בית הזיקוק באשדוד מספק בימים אלה את אחת הדרמות המרתקות ביותר בשוק ההון המקומי, כאשר מאחורי הקלעים מתנהל מאבק שליטה יצרי על תשתית אנרגיה קריטית. מניית החברה הפכה לאחת הכוכבות הבולטות של התקופה האחרונה, והיא סיימה את שבוע המסחר בשער של כ-144 שקלים. מדובר בזינוק יוצא דופן של כ-17% בתוך יומיים בלבד, ובעלייה מרשימה של כ-144% מתחילת השנה הנוכחית. למעשה, בשנים עשר החודשים האחרונים המניה יותר מהכפילה את ערכה, מה שהביא את שווי השוק של החברה להתקרב לרף של 1.8 מיליארד שקלים. שווי זה ניצב מול הון עצמי של כ-1.5 מיליארד שקלים ומשקף מכפיל רווח של כ-27, נתונים המעידים על האמון הרב שהמשקיעים מביעים בפוטנציאל העתידי של המתקן.

הרוח הגבית החזקה שהזניקה את המניה לאחרונה החלה לנשב בעקבות מהלך אסטרטגי של חברת פז, אשר החליטה למכור את יתרת ההחזקה שלה בבית הזיקוק, שעמדה על כ-5% מהמניות. מי שניצלה את ההזדמנות בשתי ידיים היא חברת סאמיט, שבשליטת איש העסקים זוהר לוי, אשר רכשה את מרבית המניות הללו תמורת כ-75 מיליון שקלים. הרכישה הזו הקפיצה את שיעור ההחזקה של סאמיט לכ-17%, מהלך שמשנה לחלוטין את כללי המשחק. אם עד לאותה עסקה ההשקעה של סאמיט, שעמדה על כ-13%, נתפסה בשוק כמהלך פיננסי גרידא, הרי שהקפיצה הנוכחית מציבה אותה כבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה ורומזת על שאיפות אסטרטגיות ארוכות טווח.

מן העבר השני של המתרס ניצבת ענקית התשתיות שפיר הנדסה, המחזיקה בכ-10% ממניות בית הזיקוק מאז תהליך הפיצול של החברה מפז בשנת 2023. במסגרת עסקת הפיצול, הוענקה לשפיר אופציה משמעותית להגדיל את החזקותיה עד לכ-65% מהחברה עד לשנת 2028, באמצעות מנגנון של הקצאת מניות שיחייב אותה גם בביצוע הצעת רכש. למרות זאת, שפיר בחרה לאחרונה לוותר על האופציה שהוצעה לה לרכוש את יתרת המניות של פז, ויתור שהותיר על שולחן הדיונים רווח מיידי ומהיר של כ-20% בתוך שבוע אחד בלבד.

הזהירות שנוקטת שפיר אינה נובעת מחוסר עניין, אלא ממעורבות עמוקה של הרגולטור המקומי. ועדת הריכוזיות, המורכבת מנציגי רשות התחרות, משרד האוצר ונציג משרד ראש הממשלה, המליצה ברוב של שניים מול אחד שלא להעניק לשפיר היתר שליטה. הנימוק המרכזי להמלצה זו נשען על התלות האסטרטגית והמוחלטת של מדינת ישראל במפעל זה, הן בשגרה והן בשעות חירום, במיוחד כשמדובר באספקה של כ-40% מהדלק הנצרך בישראל ושיעור דומה של גז בישול. אל מול החשיבות הלאומית הזו, הוועדה הביאה בחשבון את גודלה העצום של שפיר, אשר לה שווי שוק המתקרב ל-15 מיליארד שקלים והכנסות שחצו את רף ה-6 מיליארד שקלים בשנת 2025, נתונים המקרבים אותה להגדרה של תאגיד ריאלי משמעותי. ההכרעה הסופית מונחת כעת לפתחה של רשות החברות הממשלתיות, אשר כבר הציבה תנאי משלה הדורש משפיר להשלים את מכירת פעילות הגז הטבעי שלה, עסקה ששוויה נאמד בכ-230 מיליון שקלים.

בזמן שסאמיט ושפיר מנהלות את מאבקי הכוח הגלויים, גורמים בשוק ההון מעריכים כי ישנם שחקנים נוספים שבוחנים בשקט כניסה לזירה. מחזורי המסחר החריגים והגבוהים במניית בית הזיקוק, שהגיעו ביום מסחר בודד למאות מיליוני שקלים, מאותתים בבירור כי גופים עלומים אוספים מניות מתחת לרדאר. התרחישים האפשריים כוללים חבירה של אותם גופים לסאמיט או לחלופין, פעולה עצמאית מצידם. בתוך הפאזל הזה, אסור להתעלם ממנורה מבטחים גמל, שהיא כיום בעלת המניות השלישית בגודלה עם החזקה של כ-9%. ביום פקודה, כאשר תעלה הצעת רכש ממשית להצבעה, ההחזקה הזו עשויה להתברר כלשון המאזניים המכריעה.

הסיבה המרכזית שהפכה את בית הזיקוק ממתקן תעשייתי אפור לנכס פיננסי מבוקש כל כך, מסתתרת בדו"חות הכספיים המצוינים של החברה. הרבעון השני של שנת 2026 הציג קפיצת מדרגה מרשימה, עם הכנסות של כ-3.2 מיליארד שקלים, בהשוואה לכ-2.25 מיליארד שקלים ברבעון המקביל אשתקד. השורה התחתונה שיקפה רווח נקי של כ-205 מיליון שקלים, המהווים כ-69 מיליון דולר, לעומת הפסד קל שנרשם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מדד ה-EBITDA המתואם הוכפל ועמד על כ-54 מיליון דולר, כאשר בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשם זינוק של כ-77% במדד זה, שהגיע לכ-92 מיליון דולר. המנוע העיקרי מאחורי המספרים החזקים הללו היה העלייה המשמעותית במרווח הזיקוק, שטיפס לכ-16 דולר לחבית לעומת קרוב ל-11 דולר ברבעון המקביל.

התוצאות הפיננסיות המרשימות הושגו למרות מספר אתגרים תפעוליים לא מבוטלים. ניצולת מתקני בית הזיקוק עמדה ברבעון על כ-71% בלבד, בעיקר בעקבות תקלות ציוד, ומדיניות גידור שמרנית שנקטה החברה גבתה מחיר של עשרות מיליוני דולרים נוספים. עם זאת, החברה זכתה לזריקת עידוד כספית משמעותית בדמות קבלת כ-58 מיליון דולר מחברות הביטוח בעקבות פרשה של חומר גלם פגום, בתוספת פיצוי נוסף שהתקבל מהספק הבינלאומי. כל אלו מייצרים תמונה אופטימית מאוד ביחס לשנת 2025, שהייתה שנה חלשה בה הסתכמו ההכנסות בכ-9.7 מיליארד שקלים והרווח בשורה התחתונה נותר זניח. מי שמשקיע כיום בחברה לוקח בחשבון גם את שנת 2027, שבה מתוכננת השבתה יזומה של המתקן לכחודשיים לצורך שיפוץ תקופתי המבוצע אחת לחמש עד שש שנים. השקעה זו נאמדת בסכום של 115 עד 130 מיליון דולר וצפויה להכביד על התוצאות באותה שנה.

מעבר לפעילות הזיקוק המסורתית של כארבעה מיליון טונות נפט גולמי בשנה, ההנהלה, בראשותו של המנכ"ל גברי יוגב, מובילה חזון שאפתני במיוחד שמטרתו להפוך את בית הזיקוק לחברת אנרגיה רב-תחומית. על השטח העצום של החברה באשדוד, המשתרע על פני כאלף דונם, נבחנת כיום הקמתה של תחנת כוח אדירה בהיקף של כ-800 מגה-וואט. מדובר בסדר גודל של תחנת כוח פרטית מהגדולות בישראל, אשר תשתלב עם מערכות לאחסון אנרגיה ואף חוות שרתים שיוקמו באזור. לשם השוואה, שתי תחנות הכוח שפועלות כיום בשטח המפעל מספקות יחד כ-110 מגה-וואט בלבד ונועדו לייצור קיטור לצרכים פנימיים. המעבר לייצור חשמל בסדר גודל של מאות מגה-וואט הוא שינוי דרמטי באופייה של החברה. השילוב הייחודי הזה של תשתית לאומית קריטית, עתודות קרקע נרחבות ותוכניות התרחבות גרנדיוזיות בתחום החשמל, הוא זה שמסביר היטב את העניין הגובר מצד משקיעים במאבק השליטה, וכמובן, את הזהירות הרבה שבה פועל הרגולטור אשר צפוי למסור את הכרעתו בחודשים הקרובים.