טלטלה חריפה פקדה את בורסות אסיה עם פתיחת יום המסחר, כאשר ענף השבבים העולמי נקלע למערבולת של מימושים חדים שגררה את המדדים הטכנולוגיים המרכזיים לירידות עמוקות. גל הירידות החל בוול סטריט, שם מדד השבבים של פילדלפיה צנח ב-3.1% לרמת שפל של חצי שנה בעקבות דוחות מאכזבים של חברות הענק קוואלקום וארם הולדינגס. האכזבה הזו הציתה מחדש את החששות הגלובליים מפני האטה בביקושים לסמארטפונים, עלויות ייצור זיכרון מאמירות וספקות גוברים סביב היכולת לתרגם את השקעות העתק בבינה מלאכותית לתזרימי מזומנים מיידיים. כשהמסחר עבר למזרח הרחוק, פגיעת השרשרת הייתה מהירה וכואבת, במיוחד במוקדי הייצור המובילים בדרום קוריאה וביפן.
המוקד הדרמטי ביותר נרשם בסיאול, שם מדד הקוספי המרכזי צלל עד 5.7% והביא להפעלת מנגנון עצירת מסחר אוטומטי מסוג "סיידקאר" לחמש דקות שלמות, בניסיון לצנן את פאניקת המכירות. מניותיהן של ענקיות הטכנולוגיה המקומיות ספגו מהלומה כבדה, כשסמסונג אלקטרוניקס איבדה מעל 7.3% ו־SK הייניקס נחתכה ביותר מ-9.2%. גם בטוקיו הורגש הלחץ היטב בקרב יצרניות ציוד הבדיקה והייצור לשבבים; חברת אדוונטסט התרסקה ב-13.9%, טוקיו אלקטרון נפלה ב-9.3%, ותאגיד סופטבנק השיל כ-6.4% מערכו, מה שלחץ את מדד הניקיי 225 לירידה של כ-2.0%, אף שמדד הטופיקס הרחב הצליח לשמור על חיוביות מסוימת בזכות ענפי התעשייה המסורתיים.
בניגוד חד למפולת ששטפה את סיאול וטוקיו, הבורסות בסין ובהונג קונג הפגינו עוצמה והפכו למרוויחות הגדולות של יום המסחר. מדד ההאנג סנג בהונג קונג זינק ביותר מ-3.2%, בהובלת מניות השבבים המקומיות, בעוד המדדים בסין היבשתית הציגו יציבות מרשימה. הפער הזה נולד מתוך מדיניות הפנים המוניטרית והתעשייתית של בייג'ינג, לאחר שהבנק העממי של סין הודיע על הפחתת הריבית במתקן ההלוואות החוזרות שלו לרכישה חוזרת של מניות ב-25 נקודות בסיס לרמה של 1%. לצד תמריצי הנזילות, המאמץ הממשלתי המתמשך לצמצם את התלות הלאומית בטכנולוגיות שבבים אמריקאיות המשיך להזרים ביקושים מקומיים לחברות הפיתוח והייצור הסיניות, מה שניתק אותן מהסנטימנט השלילי שליווה את השוק העולמי.
במקביל לטלטלה הטכנולוגית, זכו שוקי המניות לתמיכה מקרו-כלכלית מפתיעה מכיוון שוק האנרגיה הבינלאומי. מחירי הנפט רשמו צניחה חדה של יותר מ-8%, כאשר מחיר חבית מסוג ברנט ירד לאזור 94 דולר ומחיר הנפט האמריקאי נסוג לרמה של 88 דולר לחבית, שפל של כחודשיים. הירידה החדה באנרגיה הגיעה על רקע ניצחון המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע בארצות הברית והשגת הרוב בבית הנבחרים, התפתחות שמגבירה את ההערכות ללחץ מדיני לסיום העימות הצבאי מול איראן ולהסרת איומי האספקה במצרי הורמוז. הירידה החדה במחירי הדלקים מספקת הקלה מיידית ללחצים האינפלציוניים הגלובליים ומשפרת את הציפיות של הבנקים המרכזיים להורדת הריביות.
ההקלה בלחצי האינפלציה השפיעה מיד על שוקי האג"ח הממשלתיים, כאשר תשואות האג"ח של האוצר האמריקאי ירדו לכל אורך העקום והחלישו את הדולר מול סל המטבעות. החלשות זו היטיבה עם מדדי המניות מחוץ לסקטור הטכנולוגיה ותרמה למגמה חיובית בשווקים נוספים באסיה. באוסטרליה, מדד S&P/ASX 200 רשם עלייה נאה של 2.6%, כשהוא מקבל רוח גבית נוספת מנתוני סחר חוץ פנומנליים לחודש ספטמבר, עם עודף מסחרי שהרקיע ל-2.83 מיליארד דולר אוסטרלי לעומת כ-184 מיליון בלבד בחודש שקדם לו. גם בהודו נרשמו עליות של כ-1.8% במדד הסנסקס, ובסינגפור ננעל המסחר בטריטוריה ירוקה.
התמונה המצטיירת מציגה פיצול ברור בין עוצמתם של הסקטורים הריאליים הנהנים מירידת מחירי האנרגיה ומציפיות להורדת ריבית, לבין הפגיעות של סקטור השבבים והבינה המלאכותית. לאחר חודשים ארוכים של עליות שערים מטאוריות שהוזנו מהבטחות מהפכת ה-AI, המשקיעים דורשים כעת לראות תוצאות כספיות מוחשיות וצמיחה מתמשכת ברווחיות. עד שהתעשייה תספק הוכחות חותכות לקצב ההחזר על השקעות העתק במרכזי נתונים ובציוד ייצור, נראה כי שוקי ההון ימשיכו להפגין עצבנות גבוהה ותנודתיות חדה בכל מפגש עם נתוני רווח והכנסות.
