בתוך חלון זמנים צר ודרמטי של 36 שעות בלבד, בין יום רביעי בערב ליום שישי בבוקר, הכלכלה העולמית עומדת בפני רצף החלטות שעשוי לטרוף את הקלפים מחדש. הבנקים המרכזיים של שלוש מהכלכלות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם – ארצות הברית, בריטניה ויפן – צפויים לפרסם את החלטות הריבית שלהם, והאיתותים שזורמים לשווקים מצביעים על מפנה חד ומשמעותי במדיניות המוניטרית הגלובלית. עד חודש מרץ האחרון, קונצנזוס המשקיעים והאנליסטים ברחבי העולם העריך בביטחון רב כי עידן העלאות הריבית חלף מן העולם והפך לנחלת העבר. התחושה הרווחת באולמות המסחר הייתה שהבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, הצליחו במשימתם המורכבת לאלף את מפלצת האינפלציה שהרימה את ראשה מאז משבר הקורונה. על גלי האופטימיות הזו, חזינו כיצד הריביות בעולם המערבי החלו לרדת בעקביות, תוך שהן מתדלקות ראלי בשוקי המניות ודוחפות את מדדי המניות המרכזיים לרמות תמחור גבוהות במיוחד. אולם, המציאות הכלכלית הוכיחה שוב עד כמה היא שברירית ונתונה לחסדי האירועים הגיאופוליטיים שמעבר לים. התחזיות הוורודות הללו התנפצו לרסיסים עם פרוץ העימות הצבאי הישיר בין ארצות הברית לאיראן. ההסלמה במזרח התיכון הובילה לחסימה דרמטית של מצר הורמוז, עורק חיים מרכזי של תעשיית הנפט העולמית שדרכו עוברות מיליוני חביות ביום. כתוצאה ישירה מכך, מחירי האנרגיה והסחורות זינקו בחדות בבורסות העולם, חלחלו במהירות למחירי התובלה והייצור, והאינפלציה חזרה לאיים על כוח הקנייה של הצרכנים. לאור הנתונים החדשים, הבנקים המרכזיים הבינו בדרך הקשה כי חגיגות הניצחון על עליות המחירים היו מוקדמות ופזיזות מדי, וכעת הם נאלצים להגיב.

במוקד הסערה הנוכחית ניצב, כרגיל, הבנק המרכזי של ארצות הברית. ביום רביעי בשעה 21:00 שעון ישראל, עיני כלכלני המקרו, מנהלי ההשקעות וסוחרי היום בוול סטריט יהיו נשואות ליושב ראש הפד, קווין וורש. על פי כל ההערכות שמגולמות כעת בשוק, וורש צפוי להודיע על העלאת ריבית של רבע אחוז, צעד שיציב את ריבית העוגן האמריקאית על רמה מחמירה של 4.00%. ההחלטה הזו אינה מתקבלת בחלל ריק, אלא נכפית על הפד לנוכח נתוני המקרו שפורסמו ממש לאחרונה. ביום שישי האחרון התבשרנו כי מדד המחירים לצרכן בארצות הברית, בנטרול הרכיבים התנודתיים של מזון ואנרגיה המרכיבים את ליבת האינפלציה, עלה בחודש אוגוסט בשיעור של 0.3% בהשוואה לחודש יולי. נתון זה עקף את תחזיות הכלכלנים המוקדמות והמחיש כי לחצי המחירים עדיין מושרשים עמוק בכלכלה האמריקאית. כתוצאה מכך, החוזים העתידיים וסוחרי האג"ח מתמחרים כעת הסתברות גבוהה של כ-90% להעלאת ריבית מחר בערב. עבור אלו הפועלים בשוק הנגזרים, אירועי המקרו של השבוע הקרוב מזניקים את סטיית התקן והתנודתיות הגלומה במחירי האופציות, ודורשים ניהול פוזיציות זהיר תוך התחשבות בשחיקת הזמן, או התטא, לקראת פקיעת הנגזרים. אי אפשר לנתק את המהלך המוניטרי הנוכחי מדבריו הברורים של וורש בנאומו המדובר בכנס הבנקאים בג'קסון הול בסוף חודש אוגוסט. באותו נאום מכונן, וורש הבהיר כי למקבלי ההחלטות בוועדה המוניטרית יהיה "עוד מה לעשות" כל עוד לא יקבלו הוכחות חד-משמעיות לכך שהאינפלציה נמצאת על מסלול יציב ובר-קיימא לעבר יעד היציבות הרשמי של 2.00%. הסוחרים, שמנתחים בימים אלה את השווקים בעזרת ממוצעים נעים ומודלים של הערכת שווי (DCF), מבינים שעליית הריבית חותכת את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים של חברות הטכנולוגיה, מה שמסביר חלק מהלחץ השלילי בשווקים.

מעבר לזווית הכלכלית הטהורה, החלטת הפד הקרובה טוענת בחובה גם מתח פוליטי רותח. כאשר קווין וורש הושבע לתפקידו הרגיש בחודש מאי האחרון, הנשיא דונלד טראמפ בירך אותו וקרא לו לפעול בצורה "עצמאית לחלוטין", ללא התערבות. עם זאת, המציאות הפוליטית לקראת סוף השנה כותבת תסריט אחר לגמרי. המהלך המוניטרי המצמצם שצפוי השבוע מציב את יושב ראש הפד במסלול התנגשות ישיר עם טראמפ. רק בשבוע שעבר התבטא הנשיא בחריפות נגד מדיניות הבנק המרכזי, כשהצהיר קבל עם ועדה כי ריביות גבוהות מעמידות את הכלכלה האמריקאית בעמדת נחיתות לא הוגנת בסחר הבינלאומי. הנשיא הוסיף בנחרצות כי לא ייתן למצב הזה להימשך, שכן לדבריו הריבית בארצות הברית צריכה להיות הנמוכה והאטרקטיבית ביותר בעולם כדי לעודד תעשייה מקומית.

הפאזל המוניטרי הגלובלי יוסיף להתרכב ביום חמישי בבוקר, אז יפרסם הבנק המרכזי של בריטניה את החלטתו המסקרנת. הבנק האנגלי אמנם צפוי להותיר הפעם את ריבית הבסיס ללא שינוי על רמה של 3.75%, אולם המסר שיצורף להחלטה צפוי להיות ניצי ומזהיר. הנגיד הבריטי מתכנן להשאיר את הדלת פתוחה לרווחה להעלאות ריבית עתידיות, על רקע העלייה החדה במחירי האנרגיה שהוזכרה קודם והחרפת המתיחות הגיאופוליטית אשר מעיבה על המסחר הימי. בבנק המרכזי של בריטניה מעריכים כעת כי האינפלציה בממלכה תטפס שוב ותעמוד על קצב של 3.2% ברבעון הרביעי של השנה, נתון שנמצא הרבה מעל היעד. בשוקי ההון הבריטיים הרימו את הכפפה וכבר מתמחרים לפחות העלאת ריבית אגרסיבית אחת של 0.25% עד לסוף השנה. מיד לאחר מכן תגיע תורה של יפן, שמספקת לנו סיפור דרמטי בפני עצמו. אחרי שנים ארוכות שבהן הורגלנו לראות את יפן שקועה בעידן של ריביות אפסיות, הכלכלה האסייתית נטשה את המדיניות הזו והקפיצה את הריבית שלה ל-1.00% ביוני האחרון. כעת, יפן עומדת לעשות צעד נוסף ולהעלות את הריבית ל-1.25% – רמת שיא שלא נראתה שם מאז 1995. המהלכים האלו משתלבים עם המדיניות שמוביל הבנק המרכזי האירופי שכבר ביצע שתי העלאות ריבית זריזות שהקפיצו אותה ל-2.50%, כשהנשיאה כריסטין לגארד מזהירה שהאינפלציה בגוש האירו תישאר גבוהה עוד זמן רב.

השאלה המעשית עבורנו היא כיצד הסערה הזו תשפיע על השוק המקומי בישראל. הפער המתרחב בין ריבית בנק ישראל לריביות בארצות הברית ובאירופה עלול להגדיל משמעותית את הסיכון להיחלשות השקל ולעליית מחירי המוצרים המיובאים. עם זאת, עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מציע זווית ראייה לפיה השוק מתמחר כבר היום את רוב עליית הריביות העולמית דרך הכלים הפיננסיים הקיימים. השפעה תנודתית על השקל או על התשואות בשוק האג"ח המקומי תתרחש רק בתרחיש של הפתעות חדות מצד הנגידים. קליין מוסיף כי התרחבות פער הריביות הופכת מהלך של הורדת ריבית מקומית בישראל לבלתי סביר, שכן לחץ כזה יאיץ את פיחות השקל וידחוף את האינפלציה למעלה. מנגד, רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מאיר צד נוסף של המשוואה. הוא מסכים שמגמה של עליית ריבית בארצות הברית אל מול יציבות בישראל תפעיל לחץ לפיחות המטבע המקומי, אך מזכיר גם קלף מנצח שיש לכלכלה הישראלית: יחסית למדינות מפותחות אחרות, קיומו של גירעון פיסקאלי נמוך במונחי תוצר פועל כרשת ביטחון לטובת השקל, זאת בזמן שמדינות רבות בעולם מתמודדות עם חובות עתק ששוחקים את אמון המשקיעים במטבעות שלהן. אנו נמצאים בצומת דרכים כלכלית מרתקת שבה נתונים קשיחים, מודלים של מסחר ומאבקים גיאופוליטיים נפגשים וקובעים את פני העתיד של תיקי ההשקעות שלנו.