התנודות במקרו-כלכלה המקומית וההתמודדות המתמשכת של המשק עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים מוצאות ביטוי ישיר בתחושותיו של הציבור הרחב, כפי שעולה מנתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקר אמון הצרכנים, המתבצע באופן שוטף בקרב בני עשרים ואחת ומעלה בהתאם להנחיות המקצועיות של ארגון ה-OECD, מצביע על שינוי מגמה חיובי ומובהק בחודש אוקטובר 2026. המדד המרכזי רשם עלייה והגיע לרמה של מינוס 13 אחוזים, נתון המשקף צמצום מסוים בפסימיות הצרכנית בהשוואה לחודשים קודמים ומעיד על התייצבות מסוימת בהערכות הפרטים לגבי עתידם הכלכלי. לצד זאת, מדד אמון הצרכנים היחסי, המחושב ביחס לתקופת הבסיס ההיסטורית של שנת 2011 עד 2012, טיפס לרמה של 104 נקודות, נתון המלמד על כך שהאוכלוסייה מציגה אופטימיות יחסית לעבר הרחוק למרות טלטלות התקופה.

ניתוח מעמיק של מרכיבי הסקר מלמד כי השינוי החיובי מונע מעלייה בשלושה מתוך ארבעת המאזנים המרכזיים המרכיבים את המדד המשוקלל. המאזן הראשון, הבוחן את השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית במהלך השנה האחרונה, רשם שיפור ניכר ועלה לרמה של מינוס 10 אחוזים, זאת לעומת ערך נמוך משמעותית של מינוס 16 אחוזים שנרשם בתקופות קודמות. המאזן השני, המביט קדימה אל העתיד ומודד את השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, חצה את רף האפס ונכנס לטריטוריה חיובית עם ערך של 7 אחוזים. המאזן השלישי, המתמקד בהערכות הציבור לגבי המצב הכלכלי הכולל במדינה בשנה הקרובה, השתפר אף הוא באופן ניכר וטיפס לרמה של מינוס 17 אחוזים, בהשוואה למינוס 26 אחוזים בחודשים קודמים. לעומת זאת, המאזן הרביעי והאחרון, המודד את כוונות הפרטים לביצוע רכישות גדולות ויקרות כגון רהיטים ומוצרי חשמל בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, נותר ללא שינוי מהותי ועומד על רמה של מינוס 31 אחוזים, עובדה המלמדת על כך שהצרכנים שומרים עדיין על זהירות רבה בכל הנוגע להוצאות הוניות משמעותיות.

פילוח הנתונים הדמוגרפיים והחברתיים של המדד חושף פערים מעניינים בתפיסת המציאות הכלכלית בקרב מגזרים שונים באוכלוסייה הישראלית. בקרב האוכלוסייה המועסקת בשוק העבודה, ערך מדד אמון הצרכנים עומד על מינוס 11 אחוזים, בעוד שבקרב אלה שאינם מועסקים נרשמת רמת פסימיות גבוהה יותר הבאה לידי ביטוי במדד של מינוס 16 אחוזים. מבחינה קהילתית, בקרב האוכלוסייה היהודית המדד עומד על מינוס 9 אחוזים בלבד, לעומת האוכלוסייה הערבית שבה ערך המדד מגיע למינוס 27 אחוזים, נתון המצביע על פערים בתחושת הביטחון והיציבות הכלכלית בין החלקים השונים בחברה. מבחינת רמת ההשכלה וההכשרה המקצועית של הנשאלים, נרשמת אחידות יחסית בקרב בעלי השכלה תיכונית ומעלה: בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית ערך המדד עומד על מינוס 11 אחוזים, וכך גם בקרב בעלי תעודה אקדמית. מנגד, בקרב חסרי תעודת בגרות עומד המדד על מינוס 16 אחוזים, פער המדגיש את החשיבות של רמת ההשכלה ביכולת להתמודד עם אי-הודאות הכלכלית.

במסגרת ההשוואה הבינלאומית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מול מדינות ה-OECD, מצבה של ישראל משתקף באופן יחסי באור מעניין. עם מדד אמון צרכנים העומד על מינוס 13 אחוזים, ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע בהשוואה למדינות מפותחות רבות באירופה ובעולם. כך למשל, מצבה של ישראל טוב יותר בהשוואה לממוצע של גוש האירו העומד על מינוס 18 אחוזים, וכן בהשוואה למדינות מרכזיות כמו גרמניה המציגה מדד של מינוס 15 אחוזים, פולין עם מינוס 16 אחוזים, צרפת עם מינוס 22 אחוזים, ואפילו יוון המציגה מדד שלילי עמוק של מינוס 49 אחוזים. מנגד, מדינות כמו ליטא, ספרד, הונגריה וצ'כיה מציגות רמות אופטימיות גבוהות יותר עם מדדים שליליים מתונים בלבד הנעים סביב מינוס 3 עד מינוס 6 אחוזים.

מבחינה מתודולוגית, סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס עבר לאורך השנים התאמות ושינויים מבניים כדי לשמור על רמת דיוק גבוהה התואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר. החל מחודש ינואר 2019 מיושם בישראל המדד הרשמי החדש של האיחוד האירופי, המחושב כממוצע פשוט של ארבעת המאזנים המרכזיים בשיקלול רבע לכל שאלה. כמו כן, צעד משמעותי נוסף יושם כאשר לשיטת איסוף הנתונים המסורתית המבוססת על ראיונות טלפוניים נוספה גם אפשרות השבה מקוונת, דבר המאפשר להגיע למדגם רחב ומגוון יותר של משתתפים. נתונים אלו מספקים לבנק ישראל, לממשלה ולשחקנים בשוק ההון כלים חיוניים לניתוח מגמות המאקרו, זיהוי נקודות מפנה במחזור העסקים והערכת עוצמת הביקושים במשק לאורך זמן.