אולם, נדמה היה כי מציאות זו הוציאה את השחקנים מטווח הפקיעה האופטימלי ותחייב גלגולי פוזיציות אגרסיביים – סטיית התקן שצללה בסוף החודש לרמה נמוכה וחריגה של 6% אפשרה לשחקני המעוף להשאר עם הפוזיציות לפקיעה החודשית.

בגזרה הגיאופוליטית, החודש התאפיין במתיחות ביטחונית גבוהה אך סטטית. שורת תקיפות של ארה"ב באיראן במקביל לתקיפות של ישראל בלבנון הותירו את האזור בסטטוס קוו מתוח – ללא הסלמה אזורית כוללת, אך גם ללא כל התקדמות להסדרה. הזעזועים הנקודתיים הללו, במיוחד מול איראן, נתנו את אותותיהם המיידיים בשוק הסחורות: מחירי הנפט (ברנט) זינקו לשיא של 105 דולר לחבית, בטרם נרגעו וירדו כעת חזרה אל מתחת לרף ה-100 דולר. במקביל, חוסר הוודאות העולמי החזיר את הזהב למעמדו המסורתי כנכס גידור מובהק, כשגם הכסף והנחושת רושמים עליות. מי שגנב את ההצגה בזירת הנכסים האלטרנטיביים היה הביטקוין, שטיפס בסוף החודש לשיא של 85 אלף דולר.

בזירת המקרו המקומית, האירוע המרכזי היה החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25%. למהלך זה הייתה השפעה מהירה על שוק המט"ח: שער הדולר-שקל הגיב בזינוק חד ורשם התחזקות של כ-1.59% החודש (עם קפיצה יומית של למעלה מאחוז), כשהוא חוצה בחזרה את רף ה-3 שקלים ונסחר כעת סביב 3.034 שקלים לדולר. במקביל, ספטמבר התאפיין בקשיי קורלציה מובהקים מול השווקים הגלובליים. ריבוי ימי החופשה של חגי תשרי בישראל, אל מול מסחר רציף מעבר לים, יצר פערים וזמני תגובה ארוכים שהקשו על השוק המקומי לתמחר בזמן אמת את המגמות העולמיות.

במבט קדימה לעבר חודש אוקטובר, השבוע הקרוב יעמוד בסימן חג הסוכות. בחול המועד, כידוע, יתקיימו ימי מסחר מקוצרים. סביבת מסחר דלילה זו, המאופיינת היסטורית בירידה במחזורי המסחר, מקלה על ניתוב כיוון הבורסה, וההערכה הרווחת היא כי נראה נטייה לעליות במהלך ימי החג. עם החזרה לשגרת מסחר מלאה, השוק צפוי להתייצב ולהיות מונע בעיקר מהאותות שיתקבלו מחו"ל (ובהם החלטות הפד והמגמות בוול סטריט). יחד עם זאת, כדאי לשים לב לפער התמחור בשוק הנגזרים: בעוד שהסטייה הנוכחית נשחקה ל-6%, שחקני המעו"ף כבר מביטים קדימה ומתמחרים את סטיית התקן לחודש אוקטובר סביב 17% – נתון המאותת כי מתחת לפני השטח, השוק נערך לאפשרות של חזרת התנודתיות.