ועדת הכספים של הכנסת, בראשות חבר הכנסת חנוך מילביצקי, קיבלה לאחרונה שורת החלטות מהותיות שמשנות את אופן חלוקת העוגה התקציבית לשנת 2026. המהלך המרכזי כולל אישור של העברות תקציביות רחבות בין משרדי הממשלה השונים, לצד הפשרת עודפי תקציב עצומים משנת 2025 אל תוך שנת הכספים הנוכחית. עודפים אלו, המצטברים למיליארדי שקלים, אינם כסף שנשכח בקופה, אלא תקציבים שיועדו מראש להתקשרויות, לחוזים ולמיזמים חוצי-שנים, אשר התשלום בפועל בגינם מבוצע רק עם ההתקדמות בשטח והגשת דוחות סופיים. אישור הוועדה מאפשר כעת את שחרור הפקק הבירוקרטי ואת המשך זרימת הכספים לפרויקטים לאומיים קריטיים.
במוקד השינויים התקציביים עומדת מערכת הביטחון, הנדרשת למשאבים אדירים בעקבות ההתפתחויות והצרכים המבצעיים. ההחלטה הבולטת ביותר היא הסטה של כמיליארד ושש מאות ותשעים מיליון שקלים מתקציביהם של משרדי ממשלה שונים ישירות אל קופת משרד הביטחון. סכום עתק זה מיועד באופן ספציפי לממן את הוצאותיו של מבצע "שאגת הארי", זאת בהתאם להחלטת ממשלה ייעודית שאושרה בנושא. הפירוט המדויק של השימושים בכסף זה מטבע הדברים רגיש, והוא יימסר רק בדיונים סגורים של הוועדה המשותפת לוועדות הכספים והחוץ והביטחון. לצד מהלך זה, אושרו גם הפשרות של עודפי תקציב בסך של קרוב לארבע מאות מיליון שקלים עבור הוצאות ביטחון שונות. המוכנות הביטחונית אינה נעצרת רק בחזית הלחימה אלא מחלחלת גם לעורף האזרחי, כאשר הוועדה אישרה העברה של כמאה שישים ושבעה מיליון שקלים כעודפי תקציב המיועדים לחירום. סכום זה קריטי להמשך מיגון יישובי הצפון, תחזוקת מרכיבי ביטחון ביישובים מאוימים, והכנת העורף להתמודדות עם תרחישי קיצון ואיומים בלתי קונבנציונליים במסגרת תוכנית מגן העורף ופרויקטים של רשות החירום הלאומית.
זירה נוספת שזוכה לזריקת עידוד תקציבית מסיבית היא תחום הדיור והבינוי, שמשפיע ישירות על יוקר המחיה של כל אזרח. החלק הארי של עודפי התקציב שהועברו, בסך דמיוני של למעלה משישה מיליארד שקלים, מנותב לטובת סעיף השיכון. כספים אלו מיועדים ברובם לתוכנית משקים סגורים לבנייה חדשה, המהווה את מנוע הצמיחה של משרד הבינוי והשיכון לפיתוח עתידי של שכונות במרקם העירוני והכפרי בכל רחבי הארץ. בנוסף, נכלל בסעיף זה תקציב חיוני למימון רכישת דירות עבור זכאי הדיור הציבורי בהתאם לחוק. מעבר לסכום עצום זה, אושרו העברות של כמאה ארבעים ושלושה מיליון שקלים לפעילות מטה משרד השיכון ולאבטחה במזרח ירושלים, וכן חמישים ואחד מיליון שקלים שישמשו למענקים וסבסוד ריבית בתוכניות פופולריות כמו מחיר למשתכן ולסיוע בשכר דירה לזכאים. גם תחום הדיור הממשלתי מתוקצב במאה שישים ושישה מיליון שקלים המיועדים להקמת משרדי ממשלה שונים ופעולות גבייה.
ההשקעה במרקם החברתי והאזרחי משתקפת היטב גם בחיזוק מערכות הבריאות, החקלאות והרווחה. משרד הבריאות מקבל לידיו עודפי תקציב משמעותיים בהיקף של יותר ממיליארד ושש מאות מיליון שקלים. תקציב זה מהווה חמצן של ממש למערכת הבריאות הציבורית, והוא ינותב לתוכניות קריטיות של בריאות הנפש, רפואה מונעת, תפעול שוטף של בתי החולים וקופות החולים, הכשרת צוותים, פיתוח מערך הגריאטריה ושדרוג מעבדות בריאות הציבור. במקביל, אוכלוסיית החיילים המשוחררים זוכה לגיבוי עם הפשרת עשרים ואחד מיליון שקלים המיועדים לשיפור והשלמת בגרויות, מלגות קיום, הכשרות מקצועיות חיוניות למשק, וסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים בשנתם הראשונה באזרחות. חקלאות ישראל, העומדת בפני אתגרים רבים, נהנית מהעברת כשלוש מאות שלושים וארבעה מיליון שקלים המיועדים למחקרים, לתמיכות שוטפות וכן לפעילויות למניעת צער בעלי חיים.
מעטפת התקציב משלימה את ייעודה דרך פעילות משרדי המטה הממשלתיים. משרד ראש הממשלה רושם העברה של למעלה ממיליארד ומאתיים מיליון שקלים כעודפים המיועדים לשלל גופים הפועלים תחת קורת הגג שלו. בין הגופים הנהנים מהתקציבים ניתן למצוא את מערך הסייבר הלאומי, משרד ההתיישבות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד לשוויון חברתי, משרדי המורשת והתפוצות ומערך הגיור. בהקשר הספציפי של שימור המורשת, אושרה העברה ממוקדת של כארבעים וארבעה מיליון שקלים מהמשרד לביטחון לאומי וממשרד החינוך לטובת תגבור הפעילות השוטפת של הקרן למורשת הכותל המערבי. לצד אלו אושרו גם תקציבים נקודתיים כמו ארבעה עשר מיליון שקלים לרשות המים והביוב. החלוקה מחדש של המשאבים, תוך ניסיון לאזן בין צרכי הביטחון הדחופים של המדינה מחד לבין שמירה על המשכיות הפרויקטים האזרחיים והתשתיות מאידך, נועדה לאפשר למשק הישראלי להמשיך ולתפקד ביעילות תוך התמודדות עם האתגרים הלאומיים הניצבים לפתחו.
