ההגמוניה של המטבע האמריקאי עמדה במוקד הדיונים בפסגת ה-BRICS ה-18 שהתקיימה בניו דלהי, אך התוצאה הסופית שיקפה פרגמטיות אסטרטגית ולא דרמה פוליטית. במקום להשיק מטבע משותף שיתחרה ישירות בדולר ארצות הברית, המדינות החברות בחרו לחזק את הצנרת הפיננסית העצמאית שלהן דרך הבנק לפיתוח חדש הידוע בראשי התיבות NDB. המוסד הפיננסי הזה, שקם בשנת 2015 על ידי ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, פועל ממטה מרכזי בשנגחאי ומתחיל לעצב מחדש את זרימת ההון בשווקים המתעוררים. עם הון מורשה של 100 מיליארד דולר, הבנק מציע אלטרנטיבה למוסדות המסורתיים תוך שהוא מנטרל את כוח הווטו שמאפיין גופים מערביים מקבילים. המבנה הארגוני משקף שוויון יחסי, כאשר חמש המייסדות מחזיקות יחד ב-93.6 אחוזים מההון החתום (18.72 אחוזים לכל אחת), לאחר שכל אחת מהן הזרימה 10 מיליארד דולר מתוך 50 מיליארד הדולרים ההתחלתיים.
תהליך ההתרחבות של הבנק, שהחל בשנת 2021, מעיד על התיאבון הגובר לאשראי שאינו תלוי בבנקים המרכזיים במערב. מצרים מחזיקה כיום ב-2.24 אחוזים, בנגלדש ב-1.76 אחוזים, אלג'יריה ב-1.15 אחוזים ואיחוד האמירויות ב-1.04 אחוזים. הצטרפותה של אוזבקיסטן ביוני 2026, עם נתח של 0.23 אחוזים, מסמנת את המשך המגמה, כאשר רשימת ההמתנה כוללת את אורוגוואי, קולומביה, אתיופיה, אנגולה וזימבבואה. המודל הכלכלי של ה-NDB נשען על גיוס הון בשווקים מקומיים ובינלאומיים דרך הנפקת איגרות חוב מסוגים שונים, כולל אג"ח בנצ'מרק ואג"ח נושאיות. אסטרטגיה זו מאפשרת למוסד לנהל את עלויות האשראי וצורכי הנזילות שלו ביעילות, אך הבשורה האמיתית טמונה ביעד האסטרטגי שהוצב בפסגה האחרונה: הגדלת היקף המימון במטבעות מקומיים ל-30 אחוזים מסך תיק ההלוואות הכללי של הבנק.
ההיגיון הפיננסי מאחורי הפחתת התלות בדולר הוא מנגנון גידור קלאסי. הבנק מגייס כספים ישירות בשוקי ההון המקומיים על ידי רישום תוכניות אג"ח מול הרגולטורים הלאומיים, ומוכר אותן למשקיעים מוסדיים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובנקים מסחריים. ההון שמגויס מועבר ישירות ללווים ריבוניים או תת-ריבוניים עבור פרויקטים של תשתית ופיתוח. בדרך זו, גם הבנק המלווה וגם הגוף הלווה עוקפים לחלוטין את הצורך בהמרה למטבע חוץ. התוצאה הישירה היא חיסול החשיפה לתנודות חריפות בשערי החליפין ולסיכוני חוסר התאמה מטבעית. השוק המקומי סופג את הסיכון דרך המטבע שלו, והפרויקטים הלאומיים מקבלים ודאות תזרימית מוחלטת, נתון בעל ערך עצום עבור כלכלות מתפתחות שסובלות לעיתים קרובות מבריחת הון זר.
קצב הצמיחה של פעילות האשראי מספק הצצה להיקף ההשפעה הריאלית של המוסד מאז אישור הפרויקטים הראשונים בשנת 2016. נתונים שפורסמו באוגוסט 2026 חושפים כי נכון ל-30 ביוני של אותה שנה, הבנק אישר 141 פרויקטים שונים עם היקף מימון מצטבר של כ-44 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, כ-25 מיליארד דולר כבר הוזרמו בפועל לשטח. תיק ההשקעות הנוכחי חולש על קשת רחבה של סקטורים פיזיים וטכנולוגיים. הכספים מנותבים לסלילת כבישים וגשרים, הקמת מערכות מטרו, תשתיות מים ותברואה, אנרגיה מתחדשת, הגנת הסביבה, דיור ותשתיות דיגיטליות. פיזור זה נועד לייצר מנועי צמיחה פנימיים בכלכלות המקומיות, תוך הקטנת התלות בשרשראות אספקה חיצוניות.
הודו משמשת כמקרה מבחן בולט ליישום האסטרטגיה של ה-NDB. בעשור האחרון אישר הבנק 9.5 מיליארד דולר עבור 32 יוזמות שונות ברחבי תת-היבשת. ההשקעות הללו מתורגמות למערכות הסעת המונים מתקדמות, בהן רשת התחבורה האזורית המהירה על ציר דלהי-גאזיאבאד-מירוט, וכן הרחבת קווי המטרו בערים צ'נאי, מומבאי ואינדור. במקביל, כספי הבנק מממנים פרויקטים מרכזיים לאספקת מים במדינות מניפור והימאצ'ל פראדש, פרויקט שיקום מאגר המים למפלפאט באימפאל, ושדרוג כבישים לאומיים ומדינתיים בביהר ובגוג'ראט. תוכנית הכבישים הכפריים של גוג'ראט לבדה זכתה למימון של 500 מיליון דולר במטרה לסלול 13,500 קילומטרים של צירי תנועה. מעבר לתשתיות הפיזיות, התמיכה מחלחלת גם לשכבות האוכלוסייה החלשות יותר באמצעות שיתופי פעולה עם גופים פיננסיים מקומיים. הבנק מספק קווי אשראי דרך פיאמאל פייננס למשכנתאות עבור מגזרים מוחלשים כלכלית, ודרך שריראם פייננס לרכישת רכבים מסחריים דלי-פחמן.
המוסד נכנס כעת לשלב שאותו הוא מגדיר כעשור הזהב השני שלו, כאשר העמקת המימון במטבעות מקומיים צפויה להוות את עמוד השדרה של התרחבות זו. ביטוי מעשי לכך ניתן באוגוסט 2026, אז הודיע ה-NDB על קידום אג"ח "מהרג'ה" הראשונה שלו, הנקובה ברופי הודי ומונפקת בשוק המקומי. המהלך זכה לרוח גבית מצד ממשלת הודו והבנק המרכזי של הודו (RBI), ומיועד לעבות את פעילות האשראי המקומית ללא תלות במטבע חוץ. בסופו של דבר, המסלול שסולל הבנק לפיתוח חדש ממחיש כיצד מדינות ה-BRICS מתרגמות הצהרות גיאופוליטיות לכלים פיננסיים עובדים. הזרמה של עשרות מיליארדי דולרים לפרויקטים מקומיים, תוך גידור סיכוני מטבע דרך הנפקות אג"ח פנימיות, מייצרת מערכת כלכלית שמאתגרת בשקט את המבנה המוניטרי הגלובלי המוכר.
