כשמביטים על התנהגות השווקים הפיננסיים בתקופה האחרונה, קל להבחין בשינוי עמוק בכללי המשחק המסורתיים. במשך עשרות שנים משקיעים הורגלו לראות באג"ח ממשלתיות חוף מבטחים מובהק ברגעי משבר, אך המציאות הנוכחית מאתגרת את ההנחה הזו שוב ושוב. גולדמן זאקס ממליץ להחזיק בפוזיציות לונג על סחורות ככלי גידור מרכזי בתיק ההשקעות, מתוך הבנה שהסל הזה מציע יתרונות ייחודיים ששוקי המניות והאג"ח פשוט אינם מסוגלים לספק כיום. מדד הסחורות הרחב BCOM כבר הציג תשואה כוללת מרשימה של 36% מתחילת השנה, עובדה הממחישה את עוצמת המומנטום ואת השינוי בהעדפות של המוסדיים ברחבי העולם.

הסיבה המיידית לעמדה החיובית הזו נעוצה ברגישות הגבוהה של השווקים לזעזועים גיאופוליטיים, במיוחד אלה שעלולים לפגוע בתשתיות אנרגיה קריטיות או בנתיבי שיט מרכזיים. מאז התלקחות העימותים האזוריים במזרח התיכון, מחירי המניות ובמיוחד מחירי איגרות החוב הפכו לרגישים בצורה יוצאת דופן לתנודות במחירי האנרגיה. הרקע לרגישות הזו הוא שילוב בין צמיחת תוצר עולמית איתנה לבין חמש שנים שבהן האינפלציה שהתה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. כאשר כל זינוק קל במחיר חבית נפט מאיים להצית מחדש גל עליות מחירים, הבנקים המרכזיים נאלצים להגיב במדיניות מוניטרית מרסנת יותר, מה שמפעיל לחץ ישיר וכואב על תיקי המניות והאג"ח המסורתיים.

הסחורות מספקות למעשה תעודת ביטוח מבנית מול תרחישים של הפרעות באספקה. העולם חווה תהליך מואץ של פיצול גיאופוליטי, ריכוזיות גוברת באספקת חומרי גלם חיוניים, ותחרות אסטרטגית עזה בין ארצות הברית לסין בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. כל אלה מגדילים את הסיכוי לשיבושים פתאומיים בשרשראות האספקה העולמיות. מחירי האנרגיה המיידיים אמנם כבר מגלמים פרמיית סיכון בלתי מבוטלת, והציפייה היא שמחירי הנפט הגולמי והגז הטבעי באירופה עשויים להתמתן בטווח הקצר ככל שכושר האספקה יסתגל למצב. יחד עם זאת, בגולדמן מעדיפים גידור ממוקד יותר שמציע יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי, כמו חוזים עתידיים על בנזין באירופה לקיץ 2027 או מרווחי קול על גז טבעי אירופי (TTF) לתחילת 2027, תוך שימת לב לכך שחורף קר במיוחד עשוי להקפיץ שוב את מחירי הגז במהירות.

הלחצים הללו אינם מוגבלים רק לשוקי הנפט והגז. גזרת הסחורות החקלאיות ניצבת גם היא בפני סיכוני אפסייד משמעותיים, המונעים משילוב של מלחמות מתמשכות כמו המערכה במזרח התיכון והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, לצד הסתברות גבוהה לשיבושי מזג אוויר קיצוניים כתוצאה מתופעת סופר אל ניניו. תופעות אלה, לצד האפשרות להטלת מגבלות ייצוא של מוצרי מזון על ידי מדינות שונות כדי להגן על הביקוש המקומי שלהן, עלולות לדחוף את מחירי המזון כלפי מעלה ולהוסיף עוד שמן למדורת האינפלציה העולמית.

במקביל לעולם האנרגיה והחקלאות, מתרחש תהליך מבני ארוך טווח בשוק המתכות והתשתיות, שבו ביקוש מזנק פוגש מגבלות היצע קשיחות שאינן ניתנות לפתרון מהיר. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא הנחושת. הביקוש לנחושת נוסק מכיוונים רבים בו-זמנית: המעבר העולמי לחשמול, בניית חוות שרתים ענקיות לתמיכה במודלי בינה מלאכותית מתקדמים, צורכי ביטחון אנרגטי וצבירת מאגרים אסטרטגיים על ידי מעצמות. מנגד, פיתוח מכרות נחושת חדשים אורך שנים ארוכות, וההיצע הקיים פשוט מתקשה להדביק את הקצב. גם שוק החשמל האזורי חווה מגמות דומות, כאשר בשווקים ייעודיים כמו שוק PJM בארצות הברית, הריכוז הגיאוגרפי של מרכזי נתונים חדשים מתנגש ישירות במגבלות כושר ייצור והולכת החשמל.

גזרת המתכות היקרות משלימה את התמונה דרך הזהב, שנסחר ברמות שיא סביב 4,010 דולר לאונקיה. הביקוש לזהב ממשיך לקבל רוח גבית חזקה מצד בנקים מרכזיים בעולם, הפועלים לגיוון יתרות המט"ח שלהם ולהקטנת התלות בנכסים מסורתיים. היקף הכרייה השנתי של זהב נותר זעיר ביחס למלאי הקיים בעולם, מה שמבטיח כי כל גידול מתמשך בביקוש המוסדי פוגש היצע קשיח ומייצר לחץ מחירים מתמיד כלפי מעלה. השילוב בין הגנה מפני אינפלציה מתפרצת, גידור גיאופוליטי והשתתפות במגמות טכנולוגיות ארוכות טווח הופך את הסחורות לא רק לנכס ספקולטיבי, אלא לעוגן הכרחי בכל תיק השקעות מודרני.