שוק האנרגיה המתחדשת באחד העם מרכז בימים אלה עניין רב, כאשר מניית נופר אנרג'י מספקת למשקיעים הצצה מרתקת למאבק עיקש בין מוכרים לקונים. על פני השטח, נעילת יום המסחר האחרון שיקפה שינוי מינורי בלבד עם ירידה קלה של 0.23% לרמה של 12,920 אגורות, אך מאחורי המספר הזה מסתתרת דרמה תוך-יומית בעלת משמעות טכנית ופונדמנטלית רבה. לאחר פתיחה מעט מעל שער הבסיס, ספגה המניה לחצי היצע שהורידו אותה עד לשפל יומי של 12,230 אגורות, הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בה מאז ראשית ינואר. אלא שבדיוק בנקודה הזו נכנסו קונים אגרסיביים והחזירו את הנייר כמעט במלואו עד לנקודת המוצא. העובדה שהבלימה התרחשה יממה בלבד לאחר צניחה חדה של 6.77% מעניקה להתאוששות התוך-יומית משקל כבד בהרבה מהשורה התחתונה של השינוי היומי.

מה שמעלה את נופר אנרג'י על הרדאר של שוק ההון הוא דווקא השקט התנודתי שאפיין אותה בתקופה שקדמה לטלטלה הנוכחית. רוחב רצועות בולינגר, המהווה אינדיקטור טכני מקובל למדידת רמות התנודתיות של נכס פיננסי, התכווץ לרמתו הנמוכה ביותר מזה 90 יום. הצטמצמות כזו של טווח המסחר מעידה על קיפאון יחסי, וכאשר התנודתיות נדחסת לרמות שפל ממושכות, המציאות בשווקים מלמדת כי תנועה חדה ומכרעת נוטה להגיע מיד לאחר מכן. העובדה שהירידה לשפל היומי לא לוותה במחזורי מסחר חריגים, ואף התנהלה בהיקף נמוך מהממוצע היומי של הרבעון האחרון, מלמדת כי אין מדובר בגל פאניקה גורף או בבריחת משקיעים מוסדיים, אלא בבחינה מחודשת של רמות המחיר.

ברקע הדברים, החברה שבשליטת עופר ינאי, המתמחה בייזום, הקמה והפעלה של מערכות סולאריות ומתקני אגירת חשמל בישראל, בארצות הברית ובאירופה, מתקדמת בצעדי ענק במימוש אסטרטגיית הצמיחה הבינלאומית שלה. המוקד המרכזי בשבועות האחרונים הופנה לפרויקט הדגל לבנדר בטקסס, מהלך שמדגים כיצד חברות תשתית ישראליות בונות חבילות מימון מורכבות בשוק האמריקאי. בסוף אוקטובר דיווחה נופר על התקשרות עם מארגני מימון פרויקטלי למסגרות אשראי בהיקף כולל של עד כ-310 מיליון דולר. ימים ספורים לאחר מכן חתמה החברה על מסמך עקרונות לא מחייב להשקעת שותף מס בהיקף של עד כ-183 מיליון דולר. שותף מס בארצות הברית הוא שחקן פיננסי שמזרים הון עצמי לפרויקטים ירוקים בתמורה לזיכויי מס פדרליים, מה שחוסך מהיזם ריתוק של הון עצמי יקר ומקרב את הפרויקט לשלב ההקמה בפועל.

בד בבד עם ההתקדמות בטקסס, עדכנה החברה על הארכת מועד ההשלמה של עסקת ריינדיר עד לסוף חודש נובמבר, מה שמעיד על מורכבות ההליכים הביורוקרטיים והסגירות הפיננסיות. חשוב לזכור כי מסמכי עקרונות והסכמי מסגרת עם מארגנים אינם מהווים עדיין מימון סגור וחתום, ולכן השוק מתמחר את ההתקדמות באופן מדוד ומותיר את המניה בתוך ערוץ הדשדוש שבו היא נעה מראשית אוקטובר. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-5.13 מיליארד ש״ח, רחוק במידה ניכרת משיא כל הזמנים השנתי שנקבע בסוף חודש מאי ברמה של 28,140 אגורות, שממנו נשחקה המניה ביותר מ-50%.

יחד עם זאת, התמונה הרחבה מציגה איזון מעודד יותר עבור המשקיעים ארוכי הטווח. במהלך החודש האחרון רשמה המניה ירידה מתונה של 4.22% בלבד, מה שמצביע על בלימת הסחף השלילי ומעבר לשלב של התייצבות ואיסוף סחורה. בראייה של שנה לאחור, המניה עדיין שומרת על תשואה חיובית של 23.92%, כאשר שפל השפל השנתי נרשם בסוף נובמבר אשתקד ברמה של 8,903 אגורות. פער הביצועים בין מי שרכש את הנייר לפני שנה לבין אלו שנכנסו בשיא של מאי מייצר חיכוך תמידי בין מוכרים שמממשים הפסדים או רווחים היסטוריים לבין קונים שמזהים הזדמנות תמחורית נוחה. המניה מושפעת כמובן גם מהסנטימנט הכללי במדד ת״א אנרגיה מתחדשת, שמתמודד בשנה האחרונה עם סביבת ריבית גבוהה שמייקרת את המימון לפרויקטי תשתית ארוכי טווח.

במישור הטכני, ימי המסחר הקרובים יעמידו למבחן את כוחה של נקודת התמיכה ב-12,230 אגורות, הרמה שהוכיחה את עצמה כרצפה מוצקה שבה הקונים התערבו בנחישות. מנגד, רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-13,040 אגורות, השיא היומי שממנו נסוגה המניה. יציאה מובהקת מאחד מגבולות הגזרה הללו תסמן ככל הנראה את כיוון המגמה הבא, כאשר פריצה כלפי מעלה או שבירה כלפי מטה ידרשו גיבוי של מחזורי מסחר ערים כדי לקבל תוקף אמין. עד שזה יקרה, השוק נמצא בעמדת המתנה מובהקת לקראת האירוע המרכזי הבא בלוח השנה של החברה: פרסום דוחות הרבעון השלישי שנקבע ל-26 בנובמבר, לצד שיחת הוועידה עם ההנהלה, שבה יידרשו בכירי נופר לספק תשובות ברורות על קצב התקדמות המימון בחו״ל והשפעת הריבית על הרווחיות התפעולית.