המירוץ הגלובלי לשליטה בבינה מלאכותית עולה מדרגה, והפעם הזירה עוברת מהמעבדות של עמק הסיליקון אל המסדרונות המוארים של הבית הלבן. הממשל האמריקני מבין כי הטכנולוגיה החדשה אינה עוד כלי תוכנה גרידא, אלא נכס אסטרטגי המעצב מחדש את יחסי הכוחות הכלכליים בעולם. על רקע זה, הנשיא דונלד טראמפ הכריז באופן רשמי על הקמת גוף חדש תחת השם "כוח אינטליגנציית-העל" (Super Intelligence Force). המהלך הזה נועד לאותת לשווקים ולמתחרות מעבר לים כי ארצות הברית מתכוונת להדק את אחיזתה בתחום, תוך ניסיון לאזן בין דומיננטיות טכנולוגית לבין הגנה על האינטרסים הלאומיים. ההכרזה מגיעה בתזמון קריטי, כאשר ענקיות הטכנולוגיה מזרימות עשרות מיליארדי דולרים לתשתיות עיבוד נתונים, והמשקיעים בוול סטריט ממתינים לראות כיצד המעורבות הממשלתית תשפיע על הקצאת ההון ושורת הרווח של החברות הגדולות.
טראמפ, אשר פרסם את הדברים ברשת החברתית שלו ביום ראשון, סיפק הצצה לחזון הממשלתי. "כוח אינטליגנציית-העל מופקד על תיאום מאמצי הממשל הפדרלי כדי להבטיח שאמריקה תמשיך להוביל את העולם באינטליגנציית-על, אשר רבים אומרים שהיא גדולה יותר מהמהפכה התעשייתית והאינטרנט, ותגן על האינטרסים, ותשפר את חייהם, של כל האמריקנים", כתב הנשיא. למרות ההצהרה החגיגית, הפרטים המעשיים נותרו מעורפלים. המסמך לא פירט אילו סמכויות אכיפה או פיקוח יוענקו לגוף החדש, סוגיה שמטרידה לא מעט מנכ"לים בתעשייה אשר קראו לאחרונה להסדרה פדרלית ברורה. במקום זאת, טראמפ ציין כי הכוח יתאם את המעורבות הממשלתית מול צרכנים, קבוצות אינטרס ציבורי, ארגונים דתיים, ספקי תשתיות קריטיות וחברות בינה מלאכותית.
ההקשר הרחב של ההכרזה חושף טפח מהאסטרטגיה הממשלתית המתרקמת. רק בשבוע שעבר התקיימה פגישה סגורה בבית הלבן בהשתתפות בכירי תעשיית הטכנולוגיה, בסיומה נחתמה מעין חוקה המאפשרת לחברות לפקח על עצמן באמצעות קביעת סטנדרטים פנימיים. מודל זה של פיקוח עצמי, המגובה כעת בכוח משימה פדרלי, עשוי להיטיב עם השחקניות הגדולות שכבר מחזיקות ביתרון לגודל, ולהקשות על סטארט-אפים קטנים לעמוד ברף הציפיות המחמיר. אם נניח כי שש החברות החתומות על ההסכם שולטות בלמעלה משמונים אחוזים מתשתיות הענן האמריקניות, הרי שהמהלך מקבע את מעמדן כמונופולים דה-פקטו בחסות המדינה. השוק מקשיב היטב לניואנסים הללו, ומבין כי המדיניות המתגבשת נוטה כרגע להעדפת יציבות ודומיננטיות לאומית על פני תחרות חופשית ופרועה.
כדי להבין את כיוון הרוח, יש לבחון את זהות האנשים שהופקדו על ההגה. בראש כוח המשימה יעמוד ג'יי קלייטון, המשמש כראש המודיעין הלאומי וצפוי לתפקד כפרויקטור הבינה המלאכותית של הבית הלבן. לצידו יכהנו יו"ר נציבות הסחר הפדרלית אנדרו פרגוסון, תת-שר ההגנה למחקר והנדסה אמיל מייקל, ומנהל משרד ניהול כוח האדם סקוט קופור. הרכב זה, המשלב מומחיות ביטחונית, משפטית וכלכלית, מעיד על כך שהממשל רואה בטכנולוגיה החדשה זירה רב-ממדית הדורשת סנכרון בין-משרדי. בראיון שהעניק קלייטון לוול סטריט ג'ורנל, הוא שרטט קו ברור בין עליונות טכנולוגית לבין ביטחון לאומי, והבהיר כי השארת הזירה למתחרות זרות אינה באה בחשבון מבחינת ארצות הברית.
"הסיכון בלא להיות ראשונים הוא גבוה", אמר קלייטון בראיון. "לא להיות ראשונים מגדיל את הסיכונים המזוהים, והבלתי מזוהים, במיוחד מצד יריבינו. היותנו ראשונים יאפשר לנו טוב יותר לטפל בסיכונים הללו למען העם האמריקני". הגישה של קלייטון שואבת השראה ישירה מעולמות הפיננסים. הוא ציין מודלים של ניהול סיכונים שפותחו עבור התעשייה הפיננסית בשיתוף עם הבנק המרכזי ורשות ניירות ערך האמריקנית, והעריך כי מנגנונים דומים יפותחו גם כאן מתוך דיאלוג מתמשך. המשמעות עבור ציבור המשקיעים היא שחברות הטכנולוגיה עשויות להידרש בעתיד לעמוד במבחני מאמץ, בדומה לבנקים גדולים, כדי להוכיח שהמודלים שלהן אינם מהווים סכנה מערכתית. קלייטון הוסיף כי הצוות יבחן את החקיקה הקיימת וידון בצעדים אפשריים שהקונגרס עשוי לנקוט, תוך שהוא מביע אמון מלא בצוות המגוון שנבחר למשימה. "אלה כולם אנשים רציניים שהתמודדו עם הזדמנויות וסיכונים בעבר ומחויבים לעשות זאת כדי שאמריקה תנצח במירוץ ה-AI וננצח בו דרך התועלת לעם האמריקני", סיכם.
ההישענות על מודלים פיננסיים לפיקוח טכנולוגי מסמנת שינוי פרדיגמה עמוק באופן שבו וושינגטון תופסת את עמק הסיליקון. במקום להתייחס לקוד מחשב כאל מוצר צריכה, הממשל מתחיל להתייחס לאלגוריתמים מתקדמים כאל תשתית לאומית קריטית שקריסתה או פריצתה עלולה לשתק את המשק. אם נתרגם את שווי השוק המצרפי של החברות המעורבות להון פוליטי, מתקבלת תמונה של ברית אסטרטגית חסרת תקדים בין ההון השלטון והטכנולוגיה. המהלך של טראמפ להקמת כוח משימה ממשלתי לבינה מלאכותית ממחיש כיצד הטכנולוגיה הופכת לזירת המאבק המרכזית של המאה הנוכחית. השילוב בין רגולציה בהשראת וול סטריט לבין תחרות גיאופוליטית יוצר סביבת השקעות חדשה, בה הבנת המדיניות הפדרלית חשובה לא פחות מהבנת הטכנולוגיה עצמה.
