התאוצה הטכנולוגית שאנו חווים כיום דורשת תשתית פיזית אדירה כדי לתמוך בה. מדובר על מעבר ממודלים תאורטיים ותוכנות מתקדמות אל הברזלים עצמם, אל חוות השרתים העצומות, אל המעבדים רבי העוצמה ואל רשתות החשמל שנדרשות להזין את כל המערך הזה. תחזית חדשה ומרתקת של בנק ההשקעות גולדמן זקס שופכת אור על המספרים העצומים שמאחורי הקלעים, וממחישה כיצד השקעות ההון בתשתיות אלו צפויות לשבור כל שיא אפשרי בשנים הקרובות. הנתונים מציגים מגמת צמיחה רציפה ועוצמתית שמתחילה כיום ונמתחת לפחות עד שנת 2031, כשהיא מעצבת מחדש את הכלכלה הגלובלית.
כבר בשנת 2026, היקף ההוצאות הכולל על תשתיות אלו צפוי לעמוד על סכום אדיר של 765 מיליארד דולר. הנתח המרכזי והמשמעותי ביותר מתוך סכום זה, כ-494 מיליארד דולר, מוקדש לתחום המחשוב. מדובר בליבת הטכנולוגיה, הכוללת את השרתים, המאיצים הגרפיים ומעבדי הבינה המלאכותית שמהווים את המוח מאחורי הטרנספורמציה הדיגיטלית. לצד זאת, 232 מיליארד דולר יושקעו בהקמה ובתחזוקה של מרכזי נתונים עצמם, אותם מבני ענק המאכלסים את החומרה. בנוסף, 39 מיליארד דולר יופנו לתחום האנרגיה והחשמל, סעיף קריטי ההולך וצובר תאוצה לאור צריכת החשמל העצומה של החומרה המודרנית.
המגמה מקבלת תפנית חדה כלפי מעלה כבר בשנת 2027, שבה סך ההוצאות צפוי לחצות לראשונה את רף הטריליון דולר ולהגיע ל-1.011 טריליון דולר. בשנה זו, ההשקעה בתחום המחשוב תזנק ל-661 מיליארד דולר, בניית מרכזי הנתונים תדרוש כ-300 מיליארד דולר, וההוצאות על תשתיות כוח ואנרגיה יטפסו ל-50 מיליארד דולר. קפיצת המדרגה הזו משקפת את ההבנה בשוק כי הביקוש לכוח עיבוד אינו עוצר, אלא רק הולך וגובר ככל שמודלים חדשים של בינה מלאכותית ושירותי ענן דורשים משאבים הולכים וגדלים.
בשנים שלאחר מכן, המומנטום החיובי ממשיך ללא מעצורים. בשנת 2028 התחזית מצביעה על השקעות כוללות של 1.22 טריליון דולר, מתוכם 808 מיליארד דולר למחשוב, 353 מיליארד דולר למרכזי נתונים ו-59 מיליארד דולר לחשמל. המגמה נמשכת אל תוך שנת 2029, שבה סך ההשקעות יגיע לכ-1.392 טריליון דולר, כשהמחשוב שואב 934 מיליארד דולר מתוכם, מרכזי הנתונים מתקרבים לרף ה-400 מיליארד עם 393 מיליארד דולר, והאנרגיה מטפסת ל-65 מיליארד דולר. המספרים הללו ממחישים כי לא מדובר בגל השקעות חולף, אלא בשינוי מבני ארוך טווח באופן שבו תאגידים וממשלות מקצים את ההון שלהם לטובת תשתיות.
שנת 2030 מסתמנת כנקודת ציון היסטורית בתחזית של גולדמן זקס. בשנה זו, סך הוצאות ההון צפוי להגיע ל-1.579 טריליון דולר, אך הנתון המעניין ביותר נוגע לתחום המחשוב, שצפוי לחצות לראשונה את רף הטריליון דולר בפני עצמו, ולהגיע ל-1.073 טריליון דולר. צמיחה זו מלווה בהשקעות של 433 מיליארד דולר במרכזי נתונים ו-72 מיליארד דולר באנרגיה. חציית רף הטריליון דולר על ידי סעיף המחשוב לבדו היא עדות לכך שהכלכלה הופכת לממוחשבת ברמות שקשה היה לדמיין בעבר, וכי כוח עיבוד הופך למשאב היקר והמבוקש ביותר בעולם.
התחזית נחתמת בשנת 2031, שבה היקף ההוצאות הכולל ממשיך לטפס ומגיע לשיא של 1.636 טריליון דולר. המחשוב ממשיך להוביל עם 1.127 טריליון דולר, מרכזי הנתונים מתייצבים על 436 מיליארד דולר, וההוצאה על אנרגיה מגיעה ל-73 מיליארד דולר. התייצבות קלה זו בקצב הצמיחה של הקמת מרכזי הנתונים והאנרגיה לעומת הצמיחה המתמשכת במחשוב, עשויה להצביע על כך שהתשתיות הפיזיות מגיעות לבשלות מסוימת וההקמה המסיבית מתייצבת, בעוד ששדרוג החומרה הפנימית ומחזורי החלפת השרתים ממשיכים להניע את גלגלי הכלכלה בקצב גבוה.
התמונה העולה מניתוח זה היא של עשור המוגדר על ידי בנייה מאסיבית של תשתיות דיגיטליות. השחקניות הגדולות בשוק מבינות שכדי להישאר רלוונטיות ולהוביל את המהפכות הטכנולוגיות הבאות, עליהן לפתוח את הארנקים ולהשקיע סכומי עתק בבסיס הפיזי שמפעיל את כל המערכות הללו. מתחום המחשוב שהופך ללב הפועם של ההשקעות, דרך קירות הבטון וחוות השרתים, ועד לאחרון חוטי החשמל ומערכות הקירור, הכלכלה כולה מתגייסת כדי לספק את הרעב הבלתי נגמר לנתונים ולכוח עיבוד, במגמה שצפויה לעצב את פני העשור הקרוב.
