השווקים הפיננסיים בחודש אוקטובר סיפקו דרמה של ממש וטלטלו את תיקי ההשקעות של הציבור בישראל ובעולם. חוסר הוודאות הגיאופוליטי, לצד תנודתיות גלובלית ערה, נתנו את אותותיהם היטב בלוחות המסחר של הבורסה בתל אביב, שנצבעו באדום כמעט לכל רוחב הגזרה. מדד הדגל ת"א 35 השיל 1.4% מערכו, מדד ת"א 125 נחלש ב-1.6%, ומדד ת"א 90 נסוג ב-1.9%. את המכה הכואבת ביותר ספגו מניות השורה השנייה והשלישית, כאשר מדד יתר 60 צלל בשיעור חד של 7.5%. בעולם המגמה הייתה מעורבת ומפוצלת בהרבה: בעוד מדד הדאו ג'ונס בארצות הברית עלה ב-2.8% ומדד ה-S&P הוסיף לערכו 0.9%, הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה איבד 2.5%. באירופה הדאקס הגרמני בלט בעלייה של 2.5%, הקאק הצרפתי רשם עלייה קלה של 0.1%, והיורוסטוקס 50 איבד 1.0%. במקביל, הניקיי היפני ירד ב-1.3%, ומדד השווקים המתפתחים העולמי חטף חבטה עמוקה של 6.6%.

גם באפיקי החוב המקומיים התנועה שיקפה זהירות מופלגת בקרב המשקיעים. איגרות החוב הקונצרניות רשמו מגמה שלילית מתונה במיוחד: מדד תל בונד 20 השיל 0.1%, בעוד תל בונד 40 ותל בונד 60 שמרו על יציבות ללא שינוי, ומדד האג"ח הקונצרני הכללי נחלש ב-0.1%. במגזר הממשלתי התמונה הכללית נותרה ללא שינוי, אולם מתחת לפני השטח נרשם פיצול ברור בין האפיקים. איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.4%, בעוד האג"ח השקליות עלו ב-0.1% והאיגרות בריבית משתנה טיפסו ב-0.2%. ההתנהגות המאופקת הזו בשוק החוב אותתה כי הכסף הגדול מחפש בעיקר הגנה ונזילות מיידית, תובנה שקיבלה משנה תוקף עם חשיפת נתוני תנועות הכספים בתעשיית קרנות הנאמנות.

נתוני הבורסה ורשות ניירות ערך מלמדים כי למרות הירידות במדדים, תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה להתרחב בעוצמה וקלטה גיוסים נטו של כ-7.8 מיליארד שקלים באוקטובר בלבד. תוספת זו הקפיצה את סך הגיוסים מתחילת השנה לרף מרשים של כ-61.4 מיליארד שקל. שווי הנכסים המנוהלים הכולל בתעשייה טיפס בסוף החודש לכ-854 מיליארד שקל, זינוק של כ-101.6 מיליארד שקל המהווה עלייה של כ-13.5% לעומת סוף שנת 2025. אולם המנוע שמאחורי הצמיחה הזו חושף שינוי טקטוני בטעמי הציבור ובחלוקת הסיכונים בתיק: בריחה מאסיבית מנכסי סיכון ישראליים לטובת חשיפה לשווקים הגלובליים מחד, והתבצרות בנכסים חסרי סיכון מאידך.

הביטוי הבולט ביותר לתופעה זו נרשם במוצרי המדדים הפאסיביים, שרשמו גיוסים נטו של כ-5.2 מיליארד שקל, מתוכם כ-4.7 מיליארד שקל זרמו ישירות לקרנות הסל. הציבור והגופים המוסדיים הצביעו ברגליים ושלחו כ-8 מיליארד שקל נטו למוצרים העוקבים אחר מניות בחו"ל, כאשר לא פחות מכ-7 מיליארד שקל מתוכם נותבו ישירות לקרנות סל העוקבות אחר מדד S&P 500 האמריקאי. מתחילת השנה הצטברו הגיוסים למניות חו"ל לכ-9.2 מיליארד שקל. מנגד, מוצרי המדדים במניות ישראל דיממו באוקטובר פדיונות כבדים של כ-2.9 מיליארד שקל, שהעמיקו את הפדיונות המצטברים מתחילת השנה לכ-10.4 מיליארד שקל. את מרבית הלחץ ריכזו מכשירי המעקב אחרי מדד ת"א-בנקים, שספגו פדיונות של כ-2.8 מיליארד שקל, לצד יציאת כספים של כ-149 מיליון שקל מת"א-ביטוח ושל כ-90 מיליון שקל מת"א-35, שקוזזו אך במעט על ידי גיוס נקודתי של כ-371 מיליון שקל במדד ת"א-90.

במקביל לעלייה הפאסיבית לוול סטריט, האפיק האקטיבי-מסורתי המשיך לתפקד כבונקר של ביטחון ונזילות. הקרנות הכספיות שמרו על מעמדן ככוכבות הבלתי מעורערות של השוק, עם גיוס חודשי עצום של כ-3.9 מיליארד שקל, שהעמיד את היקף הגיוסים שלהן מתחילת השנה על כ-34.8 מיליארד שקל. שווי הנכסים בקרנות הכספיות נסק לכ-221.9 מיליארד שקל, והן תופסות כיום נתח של כ-46% מכלל נכסי תעשיית הקרנות האקטיביות. הגיוס האדיר לכספיות הציל את התעשייה האקטיבית מסיום חודש שלילי, ופיצה על פדיונות כואבים של כ-655 מיליון שקל בקרנות האג"ח המקומיות, פדיונות של כ-450 מיליון שקל בקרנות מניות בישראל ויציאה מתונה של כ-42 מיליון שקל מקרנות מניות בחו"ל.

ברמת בתי ההשקעות, התחרות על כיסו של החוסך יצרה פערים חדים בין השחקנים השונים. בית ההשקעות מור הוביל את טבלת הגיוסים הכללית עם כניסה מסיבית של כ-2.5 מיליארד שקלים, אם כי רק 8 מיליון שקלים מתוכם נרשמו בקרנות האקטיביות-מסורתיות. קסם רשמה גיוס כולל מרשים של 2.1 מיליארד שקלים, אך ספגה פדיון של 239 מיליון שקלים באפיק המסורתי. הראל הציגה גיוס נאה של כ-1.5 מיליארד שקלים, מתוכם 70 מיליון שקלים בקרנות אקטיביות-מסורתיות. בגזרה האקטיבית הטהורה הצטיינו איילון עם הגיוס המוביל בענף בהיקף של 180 מיליון שקלים, אנליסט שגייסה 143 מיליון שקלים ומיטב עם תוספת של 91 מיליון שקלים. מנגד, בצד הפודה בלטה אי.בי.אי עם פדיונות עמוקים של 1.6 מיליארד שקלים בסך הכול, מתוכם 259 מיליון שקלים באקטיביות, בעוד אילים פדתה 168 מיליון שקלים. התמונה המצטיירת היא של שוק מקוטב שבו המשקיע הישראלי אינו מהסס: הוא מוציא את הונו מסקטור הבנקאות והמניות המקומי, ומעביר אותו במהירות למקלטי הריבית חסרי הסיכון או לחברות הענק של וול סטריט.