המערכת הפוליטית והכלכלית בישראל התעוררו הבוקר למציאות סוערת במיוחד, כאשר התוצאות המסתמנות של מערכת הבחירות הובילו לתפנית חדה בשוק המטבע המקומי ולתגובות מעורבות במסחר בארצות הברית. אם במהלך יום הבחירות הפגין השקל הישראלי עוצמה יוצאת דופן אל מול המטבעות הזרים, הרי ששעות הלילה וזרימת תוצאות האמת מיהרו להפוך את הקערה על פיה. התנודתיות העזה הזו אינה מפתיעה את פעילי שוק ההון הוותיקים, שכן היסטורית שערו של המטבע המקומי מהווה סייסמוגרף רגיש מאין כמוהו המשקף את מפלס החרדה והתקווה של המשקיעים המקומיים והזרים גם יחד בנוגע ליציבות השלטון והמשק.

ביום הבחירות עצמו נרשם ייסוף מהיר ומפתיע של השקל מול סל המטבעות. הדולר האמריקאי איבד כ-1.8% מערכו וצנח לרמה של כ-3.02 שקלים, בעוד שהאירו נחלש ונשק לסביבת ה-3.37 עד 3.39 שקלים. התחזקות דרמטית זו נרשמה על אף היעדרו של שער יציג רשמי, אשר אינו מפורסם על ידי בנק ישראל בימי שבתון. ההסבר המרכזי שסיפקו בחדרי המסחר לאופטימיות הזהירה היה שיעור ההצבעה הגבוה, שעמד על 77.7% והיווה את הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז שנת 1999. גם פרסום המדגמים הראשוניים בערוצי הטלוויזיה, שהצביעו על יתרון קל בלבד לגוש מפלגות האופוזיציה, לא עורר טלטלה מיידית בשווקים, אלא ליווה התחזקות קלה נוספת של המטבע האמריקאי שלא חרגה מגבולות הסביר.

אלא שככל שהעמיק הלילה והחלו לזרום תוצאות האמת הראשוניות מוועדת הבחירות המרכזית, התמונה הפיננסית השתנתה בתכלית. עם ספירתם של למעלה מ-37% מהקולות, התגבש יתרון משמעותי לגוש הקואליציה המסתמן, שהתייצב באותן שעות על סביבת ה-59 עד 60 מנדטים, מרחק נגיעה מהרוב המוחלט הדרוש להרכבת ממשלה יציבה. שוק המט"ח הגיב במהירות הבזק לנתונים החדשים. הדולר מחק לחלוטין את כל מהלך הירידות של היום הקודם, זינק בלמעלה מ-1% במסחר הרציף וחזר להיסחר סביב רמת ה-3.08 שקלים. תגובה זו משקפת בראש ובראשונה את חששם של המשקיעים מפני קיפאון פוליטי פוטנציאלי, שכן היעדר הכרעה ברורה עשוי להוביל למשא ומתן קואליציוני ממושך ומתיש שעשוי לגרור את המשק לתקופה נוספת של אי-ודאות ותקיעות בתקציב המדינה.

בזמן שהבורסה בתל אביב הייתה סגורה לרגל יום השבתון הלאומי, המשקיעים המתוחכמים נשאו את עיניהם לוול סטריט, שם קרנות הסל העוקבות אחר מניות ישראליות סיפקו הצצה ראשונה להלך הרוח הגלובלי ביחס לאירועים בארץ. קרן הסל הגדולה מביניהן, המנהלת נכסים בהיקף של קרוב למיליארד דולר וחשופה משמעותית למגזר הפיננסים והבנקאות הישראלי, הציגה מסחר תנודתי ועצבני במיוחד. דקות ספורות בלבד לאחר פרסום המדגמים בטלוויזיה, נרשמה ירידה של כ-0.8% במסחר המאוחר של הקרן, אך תוך זמן קצר היא התאוששה ונסחרה כמעט ללא שינוי. במקביל, קרנות סל אחרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית מובהקת יותר הפגינו יציבות יחסית ואף רשמו עליות קלות במסחר הדליל של שעות הלילה. מגמה זו מרמזת על כך שהמשקיעים הזרים נוטים להבדיל בין חברות גלובליות הפועלות מישראל ונסמכות על שווקים בינלאומיים, לבין חברות פיננסיות וקמעונאיות המוטות לשוק המקומי ולרגולציה הממשלתית הרגישה יותר לזעזועים פוליטיים.

ברקע הדברים, אי אפשר לנתק את התגובות הפיננסיות מההקשר האקטואלי הרחב של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. המשק המקומי מתמודד עם אתגרים מאקרו-כלכליים מורכבים, בהם סביבת ריבית מאתגרת וצורך מהותי באישור תקציבים והעברת רפורמות תשתיתיות. מחקרים של בנק ישראל ושל סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות שבו והדגישו בשנים האחרונות כי פרמיית הסיכון של ישראל מושפעת באופן ישיר וברור מרמת היציבות של מוסדות השלטון. תקופות של חוסר ודאות פוליטית נוטות לעכב את עבודת משרדי הממשלה, למנוע קידום של חוקי הסדרים, ועלולות להוביל להכבדה בפעילות העסקית במשק. לפיכך, התנודות המהירות בשער החליפין ובתמחור קרנות הסל מהוות לא רק תגובה אמוציונלית חולפת למשדר הבחירות, אלא גם תמחור קר ורציונלי של הסיכוי לעיכובים בניהול הכלכלי התקין של המדינה. המבחן האמיתי והמשמעותי ביותר של כלל המערכות הכלכליות יתרחש בימים הקרובים, עם פתיחת מחזורי המסחר המלאים בבורסה המקומית והתבהרות התמונה הקואליציונית הסופית.