אגף החשבת הכללית במשרד האוצר אחראי על ניהול הדיווח הפיננסי המאוחד של המדינה ועל הצגת שקיפות מלאה למערכת הפיננסית. אגף החשבת הכללית במשרד האוצר פרסם את הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2025, המאגדים את נתוניהן של 209 ישויות הכוללות משרדי ממשלה, רשויות מדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. פרסום זה מעניק למשקיעים ולשחקני השוק תמונת מצב פיננסית מקיפה על נכסי המדינה, התחייבויותיה, היקפי ההכנסות ורמת ההוצאות על רקע סביבה מאקרו-כלכלית מורכבת שכללה את השפעותיה המתמשכות של הלחימה לצד תהליכי התאוששות מהירים של המשק המקומי במהלך שנת 2025.
שנת 2025 התאפיינה בפעילות כלכלית סוערת אך בעלת חוסן יוצא דופן, כאשר המשק הישראלי התמודד עם אתגרים גיאופוליטיים משמעותיים, בהם מבצע "עם כלביא" בחודש יוני 2025 שהביא להתכווצות זמנית של התוצר ברבעון השני. למרות זאת, המשק הפגין התאוששות מהירה וחזקה ברבעון השלישי, ובסיכום שנתי צמח המשק הישראלי בשיעור של 3.5%, לצד אינפלציה מרוסנת שהסתכמה ב-2.6% והתכנסה ליעד. נתון זה עלה על ציפיות השוק והוביל לצעדים חיוביים מצד חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. חברת S&P עדכנה מעלה את תחזית הדירוג של ישראל מ-"שלילית" ל-"יציבה", ובינואר 2026 הצטרפה אליה גם חברת Moody's אשר עדכנה אף היא את התחזית ל-"יציבה", מהלך המשקף את הפחתת הסיכון הביטחוני ואת האיתנות הבסיסית של הכלכלה המקומית מול שוק ההון הגלובלי, לצד התחזקות משמעותית של השקל מול הדולר לרמה של 3.19 שקלים לדולר בסוף השנה.
התפתחות בולטת נוספת בדוחות נוגעת לזינוק החד בהכנסות המדינה, אשר הסתכמו בשנת 2025 בכ-552 מיליארדי ש"ח, רשמו צמיחה מובהקת של 13.8% בהשוואה לשנת 2024 שבה עמדו ההכנסות על כ-485 מיליארדי ש"ח. גידול מהיר זה בהכנסות סייע באופן ישיר לקיצוץ ניכר בגירעון התקציבי השנתי, אשר הסתכם בהכנסות ממסים ואגרות ובהעברות נוספות. הגירעון התקציבי הסתכם בכ-98.6 מיליארדי ש"ח, שהם כ-4.6% מהתוצר, שיפור דרמטי לעומת גירעון של כ-135.6 מיליארדי ש"ח שהיוו כ-6.8% מהתוצר בשנת 2024. מנגד, ביצוע ההוצאות נטו של הממשלה, ללא מתן אשראי, הסתכם בכ-650.4 מיליארדי ש"ח המהווים כ-30.6% מהתוצר, לעומת כ-620.5 מיליארדי ש"ח בשנת 2024. במסגרת זו, הוצאות הביטחון בשנת 2025 עמדו על סך של כ-165.5 מיליארדי ש"ח, שהם כ-7.8% מהתוצר, לעומת כ-168.5 מיליארדי ש"ח אשתקד, בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים והריבית הסתכמו בכ-435.7 מיליארדי ש"ח.
מבחינת המאזן הפיננסי הכולל והיקף הנכסים וההתחייבויות, סך נכסי המדינה עומד על כ-2,167 מיליארדי ש"ח, סכום הכולל בין היתר קרקעות המדינה בשווי של כ-1,138 מיליארדי ש"ח המנוהלות באמצעות רשות מקרקעי ישראל, רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים בסך של כ-602 מיליארדי ש"ח, והשקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בסך של כ-53 מיליארדי ש"ח. מנגד, סך התחייבויות המדינה מסתכם בכ-3,903 מיליארדי ש"ח, נתון הכולל מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,464 מיליארדי ש"ח, התחייבויות של המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים בסך של כ-1,286 מיליארדי ש"ח, והתחייבויות בגין זכויות עובדים בסך של כ-759 מיליארדי ש"ח. החוב הממשלתי לסוף שנת 2025 עמד על כ-1,416 מיליארדי ש"ח לעומת כ-1,329 מיליארדי ש"ח בשנה הקודמת, גידול נומינלי של כ-6.5% המושפע ישירות מצרכי המימון הגבוהים של הלחימה. כתוצאה מכך, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ל-67.9%, ואילו יחס החוב הממשלתי לתוצר עמד על 66.5%.
הדוחות חושפים כי אומדן הוצאות המלחמה ברוטו מיום 7 באוקטובר 2023 ועד לסוף שנת 2025 נאמד בכ-231.4 מיליארדי ש"ח, מתוכם כ-162.8 מיליארדי ש"ח הופנו להוצאות צבאיות ישירות, וכ-68.6 מיליארדי ש"ח שימשו להוצאות אזרחיות, כולל 27.2 מיליארדי ש"ח בגין תשלומי פיצויים מקרן מס רכוש ותמיכה בנפגעים. נוסף על כך, התחייבות הממשלה בגין הפנסיה התקציבית טיפסה בשנת 2025 ל-723 מיליארדי ש"ח בהשוואה ל-716 מיליארדי ש"ח אשתקד, כאשר עיקר הגידול נובע מצבירת מדד וריבית בניכוי תשלומי גמלאות שוטפים. הממשלה ממשיכה להשקיע במנועי צמיחה ותשתיות, לרבות פרויקטים לאומיים בשיתוף המגזר הפרטי המקדמים פיתוח נרחב בתחומי התחבורה, המים והאנרגיה בהיקפים של עשרות מיליארדי ש"ח, לצד גיוס חוב כולל ברוטו בסך של כ-207 מיליארדי ש"ח שבוצע באמצעות אפיקי החוב המקומי והחיצוני במהלך שנת 2025.
ההתנהלות הפיסקלית מנוהלת תחת בקרה הדוקה במטרה לשמור על יציבות הכלכלה ולרסן את עליות החוב, תוך שילוב רפורמות מבניות וצעדי התאמה בשווקים. בהתייחסו למבנה הדוחות ולמשמעותם העסקית עבור המערכת הפיננסית, ציין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כי "הדוחות הכספיים של מדינת ישראל שהתפרסמו היום משקפים את תמונת המצב הכספית המקיפה של הממשלה הרחבה". בהמשך לכך, החשבת הכללית, רו"ח מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הדגישה את החשיבות של מדיניות פיסקלית מבוקרת באומרה כי "הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2025 משקפים את מצבה הפיננסי של מדינת ישראל, על גופיה השונים, זאת בהתאם לנורמות פיקוח ודיווח בינלאומיות". נתונים אלו מעידים על יכולתו של המשק המקומי לספוג זעזועים גיאו-ביטחוניים קשים ולשמור על שקיפות דיווחית מול משקיעים מקומיים ובינלאומיים כאחד.
