לפני קצת יותר משבוע, ההיסטוריה של וול סטריט נכתבה מחדש לנגד עינינו. ב-24 באפריל 2026, מדד ה-S&P 500 ומדד הנאסד"ק עתיר הטכנולוגיה זינקו לשיאים של כל הזמנים, כאשר מדד הדאו ג'ונס הוותיק נותר במרחק של יום מסחר חיובי אחד בלבד מלהצטרף לחגיגה. עבור המשקיעים, העובדה שמדדי המניות המרכזיים שוברים שיאים ומייצרים תשואות עודפות תחת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ היא כבר כמעט עניין שבשגרה. במהלך כהונתו הראשונה, המדדים הללו הציגו עליות מרשימות של עשרות ומאות אחוזים, והתשואות השנתיות תחתיו היו גבוהות משמעותית מאלו של רוב נשיאי ארה"ב בעבר. אך בעוד מספר גורמים מזינים את הראלי הנוכחי, וביניהם כאלו שלא בהכרח קשורים ישירות למדיניות הנשיא, קטליזטור אחד שאי אפשר להתעלם ממנו מאיים כעת להרוס את המסיבה ולשים על השולחן את האפשרות המוחשית של התרסקות בשוק המניות.
כדי להבין את עוצמת הסכנה, חשוב קודם כל להכיר בסיבות שהביאו אותנו לשיאים הנוכחיים. לא כל גורם חיובי בשוק קשור ישירות לבית הלבן. המנוע המרכזי של וול סטריט בשנים האחרונות הוא האבולוציה של הבינה המלאכותית (AI), תהליך שנמצא בעיצומו כבר זמן רב. היכולת להעניק למערכות תוכנה כלים לקבלת החלטות אוטונומיות בשבריר שנייה היא משנה משחק עבור כמעט כל סקטור תעשייתי, כאשר אנליסטים מעריכים כי מדובר בהזדמנות כלכלית של למעלה מ-15 טריליון דולר עד שנת 2030. במקביל, הצמיחה ברווחי החברות המשיכה להפתיע לטובה, מה שהיווה דלק נוסף לעליות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהתפקיד ששיחק הנשיא טראמפ. חוק קיצוצי המס והעבודות (TCJA) שהוריד את מס החברות ל-21% איפשר לעסקים לשמור חלק גדול יותר מרווחיהם. ההשפעה הבולטת ביותר של המהלך הזה הייתה הזינוק האדיר ברכישות חוזרות של מניות (Buybacks) על ידי חברות ה-S&P 500, שהגיעו לשיא של למעלה מטריליון דולר בשנת 2025.
אולם, לצד ההצלחות הללו, הממשל הנוכחי עמד גם במוקד של אירועי משבר. ראינו זאת בהתרסקות של תחילת משבר הקורונה בשנת 2020, וראינו זאת שוב ב"זעם המכסים" של אפריל 2025. כעת, נראה כי משבר חדש ומסוכן יותר מתבשל. לפני קצת יותר מחודשיים, ב-28 בפברואר 2026, טראמפ נתן את ההוראה לצבא ארה"ב, בשיתוף עם ישראל, לפתוח במתקפות נגד איראן. זמן קצר לאחר תחילת העימות, איראן חסמה בפועל את מצר הורמוז לכלי שיט מסחריים, ובכך שיבשה את הזרימה של 20 מיליון חביות נפט ביום – כ-20% מהביקוש העולמי. למרות שבוצעו צעדים לעבר סיום המלחמה, כולל הפסקת אש זמנית שהוארכה, הנזק הכלכלי כבר נעשה.
ההשפעה האינפלציונית של המלחמה באיראן היא הקטליזטור שעלול למוטט את השוק השורי של טראמפ. לפני פרוץ העימות, האינפלציה בארה"ב התקרבה ליעד של 2% והייתה ברמה בריאה של 2.4%. אך בשל השיבוש החמור ביותר באספקת האנרגיה בהיסטוריה המודרנית, מחירי הנפט הגולמי והוצאות האנרגיה זינקו. במרץ, האינפלציה השנתית קפצה ל-3.3%, והערכות לנתוני חודש אפריל 2026 מדברות על עלייה נוספת לרמה של 3.56%. גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, השפעות האינפלציה של המחסור באנרגיה צפויות להישאר איתנו למספר רבעונים קדימה.
במצב רגיל, עלייה כזו באינפלציה אולי לא הייתה גזר דין מוות לשוק, אך שוק המניות הנוכחי אינו רגיל. הוא נכנס לשנה הזו באחת מרמות התמחור היקרות ביותר ב-155 השנים האחרונות, על פי מדד Shiller P/E. המשקיעים בוול סטריט בנו על שורה של הורדות ריבית במהלך שנת 2026 כדי לתמוך בשוק היקר הזה ולתדלק השקעות בבינה מלאכותית. כעת, בעקבות החלטות הממשל שהובילו לזינוק באינפלציה, הורדות הריבית הללו ירדו מהפרק. נכון להיום, ההסתברות להעלאת ריבית עד חודש יוני גבוהה יותר מההסתברות להורדה.
פעולותיו של הנשיא העבירו את הכדור לידי הפדרל ריזרב. אם הבנק המרכזי ישנה את הרטוריקה שלו לכיוון של העלאות ריבית כדי להילחם באינפלציה המשתוללת, התגובה הלוגית של וול סטריט עלולה להיות התרסקות כואבת. המשקיעים צריכים לזכור כי גם כאשר השוק נראה חסין, תמחור מופרז בשילוב עם אינפלציה עולה וריבית מטפסת הם המתכון הקלאסי לפיצוץ הבועה. הכוח שהניע את השוק למעלה – המזומנים החופשיים והציפיות להקלה מוניטרית – הופך כעת לאיום המרכזי על יציבותו. המבחן הגדול של וול סטריט בעידן טראמפ נמצא ממש מעבר לפינה, והפעם ייתכן שהפוליטיקה והגיאופוליטיקה יגבו מחיר כבד מהתיקים של כולנו.
