אבי גיל, המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתאר מציאות שבה הרישומים הרשמיים של המדינה עוברים לכאורה עריכה בדיעבד. בראיון שהעניק, הוא חושף כיצד ראש הסגל של נתניהו ניסה לשנות את הנתונים המתעדים את לוח הזמנים של ראש הממשלה בבוקר ה-7 באוקטובר. רגע לפני שעזב את תפקידו, גיל דאג לגבות את כל תוכן המחברות שלו, להפוך אותן לקבצים דיגיטליים ולאחסן אותן במחשב מסווג של אגף המודיעין. המהלך הזה מזכיר פעולה של רואה חשבון שנועל את ספרי התקציב של תאגיד לפני ביקורת חיצונית. בסוף אוקטובר 2023, שבועות ספורים אל תוך המלחמה, גורמים שונים החלו לאסוף את התמלילים של אותו יום, מה שעורר את חשדו והוביל אותו להבטיח כי המידע הגולמי יישמר ללא פגע.
השתלשלות האירועים בשעות שלפני ההתקפה מציגה כשל מערכתי בהעברת מידע בזמן אמת. במהלך הלילה, דיווחים מודיעיניים זרמו במערכות הביטחון והגיעו למחשבים במשרדי ראש חטיבת המחקר ואגף המודיעין. בשעה 3:55 לפנות בוקר, עוזר מודיעין קיבל התרעה על פעולות חשודות סמוך לגבול עזה, אך אלו הוגדרו כפעילות שגרתית, תוך ציון כי התייעצות נוספת תתקיים בהמשך היום. על בסיס נתון זה, העוזר בחר שלא להעיר את ראש הממשלה או את מזכירו הצבאי. הקיפאון נשבר בשעה 6:12, כאשר טלפון מלשכתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר העיר את גיל, עם בקשה לחזור אליו בטלפון האדום המאובטח. בר הסתפק במילה אחת בלבד: "דרום". חמש דקות בדיוק לאחר מכן, ב-6:17, גיל כבר עודכן על אינדיקציות מדאיגות, כולל הפעלת כרטיסי סים ותנועה תת-קרקעית של פעילי חמאס.
הדרמה האמיתית התרחשה ב-6:29, אז העיר גיל את נתניהו בקו לא מאובטח והכריז: "חמאס פתח באש נרחבת, מתקפת פתע בקנה מידה רחב. אני אוסף מידע ואתקשר אליך בהקדם האפשרי". 11 דקות מאוחר יותר, ב-6:40, הוא התקשר שוב וקבע נחרצות: "אנחנו במלחמה". הפער של 11 הדקות הללו הפך למוקד של מאבק על בניית הנרטיב הממשלתי. בחודש ינואר, קצרנית פנתה לגיל וסיפרה כי צחי ברוורמן, ראש הסגל דאז, הורה לה למשוך את תמליל השיחה של 6:40 ולשנות את שעת הרישום ל-6:29. גיל דיווח על התקרית בשקט ליועצת המשפטית לממשלה, מתוך הבנה שיש צורך לתעד את הניסיון לעוות את הרישומים למקרה של סתירות עתידיות מול תמלילים של גופים אחרים. הוא אף המליץ לוועדת החקירה העתידית ולמבקר המדינה שלא להסתמך רק על הכתוב, אלא לדרוש את ההקלטות המקוריות ולהאזין להן.
גיל שולל לחלוטין את תיאוריות הקונספירציה שצצו סביב האירועים, ומבהיר כי לא מדובר בבגידה מבפנים. הוא מזהיר כי הפצת טענות חסרות בסיס מסוג זה פוגעת בחוסן של החברה הישראלית, בדומה למשקיעים המפיצים שמועות זדוניות כדי להפיל מניית בלו-צ'יפ יציבה. המערכת, לדבריו, פשוט קרסה לחלוטין. הציפייה שלו הייתה להעיד בפני ועדת חקירה ממלכתית, ולכן שמר את המידע קרוב לחזה. כעת, כשהוא מעריך שוועדה כזו לא תקום, הוא מרגיש חובה לחשוף את השתלשלות העניינים. למרות שעברו שנתיים מאז פרישתו מצה"ל ושלוש שנים חלפו מאז ה-7 באוקטובר, כפי שציין, המחסור בבדיקה מעמיקה דוחף אותו לדבר, תוך שהוא מדגיש כי הציבור אינו מקבל את התמונה המלאה. השקרים, לתפיסתו, קורעים את החברה מבפנים.
הכשל המודיעיני לא התחיל באותו בוקר שחור. לפני הטבח, המערכת דחתה פעם אחר פעם אזהרות לגבי פעילות חשודה ברצועת עזה. נתניהו נחשף לכל המידע מראשי הסוכנויות, ואף עלו הצעות לבצע תקיפות ממוקדות בעזה מעת לעת, אך כולן נדחו על הסף. כבר ביולי 2023, בזמן אשפוזו של ראש הממשלה, ביקש ראש השב"כ רונן בר לשוחח עמו והתריע מפורשות מפני אפשרות של מלחמה. באשר לדיווחים על אזהרות מנשיא איחוד האמירויות וממצרים, גיל ציין כי לא נכח בלשכה בזמן השיחות עם האמירויות ולא היה מודע לעניין המצרי עד לאחרונה, אך אישר כי מטוס המשמש לעיתים קרובות את המודיעין המצרי נחת בישראל למשך כשעה. עובדה זו מעידה לטענתו על כך שמישהו בישראל אמור להיות מסוגל לשפוך אור על מטרת הביקור. בנוסף, בסוגיית החטופים, גיל סבור כי לישראל הייתה אפשרות ממשית להחזירם בשלב מוקדם הרבה יותר.
בסופו של יום, גיל מניח את האחריות למחדל לפתחו של נתניהו, ומסרב לקבל ניתוק בין עמדת ההנהגה לבין נשיאה בתוצאות בפועל. הוא קובע נחרצות כי "אני לא מבין באיזה עולם אפשר לנתק את המושג מנהיגות מהמושג אחריות. אין מנהיגות בלי אחריות". העדויות והמסמכים שנשמרו בכספות אגף המודיעין משרטטים תמונה מטרידה של קריסת מערכות והתעלמות מנורות אזהרה בוהקות לאורך חודשים ארוכים. ניסיונות העריכה של הפרוטוקולים בדיעבד רק מחריפים את משבר האמון מול הדרג המדיני ומעידים על רצון לשלוט בנרטיב. המסקנה הברורה העולה מן הנתונים היא ששיקום החוסן הלאומי ידרוש חשיפה מלאה של העובדות, ללא פילטרים וללא שכתוב של ההיסטוריה.
