באופן מסורתי, עונת הדוחות הכספיים בוול סטריט מתאפיינת בדינמיקה קבועה שבה הנהלות של חברות ציבוריות נוטות להנמיך ציפיות לקראת הרבעון הבא. התנהלות שמרנית וזהירה זו נועדה להנמיך את הרף התאגידי מראש, כדי שיוכלו לעקוף את התחזיות בקלות רבה יותר בעתיד ולזכות באהדת קהילת המשקיעים. אולם, עונת הדוחות הנוכחית מציגה תמונה הפוכה לחלוטין ושוברת את כל המוסכמות המוכרות של שוק ההון האמריקאי. יותר ויותר חברות הנכללות במדד ה-S&P 500 בוחרות דווקא להעלות את תחזיות הרווח העתידיות שלהן בצורה פומבית במקום לקצץ אותן. על פי נתונים היסטוריים ומעמיקים של חברת המחקר בלומברג אינטליג'נס, הפער בין מספר החברות שמעלות תחזיות לאלו שמורידות אותן הוא הרחב ביותר שנרשם מאז החל איסוף הנתונים בשנת 2011.

המומנטום החיובי ויוצא הדופן הזה אינו נעלם מעיניהם של האנליסטים הפיננסיים, אשר מגיבים בהתאם למגמה חסרת התקדים. במקום לבצע את ההפחתות השגרתיות של אמצע השנה כפי שנהוג בדרך כלל בתעשייה, האנליסטים בוחרים כעת להעלות באופן אקטיבי את תחזיות הרווח שלהם עבור השנים 2026 ו-2027. מדובר בהיפוך מגמה אסטרטגי ומשמעותי המעיד על ביטחון עמוק מאוד ביכולתן של החברות האמריקאיות להמשיך ולייצר ערך משמעותי גם בטווח הארוך. סוג כזה של איתות פיננסי כה עוצמתי אמור בדרך כלל להוות דלק למסע עליות ארוך ומשמעותי בשוק המניות, אך בפועל המציאות הכלכלית מתגלה כמורכבת ומאתגרת הרבה יותר.

התוצאות בפועל שמפרסמות החברות מצליחות להכות גלים במערכת הפיננסית ולהפתיע לטובה את ציפיות השוק בצורה גורפת ורחבה. נכון לעשרים ושניים בחודש יולי, נתונים עדכניים של חברת פאנדסטראט מראים כי כ-93% מהחברות שכבר הספיקו לדווח הציגו תוצאות נאות שעקפו לחלוטין את תחזיות האנליסטים. נתון זה נחשב לחריג במיוחד כאשר משווים אותו לממוצע הארוך של חמש השנים האחרונות, שעומד על 78% בלבד של הכאות תחזית. הכותב הפיננסי המוכר מייק זקארדי הגדיר את התופעה הסטטיסטית הזו כהפתעה עצומה של 15.5%, הממחישה היטב עד כמה המגזר העסקי מצליח להתעלות פעם אחר פעם מעל הציפיות המוקדמות.

נתון חשוב נוסף שמעיד על העוצמה הכלכלית הנוכחית הוא מדד הצמיחה המשולבת, המהווה אינדיקטור רוחבי מרכזי לבריאותו של השוק האמריקאי. נתון אנליטי זה משלב הלכה למעשה את התוצאות שכבר דווחו בפועל יחד עם התחזיות המעודכנות והקרובות עבור החברות שטרם פרסמו את דוחותיהן הרשמיים. המדד המשולב מצביע על קצב צמיחה כולל ומרשים שמתקרב לרמה של 25%, נתון פנומנלי שמהווה רבעון שני ברציפות שבו נרשמת צמיחה חזקה של מעל ל-20%. צמיחה עקבית וחזקה כל כך בשורת הרווח התחתונה מספקת עדות מוצקה וברורה לכך שהכלכלה האמריקאית מייצרת מזומנים בקצב מסחרר.

התפתחות מעודדת ביותר בעונת הדוחות הנוכחית מצביעה על כך שהצמיחה כבר אינה נחלתן הבלעדית של ענקיות הטכנולוגיה. חברת המחקר והנתונים פאקטסט מציינת בבירור כי 493 החברות הנותרות במדד, אלו שאינן חלק מקבוצת שבע המופלאות, נמצאות במסלול בטוח להשגת צמיחה ממוצעת של 23%. מדובר בנתון הטוב והגבוה ביותר של קבוצת חברות זו מאז שנת 2021, נתון המעיד על התרחבות בריאה של הרווחיות מעבר לסקטורים הבודדים שהובילו את השוק עד כה. מעניין לגלות כי ארבע מתוך חמש החברות שתורמות הכי הרבה לצמיחה רוחבית זו הן מיקרון, שברון, אקסון וברודקום, אשר פועלות ברובן מחוץ לקבוצת העילית המצומצמת של ענקיות התוכנה.

מגמת ההתרחבות הרוחבית של רווחיות זו צפויה אף להעמיק בחודשים הקרובים, ולשנות את מאזן הכוחות המסורתי של השנים האחרונות בבורסה. פיל רוזן, כותב מוביל בפרסומי אופנינג בל דיילי, ציין בהסתמך על הערכות עומק מקצועיות של פאקטסט כי ההובלה של חברות הענק צפויה להתהפך לחלוטין עד סוף השנה הקרובה. התחזיות הכלכליות העדכניות מראות כי 493 החברות הנותרות במדד צפויות באופן סופי לעקוף את ענקיות הטכנולוגיה במונחי קצב צמיחה כבר במהלך הרבעון הרביעי. שינוי אסטרטגי זה מצביע על תהליך של נורמליזציה מבורכת בשוק, שבו משקל ההתרחבות הכלכלית מתפזר באופן שוויוני ובריא יותר.

על אף כל הנתונים הכלכליים המצוינים והתחזיות האופטימיות, קיימת דיכוטומיה מהותית ומדאיגה בהתנהגות של שוק ההון המקומי. סביבה עסקית כה חיובית וצומחת אמורה בדרך כלל להזניק את המדדים המובילים לשיאים היסטוריים חדשים באופן כמעט אוטומטי וטבעי. בפועל, מסע העליות המיוחל מסרב להגיע ומדד ה-S&P 500 נותר תקוע פחות או יותר באותה רמה שבה התחיל את עונת הקיץ הנוכחית. הסיבה המרכזית לקיפאון המדדי המאכזב הזה היא תהליך אגרסיבי של רוטציה סקטוריאלית, שבו משקיעים מוסדיים מושכים כספים ממניות הבינה המלאכותית שהובילו את השוק, ומעבירים אותם בזהירות לאפיקי השקעה אחרים.

המעבר החד של ההון העצום ממניות צמיחה טכנולוגיות אל עבר סקטורים מסורתיים יותר, מייצר תנודתיות סמויה ומורכבת מתחת לפני השטח. תנועות הון אלו משקפות התפכחות מסוימת של השחקנים הגדולים בשוק הפיננסי, אשר מבינים כי צמיחה טכנולוגית לבדה אינה מספקת ללא גיבוי של רווחיות מוצקה ומכפילים סבירים בטווח הארוך. נראה כי מסך המסחר עצמו אינו מתגמל כיום את החברות על החדשות המצוינות שהן מפרסמות לציבור המשקיעים לאחר מאמץ תפעולי אדיר. על פי ניתוח עומק של חברת פאקטסט, מניות של חברות שמדווחות על הפתעה חיובית ברווחים רואות את שוויין הנסחר יורד בממוצע ב-0.1% סביב מועד פרסום הדוח הרשמי.

תגובה צוננת ואדישה זו מצד הסוחרים עומדת בניגוד מוחלט לנורמה ההיסטורית של חמש השנים האחרונות, שבה הפתעה חיובית הובילה לעלייה ממוצעת של 1% במחיר המניה. התופעה הנוכחית משקפת פסיכולוגיית שוק שמרנית וזהירה של מכירה בעת פרסום החדשות, שבה משקיעים מנצלים את הדוחות המצוינים כדי לממש רווחים אסטרטגיים ולברוח מסיכון. ההסבר העמוק ביותר לדיסוננס הזה בין התוצאות העסקיות המבריקות להתנהגות המניות המאכזבת טמון במכפילים ובתמחור השוק העדכני. המדד הכללי כבר גילם בתוכו מראש ציפיות עצומות לשנה פיננסית חזקה מאוד, כשהוא נסחר במכפיל רווח עתידי שגבוה משמעותית מרמה של 20.

רמה תמחורית גבוהה זו נמצאת באופן ניכר מעל הממוצעים ההיסטוריים של חמש ועשר השנים האחרונות בבורסה האמריקאית, מה שאומר שהמניות כבר מתומחרות באופן כמעט מושלם ואינן נחשבות לזולות כלל. תחזיות חיוביות ודוחות טובים אמנם מסייעים לתחזק את הנרטיב השוורי של המשקיעים ומונעים תיקון חד כלפי מטה, אך הם כבר אינם מהווים הפתעה טקטית שיכולה לדחוף את המחירים למעלה. במילים פשוטות, הציפיות של השוק היו כה גבוהות מלכתחילה, שאפילו התוצאות הטובות ביותר בקושי מצליחות לעמוד בהן. התחזיות העסקיות אמנם נראות כעת במיטבן ההיסטורי, אך הראלי של שוק המניות נותר עדיין בהמתנה דרוכה עד שיימצא זרז חדש.