ההחלטות הפוליטיות של ממשלת פדרו סאנצ'ס בספרד נגד ישראל גובות כעת מחיר מבצעי כבד מצבא ספרד, שמוצא את עצמו תקוע ללא מענה ארטילרי מתקדם. בעוד שבמדריד ביקשו לאותת לעולם על קו נוקשה והקפיאו את כלל הרכש הביטחוני מישראל, בכירי הצבא הספרדי נאלצים כעת להודות בפומבי כי תוכנית החימוש וההתעצמות הרקטית של המדינה שרויה בערפל מוחלט וללא כל התקדמות מעשית בשטח.
המשבר הנוכחי החל להתגלגל כבר ב-2023, כאשר לקחי מלחמת רוסיה-אוקראינה המחישו למדינות אירופה את הצורך הדחוף בשיקום יכולות האש הארטילרית לטווחים רחוקים. עבור ספרד, שהוציאה משירות את מערכת "טרואל" המקומית כעשור קודם לכן, היה מדובר בפער ביטחוני קריטי. המענה שנבחר במכרז היה מערכת PULS של אלביט מערכות הישראלית, הנחשבת לאחת ממערכות הרקטות המבוקשות ביותר בעולם הודות לגמישות המבצעית שלה, המאפשרת שיגור רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וטילים לטווח של עד 300 קילומטרים מפלטפורמות גלגליות וזחליליות קיימות.
העסקה המקורית עם אלביט כללה אספקה של 12 משגרים וכ-600 רקטות בגרסאות שונות, לצד כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות מכ"ם מתקדמות. יתרה מזו, ההסכם הבטיח לספרדים עצמאות תעשייתית רחבה באמצעות העברת ידע וטכנולוגיה ישראלית לייצור מקומי של הרקטות והמשגרים. אלא שהלחצים הפוליטיים בממשל סאנצ'ס הכריעו את הכף, ובספטמבר אשתקד בוטלו ההסכמים באופן חד-צדדי.
הניסיון הספרדי למצוא תחליף מבית התברר ככישלון מהדהד. משרד ההגנה הספרדי פנה לחברות אירופיות ומקומיות, בהן ריינמטאל ו-GMV, במטרה לבנות קונסורציום מקומי שיפתח מענה עצמאי. אולם חרף הצגת תוכניות על הנייר, לאורך כמעט שנה לא נרשמה כל פריצת דרך. בכירים ביטחוניים מודים כי הבעיה המרכזית היא חוסר הנכונות של מדינות זרות לחלוק ידע טכנולוגי רגיש, בניגוד גמור לנכונות שהפגינה אלביט. כתוצאה מכך, בעוד מדינות נאט"ו אחרות שכבר הצטיידו במערכות הישראליות משדרגות את מוכנותן, ספרד איבדה שנים יקרות ונותרה ללא יכולת תגובה הולמת.
במקביל לטלטלה באירופה, תעשיית הביטחון העולמית עוברת שינויים מבניים מואצים. בארצות הברית, חברת הדיפנס-טק אנדוריל בראשות פאלמר לאקי מרחיבה את פעילותה לענף הצוללות ומקימה מתקן ייצור ענק של 185 אלף מ"ר בבולטימור. המפעל ייצר צינורות טורפדו ורכיבים עבור צוללות התקיפה הגרעיניות מסדרת וירג'יניה של הצי האמריקאי, במטרה לסייע לפנטגון להתגבר על צווארי בקבוק בייצור. החברה, שהשלימה לאחרונה גיוס ענק של 5 מיליארד דולר לפי שווי של 61 מיליארד דולר, הכפילה את הכנסותיה וממחישה כיצד טכנולוגיות אוטונומיות ומהירות תעשייתית מגדירות מחדש את שוק הביטחון.
במקביל, צבא ארצות הברית מקדם פיתוח מערכת הגנה אווירית מודולרית מתקדמת, M-SHORAD 4, המיועדת להצבה גמישה על גבי כלל כלי הרכב הטקטיים. המערכת תספק מענה נייד לאיומי כטב"מים ורחפנים בשדה הקרב באמצעות ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת שילוב טכנולוגיות עתידיות. מציאות ביטחונית זו מוכיחה כי בעוד צבאות המערב מאיצים את ההצטיידות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לשרוד בשדה הקרב המודרני, שיקולים פוליטיים קצרי רואי מותירים מדינות כמו ספרד מאחור.
