המאבק על השליטה בטכנולוגיה החשובה ביותר של המאה העשרים ואחת עולה מדרגה. ביום ראשון האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף יוזמה ממשלתית חדשה תחת השם כוח אינטליגנציית העל, מהלך שנועד להסדיר את גבולות הגזרה של הבינה המלאכותית מבלי לחנוק את החדשנות בעמק הסיליקון. ההכרזה, שפורסמה ברשת החברתית טרות' סושיאל, הגיעה מיד לאחר סדרת פגישות דרמטיות בבית הלבן עם קברניטי שש מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ביניהן גוגל, מטא, אנבידיה, אופנאיי, אנתרופיק וספייס אקס של אילון מאסק. אם נחבר את שווי השוק של החברות הציבוריות מתוך הרשימה הזו, נגיע בקלות לסכום דמיוני החוצה את רף העשרה טריליון דולר, נתון הממחיש את כובד המשקל הכלכלי שהונח על שולחן הדיונים בוושינגטון.
ההתארגנות החדשה בממשל האמריקאי אינה מקרית, והיא מגיעה על רקע לחץ ציבורי גובר להטיל פיקוח על מודלים שפוטנציאל ההרס שלהם מתחרה רק בפוטנציאל הרווח שהם מציעים למשקיעים. בראש כוח המשימה החדש יעמוד ג'יי קלייטון, המשמש גם כראש המודיעין הלאומי, אשר זכה כעת לטייטל הרשמי של פרויקטור הבינה המלאכותית. המינוי של קלייטון מאותת לשווקים כי הממשל מתייחס לנושא לא רק כסוגיה טכנולוגית, אלא כעניין של ביטחון לאומי מובהק. לצידו של קלייטון תפעל שדרה ניהולית מצומצמת ובעלת השפעה עצומה, הכוללת את אנדרו פרגוסון, יו"ר נציבות הסחר הפדרלית, ואת אמיל מייקל, המשמש כתת-שר למחקר והנדסה וקצין הטכנולוגיה הראשי בפנטגון. הצלע הרביעית בצוות הוא סקוט קופור, מנהל המשרד לניהול כוח אדם. כל הארבעה ידווחו ישירות לנשיא טראמפ ולראש הסגל של הבית הלבן, סוזי ויילס, מה שמבטיח ערוץ תקשורת ישיר ונטול בירוקרטיה עודפת לחדר הסגלגל.
המהלך הנוכחי מייצג שינוי פרדיגמה ביחסי הכוחות שבין הממשל הפדרלי לתאגידי הענק. במקום להנחית רגולציה נוקשה מלמעלה, הממשל בחר בנתיב של הסכמות מוקדמות, מה שטראמפ כינה ההסכם ההיסטורי של הבית הלבן על אינטליגנציית על. המסמך, המשתרע על פני עמוד אחד בלבד, משרטט את המחויבות של חברות הענק לאזרחי ארצות הברית. עבור וול סטריט, מדובר בצפירת הרגעה מסוימת. המשקיעים, שחששו מחקיקה דורסנית שתאט את קצב הפיתוח ותפגע ברווחיות, רואים כעת מודל של שיתוף פעולה. החברות הסכימו לקחת על עצמן את האחריות, מהלך שעשוי למנוע מאבקים משפטיים ארוכים ולייצר ודאות עסקית בסביבה טכנולוגית שמשתנה בקצב מסחרר.
הליבה של ההסכם החדש נשענת על מנגנון של בקרה עצמית, מושג שמעורר לא מעט ספקנות בקרב מבקרי התעשייה. מנהלי החברות התחייבו ליישם ארבע שכבות של בקרות וביקורות שנועדו לוודא כי מודלי הבינה המלאכותית פועלים כמצופה וללא תופעות לוואי מסוכנות. מערך ההגנה הזה כולל הערכות פנימיות בתוך החברות, ביקורות של חברות חיצוניות בלתי תלויות, ובחינה קפדנית של דירקטוריון כל חברה. בנוסף, בכירי התעשייה הסכימו לקיים מפגשים קבועים לפיתוח תקנים ושיטות עבודה מומלצות, במטרה ליצור פרוטוקולים כלל-תעשייתיים לפיתוח אחראי. הנשיא טראמפ, שהתייחס להסכם כאל מחייב מוסרית, הביע ביטחון מלא ביכולת של המגזר הפרטי לנהל את עצמו, כשהוא מצהיר באופן רשמי: "פיקוח עצמי אדיר, והם מבינים שהם חייבים לפקח על עצמם".
אולם, מאחורי הקלעים של ההסכמות הללו מסתתר מאבק גיאופוליטי וכלכלי סבוך בהרבה. סין נושפת בעורפה של ארצות הברית במרוץ החימוש הטכנולוגי, והצורך לשמור על עליונות אמריקאית מכתיב את קצב האירועים. במקביל, פרשנים ומשקיעים בולטים, כמו דיוויד זאקס, מצביעים על מניעים נסתרים של ענקיות הטכנולוגיה. כאשר דמויות מפתח כמו סם אלטמן, דריו אמודיי ואילון מאסק קוראים להאטת קצב הפיתוח או להסדרה, ייתכן שאין מדובר באלטרואיזם טהור. ההערכה בשוק היא כי החברות המבוססות מנסות לייצר חסמי כניסה רגולטוריים שימנעו ממתחרים חדשים לערער על ההגמוניה שלהן, ובמקביל להחריג את עצמן מחוקי ההגבלים העסקיים. כוח אינטליגנציית העל החדש של טראמפ יצטרך לנווט בתוך שדה המוקשים הזה, תוך שהוא מנסה להבטיח את האינטרס הציבורי מבלי להעביר את השליטה המוחלטת לידי האליטה של עמק הסיליקון.
הדינמיקה הזו מייצרת חזית חדשה של עימות אידיאולוגי. מצד אחד, הרצון לקדם את האנושות ולמנוע תרחישי אימה טכנולוגיים, ומצד שני, החשש מאובדן ההובלה העולמית לטובת מעצמות זרות. ספרים ויצירות פובליציסטיות, כמו ספרו של מנהל המדיה החברתית של ברייטברט, וינטון הול, מנסים לשרטט מפת דרכים שתאפשר לשמר את העוצמה האמריקאית ואת הערכים השמרניים בתוך המהפכה הדיגיטלית הזו, מבלי להיכנע לתכתיבים של מתחרים גלובליים או יריבים פוליטיים מבית. הממשל האמריקאי, בשיתוף עם שש ענקיות הטכנולוגיה, מניח כעת את התשתית הרגולטורית לעידן הבינה המלאכותית באמצעות כוח משימה ייעודי ומודל של פיקוח עצמי. ההצלחה של יוזמה זו תכתיב לא רק את עתיד החדשנות בעמק הסיליקון, אלא גם את מאזן הכוחות הכלכלי והביטחוני מול מעצמות מתחרות בזירה העולמית.
