ארגון המדינות המייצאות נפט ובנות בריתו, המוכרים יחד כקבוצת אופ"ק פלוס, הגיעו להסכמה על הגדלה נוספת של תפוקת הנפט הגלובלית. צעד זה נתפס בעיני רבים בשוק האנרגיה כמהלך סמלי בעיקרו, וזאת לאור העובדה שהמלחמה המתמשכת במזרח התיכון חסמה למעשה את אחד מנתיבי המים הקריטיים ביותר בעולם, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. ההחלטה התקבלה במסגרת פגישה וירטואלית שנערכה ביום ראשון, שבה הסכימו שבע חברות מרכזיות בארגון להעלות את התפוקה בכ-188,000 חביות ביום החל מחודש יולי. הגדלה זו רושמת חודש רביעי ברציפות של עליות במכסות הייצור, כאשר בין המדינות שהסכימו למהלך נמצאות ערב הסעודית, המנהיגה בפועל של הקרטל, ויחד איתה רוסיה, עיראק, כווית, אלג'יריה, קזחסטן ועומאן.

אנליסטים ומומחים בוחנים את הגדלת התפוקה הזו בעיקר כהצהרת כוונות, מאחר שההשפעה האמיתית של תוספת החביות על השווקים העולמיים צפויה להישאר מוגבלת כל עוד לא תחודש זרימת הסחורות השוטפת דרך מצר הורמוז. מחירי הנפט זינקו בצורה חדה מאז שאיראן סגרה את המצר, בעקבות פרוץ המלחמה מול ארצות הברית ובנות בריתה באזור ב-28 בפברואר. השיבושים הקשים בנתיב המים האסטרטגי אילצו את יצרניות הנפט הגדולות במפרץ לחשב מסלול מחדש ולנתב את זרימת הנפט הגולמי הרחק מהורמוז. ערב הסעודית, למשל, הגבירה משמעותית את השימוש בצינור הנפט מזרח-מערב המוביל לנמל ינבוע שבים האדום, והעלתה את קצב ההזרמה מ-2 מיליון חביות ביום טרום המלחמה, לכ-7 מיליון חביות ביום כיום.

במקביל למאמצים הסעודיים, גם איחוד האמירויות הערביות נאלצה למצוא פתרונות חלופיים והחלה לנתב חלק מייצוא הנפט שלה דרך צנרת לפוג'יירה, עיר נמל השוכנת מחוץ לאזור הסכנה של המצר. המהלך מגיע על רקע טלטלה פנימית משמעותית בארגון, שכן הפגישה הווירטואלית הנוכחית היא השנייה בלבד שנערכת מאז שאיחוד האמירויות פרשה במפתיע מאופ"ק בסוף חודש אפריל. עזיבתה של המדינה, שהייתה היצרנית השלישית בגודלה בארגון וששאפה בשנים האחרונות להגדיל את תפוקתה מעבר למכסות המותרות, מעלה כעת סימני שאלה כבדים לגבי הלכידות הפנימית של הקרטל והשפעתו ארוכת הטווח על שוקי האנרגיה. כל זאת מתרחש בזמן שהמלחמה עם איראן משרטטת מחדש את זרימת הסחר ואת הבריתות האסטרטגיות ברחבי המזרח התיכון.

למרות החלופות היבשתיות, השימוש בצנרת ובמספר קטן של מעברים חלופיים אינו יכול להחליף לחלוטין את הקיבולת האדירה של הנפט הגולמי שמועבר בדרך כלל על ידי מכליות ענק בנתיב מים חופשי. עם זאת, הסטת הנתיבים מסייעת למנוע את התפתחותו של משבר חמור אף יותר. בשבועות האחרונים דווח בוול סטריט ג'ורנל כי עשרות ספינות, בהן כמה ממכליות הנפט והגז הטבעי הנוזלי הגדולות בעולם, לקחו את הסיכון וחצו את המעבר המסוכן. המתיחות באזור נותרה בשיאה, למרות הפסקת אש שהושגה לפני כחודשיים בין ארצות הברית לאיראן, כאשר רק במהלך סוף השבוע האחרון חילקו הצדדים שוב מהלומות אש בסדרה של תקריות טקטיות.

בזירה המדינית, הנשיא טראמפ מנסה לקדם מזכר הבנות עם איראן במטרה להאריך את הפסקת האש ולפתוח מחדש את תנועת הסחר במצר הורמוז. עם זאת, המאמצים נתקלים בקשיים, שכן הנשיא מסתייג מהדרישות של טהראן לשחרור מיליארדי דולרים שהוקפאו ומהסכמה להתחייבויות רופפות מדי בנוגע לתוכנית הגרעין שלה בתמורה להסכם. המתווכים בשיחות מדווחים כי המשא ומתן נותר תקוע סביב סוגיות ליבה אלו. על רקע חוסר הוודאות הגיאופוליטי, שבע חברות אופ"ק פלוס כבר קבעו להיפגש שוב ב-5 ביולי, על מנת להכריע מה יהיו רמות התפוקה הנדרשות לחודש אוגוסט.