערכת קוונטית תצליח לפצח את פרוטוקולי ההצפנה המאבטחים את המערכת הבנקאית הגלובלית ואת רשתות הבלוקצ'יין של הביטקוין. האתגר לייצר הצפנה חסינת־קוונט הפך למירוץ מקביל, שממחיש עד כמה העולם הדיגיטלי יצטרך לבנות את עצמו מחדש.
שוק ההון מוכיח שוב כי הוא מוכן לתמחר חלומות עתידניים בפרמיות נדיבות הרבה לפני שהם מתורגמים לתזרים מזומנים חיובי. עבור המשקיעים במניות הקוונטום, ההתקדמות בתיקון שגיאות והצמיחה בקרנות הסל מעניקות רוח גבית חזקה, אך הפער בין ניסוי מוצלח במעבדה לבין מוצר מסחרי המוני ידרוש סבלנות של ברזל וניהול סיכונים מוקפד מול התנודות החדות שעוד יבואו.
