התוכנית האסטרטגית החדשה לשנים 2027 עד 2032, הנחשפת כעת בדיונים פנימיים של בכירי האוצר, מציבה במרכזה שינוי תפיסתי עמוק בנוגע למבנה החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל. לדעת ראשי האגפים, רמת ההפרשות הנוכחית לפנסיה, המגיעה יחד עם הפרשות המעסיק והמיסים לכ-30% מהשכר, מהווה נטל כבד מדי המקשה על ניהול חיי היומיום של משפחות עובדות. התוכנית בוחנת הפחתה של שיעור ההפרשות הללו כדי להגדיל את השכר נטו בטווח הקצר, מתוך הנחה שלרוב הפנסיונרים יש כיום די כסף לניהול חייהם בשנות הפרישה. עבור הסוחרים והמשקיעים, מדובר במהלכים בעלי השלכות רוחב על שוק ההון המקומי, שכן זרימת הכספים המוסדיים לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה עשויה להצטמצם, מה שישפיע ישירות על רמות הנזילות והביקושים בשוק המניות והאג"ח הישראלי.
לצד המהלכים בתחום הפנסיה, האוצר מתכנן מתקפה חזיתית על הפטורים ממס המיתולוגיים של המשק הישראלי, כחלק ממאמץ לצמצם את הגירעון המבני. התוכנית כוללת ביטול הדרגתי של הפטור ממע"מ על פירות וירקות, צעד שנדון פעמים רבות בעבר אך תמיד נבלם בלחץ פוליטי. הטענה המקצועית המתגבשת היא שאין הצדקה כלכלית לפטור על עגבניות ומלפפונים כאשר מוצרי יסוד כמו לחם וחלב חייבים במס. במקביל, מוצע לבטל את הפטור ממע"מ על מוצרים ושירותים באילת, ייתכן שבשני שלבים, וכן לבטל סופית את הפטור על שירותי תיירות. צעדים אלו, לצד קיצוץ בנקודות זיכוי והטבות מס ליישובים בפריפריה, נועדו לייצר חלוקת נטל מס שקולה ונכונה יותר ולהגדיל את בסיס המס של המדינה.
זווית דרמטית נוספת בתוכנית נוגעת לגיל הפרישה, שצפוי לעלות בהדרגה ל-70, או אף להתבטל כליל כמגבלה מחייבת, בדומה למודלים הקיימים במדינות כמו פינלנד. העלייה בתוחלת החיים בישראל, המדורגת במקום הרביעי בעולם, מייצרת גירעון אקטוארי מסוכן בביטוח הלאומי, והעלאת גיל הפרישה נתפסת ככלי הכרחי לחיסכון של מיליארדי שקלים. מבחינת תקציב הביטחון, השאיפה המקצועית באוצר היא להחזיר אותו לסביבה "סבירה" של כ-85 מיליארד שקל בבסיס, תוך ביטול התוספות העצומות של עשרות מיליארדים שנרשמו בעקבות הלחימה, אשר הגיעו לכדי רבע מתקציב המדינה כולו. "אין מדינה בעולם עם שיעור כזה", הבהיר בכיר במשרד, תוך הדגשת הצורך בחזרה למסגרות תקציביות שפויות.
למרות הקיצוצים המתוכננים, התוכנית כוללת גם השקעות מאסיביות של עשרות מיליארדי שקלים בתשתיות תחבורה, חינוך ובריאות. בין הפרויקטים המתוכננים ניתן למנות הקמת נמל תעופה חדש, סלילת קווי רכבת לצפון ולאילת, והקמת עשרות מחלפים וגשרים לפתרון בעיית הפקקים המעיבה על פעילות המשק. ככלי משלים למלחמה בגודש בכבישים, האוצר מתכוון להפעיל בתוך שנתיים את מס הנסועה, שייתן מענה גם לכניסת הרכבים החשמליים ולירידה בהכנסות מבלו. כדי לממן חלק מההשקעות הללו, מוצע לסגור או לאחד לפחות 10 משרדי ממשלה הנחשבים למיותרים, מהלך שעשוי לחסוך כ-10 מיליארד שקלים במהלך קדנציה אחת.
נקודה קריטית למשקיעים היא ההחלטה שלא לגבש תקציב מדינה לשנת 2027 עד לאחר הבחירות הצפויות בסתיו הקרוב. משמעות הדבר היא שישראל תיכנס לשנה רביעית ברציפות של תקציב המשכי, מצב חסר תקדים המגביל את היכולת לבצע שינויים מבניים עמוקים בטווח המיידי ומותיר את המשק ב"טייס אוטומטי" עד מרץ 2027. "בימים האחרונים הוחל כבר בביצוע העבודה על התוכנית הרב-שנתית, שמצויה כעת בשלביה הראשונים", אמר גורם בכיר באוצר. עבור השוק הפיננסי, המתח שבין הגדלת הנטו המיידי בכיס לבין הפגיעה ארוכת הטווח בחיסכון הפנסיוני ובפטורים המוכרים, יהיה המנוע המרכזי של התנודתיות והדיונים הכלכליים בחודשים הקרובים.
