הנהג הישראלי שניגש בימים אלה למשאבת הדלק מתרגל לשלם 7.77 שקלים עבור ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי, אך המציאות הכלכלית והגיאופוליטית מאיימת לטרוף את הקלפים ולשנות את התמונה לחלוטין כבר בתחילת חודש נובמבר הקרוב. המחיר הנוכחי שאנו רואים על הצג אינו משקף את העלות האמיתית של הדלק, אלא נשען על תמיכה ממשלתית בדמות הפחתה זמנית של שקל אחד במס הבלו. רשת ביטחון זו, שנועדה לרכך מעט את השפעות יוקר המחיה, עתידה לפקוע בסוף חודש אוקטובר. המשמעות הישירה היא שבהיעדר החלטה אקטיבית על הארכת ההטבה, הצרכן הישראלי יספוג באופן אוטומטי עלייה של שקל שלם לכל ליטר, מה שיקפיץ את מחיר הבסיס ל-8.77 שקלים. מדובר בזינוק דרמטי עוד לפני שמתחילים לשקלל את ההשפעות החיצוניות של שוק האנרגיה הגלובלי, אשר נמצא כעת באחת התקופות הסוערות והתנודתיות ביותר שידענו לאחרונה. אם המגמות הנוכחיות המורגשות במסחר הבינלאומי יימשכו, הדרך למחיר פסיכולוגי וכואב של 9 שקלים לליטר סלולה וקצרה מתמיד.
כדי להבין את גודל האירוע, יש לצלול אל מנגנון התמחור של הבנזין בישראל, מנגנון שבו מחיר חבית הנפט הוא רק משתנה אחד בתוך משוואה מורכבת שרובה, למעשה, מורכבת ממיסים. מחיר הדלק בתחנות נקבע על פי ממוצע מחירי הדלקים באגן הים התיכון בחמשת ימי המסחר האחרונים של כל חודש, בתוספת סל הוצאות שיווק, מס הבלו ומס ערך מוסף בשיעור של 17%. בפועל, המיסוי הממשלתי מהווה יותר ממחצית מהמחיר הסופי שהצרכן משלם במשאבה. מס הבלו הוא מס קצוב, כלומר סכום קבוע לכל ליטר שאינו מושפע ישירות מתנודות מחיר הנפט בעולם, ולכן הוא מהווה עוגן משמעותי ומקור הכנסה ודאי ויציב לקופת המדינה. כאשר שר האוצר חותם על צו להפחתת הבלו, הוא למעשה מוותר מראש על הכנסות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בכל חודש, סוגיה שהופכת למורכבת ורגישה במיוחד בתקופה של גירעון תופח והוצאות ביטחוניות חסרות תקדים.
לצד הפלונטר המקומי של מיסוי הדלקים, הסערה האמיתית שמאיימת על הכיס שלנו מתרחשת מעבר לים, בזירה הגיאופוליטית שמכתיבה את מחירי האנרגיה העולמיים. המלחמה והמתיחות הביטחונית הגואה מול איראן טורפות את כל תחזיות האנליסטים. השוק הגלובלי מגיב בפאניקה מיידית לכל התפתחות במזרח התיכון, והתוצאה הישירה על לוחות המסחר היא זינוק מטאורי במחירי הנפט, כאשר חבית מסוג ברנט כבר חצתה את רף ה-112 דולרים. איראן, שמודעת היטב לכוחה העצום בזירת האנרגיה העולמית, אינה בוחלת באיומים פומביים וטוענת כי שבעה כלי שיט כבר נפגעו באזור מצר הורמוז, תוך שהיא משגרת אזהרות חמורות לעבר ארצות הברית. מצר הורמוז מהווה את אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים והרגישים ביותר בכדור הארץ, שדרכו עובר חלק ניכר מאספקת הנפט העולמית. כל שיבוש, תקרית ביטחונית או אפילו איום מרומז על נתיב שיט אסטרטגי זה מקפיץ באופן מיידי את פרמיות הסיכון בחוזים העתידיים של משק האנרגיה ודוחף את המחירים כלפי מעלה בחדות.
הטלטלה העמוקה הזו אינה רק נקודתית או קצרת מועד, אלא מסמנת שינוי עומק טקטוני במבנה שוק האנרגיה העולמי כולו. מדינות וישויות כלכליות ברחבי העולם מחשבות מסלול מחדש בניסיון להבטיח את הביטחון האנרגטי שלהן לטווח הארוך, הרחק ככל האפשר ממוקדי החיכוך והסכסוך המזרח-תיכוניים. הדוגמה המובהקת ביותר לשינוי המבני הזה היא ההסכם האסטרטגי שנחשף לאחרונה, שבו קטאר מתחייבת לרכוש גז טבעי מארצות הברית עד לשנת 2054. מהלכים ארוכי טווח מסוג זה מעידים על תחרות עזה על מקורות אנרגיה חלופיים ועל פסיכולוגיית שוק של אגירת עתודות והבטחת חוזים ארוכי טווח. גישה זו מייצרת לחץ מבני כלפי מעלה על מחירי הדלקים והגז כאחד, שכן ככל שהביקוש העולמי נותר קשיח וההיצע מאוים ללא הרף על ידי סכסוכים צבאיים, חומר הגלם הבסיסי שמניע את הכלכלה הופך לנדיר ויקר יותר.
על המורכבות הגיאופוליטית בזירה הבינלאומית יש להוסיף את זווית המטבע, שמשחקת תפקיד קריטי ובלתי נפרד בתמחור המקומי של בנזין וסולר. שוק האנרגיה הבינלאומי מתנהל ומתומחר כולו בדולרים אמריקאיים, ולכן שער החליפין של השקל אל מול המטבע האמריקאי מהווה מכפיל כוח משמעותי במשוואה. התחזקות הדולר מייקרת באופן מיידי וישיר את עלות הייבוא של תזקיקי הנפט לישראל. המשמעות היא שגם אם מחיר חבית הנפט בבורסות העולם היה נותר סטטי לחלוטין וללא שינוי, התחזקות המטבע האמריקאי לבדה הייתה גוזרת התייקרות בלתי נמנעת של עשרות אגורות לליטר בנזין במונחים שקליים. השילוב הקטלני והמתהווה של נפט מתייקר בשל המתיחות באזורנו יחד עם דולר מתחזק יוצר תנועת מלקחיים שמכווצת את כוח הקנייה של הנהג הישראלי, ומעלה את מחיר הבסיס של הדלק עוד לפני שהתערבות המיסוי הממשלתית נכנסת לתמונה.
השלכותיה של התייקרות מסדר גודל כזה חורגות הרבה מעבר לחשבון ההוצאות החודשי של משקי הבית המחזיקים ברכב פרטי. מחיר הסולר והבנזין הוא קטליזטור מרכזי ומידי לאינפלציה רוחבית בכלל ענפי המשק. עלויות התובלה המסחרית, הלוגיסטיקה, התחבורה הציבורית ושרשראות האספקה של מזון ומוצרי צריכה בסיסיים תלויות באופן מוחלט במחירי האנרגיה. התייקרות משמעותית בתעריף הדלק צפויה להתגלגל במהירות רבה אל מדפי הסופרמרקטים, מחירי השילוח ותעריפי השירותים השונים, מה שיעצים את הלחצים האינפלציוניים על המשק כולו. מציאות מאתגרת זו תציב את בנק ישראל בפני דילמה מורכבת ביותר, ותקשה עליו מאוד ליישם מדיניות של הורדת ריבית במשק, דבר שימשיך להכביד כפליים על נוטלי המשכנתאות והאשראי העסקי שכבר נאנקים תחת הנטל.
כעת, כל העיניים נשואות אל שולחנו של שר האוצר, אשר נדרש לקבל החלטה כלכלית ופוליטית הרת גורל בימים הקרובים. מצד אחד, קופת המדינה משוועת למקורות הכנסה לנוכח בור תקציבי הולך ומעמיק, וביטול סבסוד הבלו יזרים בחזרה מיליארדי שקלים נחוצים בראייה שנתית. מצד שני, מתן אור ירוק לזינוק של יותר משקל לליטר דלק ביום אחד יהווה מכה אנושה ליוקר המחיה ולתחושת הרווחה של האזרחים, שכבר כורעים תחת נטל כלכלי וביטחוני כבד. הפקיעה הקרבה של צו הבלו, בשילוב עם תנאי שוק עוינים במיוחד, מציבה את המשק בנקודת מבחן קריטית שאת תוצאותיה ירגיש כל אזרח ישראלי במשאבה ובסופרמרקט כבר בחודש הבא.
