קריסתה הקרובה והמטלטלת של קרן הגידור Situational Awareness, שהתמקדה בהשקעות אגרסיביות בחברות בינה מלאכותית, הציתה גל ביקורת ודאגה עמוקה במסדרונות הפיננסיים של וול סטריט ובוושינגטון. תחקיר נרחב של עיתון הניו יורק טיימס חושף כיצד המקרה של הקרן הצעירה שפך אור על תופעה רחבה ומסוכנת בהרבה: היקפי שיא של כספי הלוואות ומינוף שנשפכים אל תוך שוקי המניות. נתוני משרד האוצר האמריקאי מלמדים כי עד אמצע השנה הגיע היקף ההלוואות שנטלו קרנות גידור מהבנקים הגדולים לכמעט 3.7 טריליון דולר. מדובר ברמת החוב הגבוהה ביותר שנרשמה בענף זה למעלה מעשור, סכום שגבוה בערך פי שלושה מרמות המינוף שהיו נהוגות כאשר מגפת הקורונה פרצה בשנת 2020.
במרכז הדרמה עומד ליאופולד אשרנברנר, יזם שמעולם לא עבד בחברת השקעות או ניהל הון פיננסי קודם לכן, אך הקים את הקרן בשנת 2024 על גלי ההתלהבות ממהפכת ה-AI. החברה פעלה מתוך משרד צנוע של שמונה עובדים בלבד, שרק מחציתם הוקדשו בפועל לניהול השקעות ומסחר. למרות הפרופיל החריג וחסר הניסיון המוכח, ענקיות הבנקאות של וול סטריט – ובראשן גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ – התחרו על הזכות להעמיד לרשות הקרן הלוואות בהיקף מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים. נזילות זו אפשרה לקרן לבנות פוזיציות ענק מרוכזות במניות טכנולוגיה ושבבים, כאשר מנהלי הקרן אף לחצו על הגופים המממנים להקפיץ את יחס המינוף שלהם מפי ארבעה ועד לרמה מסמרת שיער של פי עשרה מההון העצמי שהעמידו המשקיעים.
המגדל הפיננסי שנבנה על כרעי תרנגולת החל להתערער כאשר מניות הבינה המלאכותית רשמו גל ירידות חד ותנודתי לאורך חודשי הקיץ. עם צניחת מחירי המניות, הבנקים המלווים נכנסו ללחץ ודרשו פירעון מיידי של החובות (Margin Call). המצב אילץ את הקרן לבצע מכירת חיסול בהולה תחת לחץ (Distressed Sale) של מניות בשווי של כ-20 מיליארד דולר לחברת ההשקעות סיטאדל של קן גריפין, שנרכשו בהנחה ניכרת ממחירי השוק. הקרן, שצמחה בשיאה בחודש יולי לניהול נכסים בהיקף של כ-45 מיליארד דולר, נותרה לאחר השלמת העסקה עם נכסים בשווי של כ-10 מיליארד דולר בלבד – מחיקה אדירה של עשרות מיליארדים שהתרחשה בתוך שבועות ספורים.
ההדף של האירוע הגיע מיד לרשויות הרגולציה בארצות הברית. רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מיהרה לשלוח צווי זימון רשמיים לבנקים הגדולים, בהם גולדמן זאקס, ג'יי פי מורגן צ'ייס, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה, בדרישה לקבל פירוט מלא של ההתקשרויות העסקיות, בקרת הסיכונים וההלוואות שהועמדו לקרן. במקביל, בכירים בזירה הבינלאומית הצביעו על המקרה כנורת אזהרה בוהקת לכלל המערכת הפיננסית. פרנק סמטס, העומד בראש חטיבת הניתוח הכלכלי והסטטיסטיקה בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), הדגיש כי כמעט-קריסה של קרן ממונפת מסוג זה מהווה תזכורת חדה לסיכון מערכתי, שבו קרנות עתירות חוב שנאלצות למכור נכסים בפאניקה עלולות להצית מפולת דומינו רחבה בכלל שוקי ההון.
הפרדוקס המרתק הוא שדווקא המינוף האדיר הזה היה אחד הדלקים העיקריים שהזינו את הראלי ההיסטורי של וול סטריט. מדד ה-S&P 500 רשם לאורך השנה 27 שיאי סגירה היסטוריים, והניב תשואה כוללת מרשימה של כ 158% מאז שנת 2020. אך בעוד השווקים חוגגים, המחלוקת הפוליטית והרגולטורית סביב הפיקוח הולכת ומחריפה. רשות ניירות הערך אף הציעה לאחרונה להקל בחלק מכללי הדיווח המחייבים קרנות גידור לחשוף את היקפי האשראי שלהן – צעד שזכה לגינוי חריף מצד הסנאטורית אליזבת וורן, שהזהירה כי מהלך כזה יהפוך את השווקים החשוכים הללו לאטומים ומסוכנים עוד יותר. טיילר גלאש, נשיא ארגון Healthy Markets Association, ציין כי האירוע חשף באיזו מהירות מסחררת סיכונים יכולים להצטבר מתחת לרדאר, והעריך כי קציני ציות ורגולטורים יבלו שנים בניסיון להבין כיצד התאפשרה צמיחה כה פזיזה בחסות הבנקים הגדולים.
בינתיים, בקרן עצמה מנסים להפגין חזרה לשגרה ולשדר יציבות. מצבת כוח האדם ב-Situational Awareness הורחבה ל-25 עובדים, כולל שלושה קציני ציות ייעודיים שאמורים לפקח על נהלי העבודה. באופן שממחיש את התיאבון הבלתי נגמר של וול סטריט לסיכון ולעמלות, הקרן אף חידשה את המגעים עם ענק הבנקאות מורגן סטנלי לקבלת קווי אשראי והלוואות נוספות, מגעים שהוקפאו מיד לאחר ההתרסקות בקיץ. ההתנהלות הזו מוכיחה כי הזיכרון הפיננסי קצר במיוחד, וכי המרדף אחר התשואה בתחום הבינה המלאכותית ממשיך לדחוף את השחקנים הגדולים לבחון את גבולות המינוף שוב ושוב.
