מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ירד ב-0.1%, כך פרסמה הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתון הפתיע את הכלכלנים, שצפו עלייה של 0.3%. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-1.1%, לעומת 1.6% בספטמבר ו-1.5% בתחזיות. מדובר בקצב השנתי הנמוך ביותר מאז אפריל 2021, לפי נתוני הלמ"ס. האינפלציה נשארת בתוך תחום היעד של בנק ישראל, שבין 1% ל-3%, אך קרובה מאוד לגבולו התחתון. המדד ירד זה החודש השני ברציפות, אחרי ירידה של 0.5% בספטמבר.
את הירידה החודשית הובילו סעיף התחבורה והתקשורת, שירד ב-1.2%, וסעיף הדיור, שירד ב-0.2%. גם סעיף החינוך, התרבות והבידור ירד, בשיעור של 0.1%. בצד העליות בלט סעיף ההלבשה וההנעלה, שעלה ב-4.1%. סעיף הירקות והפירות עלה ב-0.8%, אחרי עלייה של 3.1% בחודש הקודם. סעיף תחזוקת הדירה עלה ב-0.4%, וסעיפי הבריאות והריהוט והציוד לבית עלו ב-0.3% כל אחד. מחירי המזון ללא ירקות ופירות עלו ב-0.1% בלבד, ובחישוב שנתי הם נמוכים ב-0.3% מרמתם לפני שנה.
גם מדדי הליבה מצביעים על התמתנות. המדד ללא ירקות ופירות ירד באוקטובר ב-0.2%, והקצב השנתי שלו ירד ל-1.1%. המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.1%, ובחישוב שנתי עלה ב-1.0%. בולט במיוחד המדד ללא דיור, שירד ב-0.1% גם בחודש וגם ב-12 החודשים האחרונים. המשמעות היא שמחוץ לסעיף הדיור, המחירים במשק כמעט לא השתנו בשנה האחרונה. סעיף התחבורה והתקשורת ירד בחישוב שנתי ב-1.6%.
מתחילת השנה נרשמו תנודות חדות בין החודשים. בינואר ובמאי ירד המדד ב-0.3%, באפריל עלה ב-1.2% ובאוגוסט ב-0.7%. הקצב השנתי, לעומת זאת, נע עד ספטמבר בטווח צר. בפברואר עמד על 2.0%, ומאז התמתן בהדרגה עד ל-1.5% ביולי ובאוגוסט. ירידת המדד בספטמבר נבעה בעיקר מסעיף התחבורה והתקשורת, שירד אז ב-2.4%. לירידה החדה בקצב השנתי באוקטובר תרמה גם השפעת בסיס. באוקטובר 2025 עלה המדד ב-0.5%, ונתון זה יצא כעת מחישוב 12 החודשים.
סעיף הדיור, בעל המשקל הגדול ביותר במדד, נשאר המנוע המרכזי של האינפלציה. למרות הירידה החודשית, הקצב השנתי שלו עלה ל-4.2%, לעומת 3.8% בספטמבר. שכר הדירה עלה באוקטובר ב-0.2%, וב-12 החודשים האחרונים ב-3.1%. בסעיפים אחרים נמשכה ירידת מחירים בחישוב שנתי. סעיף ההלבשה וההנעלה ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-4.7%, למרות העלייה החודשית. סעיף הריהוט והציוד לבית ירד באותה תקופה ב-4.2%. מחירי הדירות עצמם אינם נכללים במדד המחירים לצרכן. לפי הודעת הריבית של בנק ישראל מאוקטובר, הם ירדו ב-1.8% בחישוב שנתי.
הנתון הוא האחרון שמתפרסם לפני החלטת הריבית של בנק ישראל. הוועדה המוניטרית תודיע על החלטתה ביום שני, 23 בנובמבר, בשעה 16:00. זו ההחלטה השמינית והאחרונה לשנת 2026. בהחלטה הקודמת, ב-21 באוקטובר, הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. חטיבת המחקר של הבנק צפתה אז אינפלציה של 1.5% בשנת 2026 ושל 2.1% בשנת 2027. לפי אותה תחזית, הריבית תעמוד על ממוצע של 3.0% ברבעון השלישי של 2027. ברקע, הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי העלו את הריבית ברבע נקודת אחוז, כפי שציין בנק ישראל בהודעתו. לפי אותה הודעה, הוועדה תקבע את מסלול הריבית לפי התפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.
כפי שדיווחנו, הוועדה תידרש לשקלל גם את היחלשות השקל מאז ההחלטה הקודמת. ביום שישי האחרון נעל שער הדולר ברמה של כ-3.211 שקלים, לעומת כ-3.085 שקלים ביום ההחלטה. מדובר בעלייה של כ-4.1% בשער הדולר בתוך פחות מחודש. היחלשות השקל מייקרת מוצרים מיובאים, ועשויה להשפיע על המדדים הבאים. לפי ריכוז הנתונים של בנק ישראל ל-19 באוקטובר, שוק ההון גילם אינפלציה של 1.8% ב-12 החודשים הבאים. ממוצע תחזיות החזאים הפרטיים עמד באותה עת על 2.1%.
לנתון יש השפעה ישירה על כיסם של משקי הבית. קרן המשכנתא במסלולים הצמודים למדד מתעדכנת לפי השינוי החודשי, וכך גם ההחזר החודשי. הפעם מדובר בירידה, ולכן יתרת הקרן הצמודה תקטן מעט, כפי שקרה גם אחרי מדד ספטמבר. מדד אוקטובר הוא המדד הידוע מהיום ועד לפרסום מדד נובמבר. חוזי שכירות רבים כוללים הצמדה למדד, ושכר הדירה בהם מתעדכן בהתאם, לעיתים רק כשהמדד עולה מעל מדד הבסיס שנקבע בחוזה. בשוק ההון, אגרות החוב הצמודות למדד יגיבו לנתון מחר, עם פתיחת המסחר בבורסת תל אביב. את נתוני המאקרו העדכניים של המשק אפשר למצוא באתר.