עונת חגי תשרי מהווה באופן מסורתי את אחת מתקופות השיא של הכלכלה המקומית, ומהווה ברומטר מרכזי למצבו של הצרכן הישראלי, לביטחון הכלכלי שלו ולהרגלי הצריכה המשתנים משנה לשנה. הנתונים הרשמיים שפורסמו על ידי חברת שבא, הגוף המרכזי אשר מנהל ומפתח את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב בישראל, מספקים הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הקופות הרושמות לקראת ראש השנה תשפ"ז. השנה, כך מתברר מהמספרים, הציבור הישראלי פתח את הארנקים, או ליתר דיוק שלף את כרטיסי האשראי והטלפונים החכמים, בצורה חסרת תקדים, תוך שהוא שובר את שיאי ההוצאות של השנה החולפת בפער ניכר. המעבר המואץ של המשק הישראלי לתשלומים דיגיטליים הופך את נתוני חברת שבא למראה המדויקת והמהירה ביותר המשקפת את הדופק הכלכלי של המדינה בזמן אמת, והתמונה שעולה מהם מעידה על משק פעיל, תוסס ומוטה צריכה, על אף אתגרי התקופה.

המספרים המוחלטים מספרים סיפור של צמיחה משמעותית בהיקף הצריכה בטווח זמן קצר במיוחד. ביום שישי האחרון, ה-11 בספטמבר 2026, יום ערב החג עצמו, נרשם היקף הוצאות פנומנלי שהגיע לסכום כולל של 1.462 מיליארד שקל. כדי להבין את עוצמת הנתון הזה, יש להשוות אותו לנקודת הייחוס המקבילה מהשנה שעברה. בערב ראש השנה תשפ"ו, שחל ביום שני ה-22 בספטמבר 2025, עמד סכום ההוצאות הכולל על 1.325 מיליארד שקל. המשמעות היא שהשנה נרשמה קפיצה דרמטית של 10.3% בסך ההוצאות הכולל ביום שלפני כניסת החג. זינוק דו-ספרתי שכזה בתוך שנה אחת יכול להיות מוסבר על ידי שילוב של מספר גורמים כלכליים ולוח שנה. העובדה שערב החג נפל השנה על יום שישי יצרה חלון זמנים קצר ודחוס יותר לקניות של הרגע האחרון, מה שהוביל לרכז מאמץ צרכני מסיבי בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות. בנוסף, יש לקחת בחשבון את השפעות האינפלציה והתייקרות מוצרי הצריכה, אשר מנפחים את הסכום הסופי של סל הקניות גם אם כמות המוצרים הפיזית שנרכשה לא גדלה באותו שיעור.

נקודת השיא של הלחץ הצרכני בערב החג נרשמה בדיוק בשעות שבהן הלחץ לקראת ארוחת החג מגיע לשיאו. בין השעה 12:00 לשעה 13:00 בצהריים, ממש רגע לפני סגירת החנויות והמרכזים המסחריים ברחבי הארץ, נרשם קצב גיהוצים חריג וגבוה במיוחד. בשעה בודדת זו הוציא הציבור הישראלי סכום מדהים של 197.131 מיליון שקל. אם פורטים את הנתון הזה למונחים של דקות, מדובר על קצב הוצאות של יותר מ-3.2 מיליון שקל בכל דקה ודקה ברחבי הארץ. נתון זה ממחיש לא רק את ההרגל הישראלי המוכר של דחיית משימות וקניות לרגע האחרון, אלא גם את העמידות והיציבות של תשתיות התשלומים הלאומיות, אשר נדרשות לעבד אלפי עסקאות בשנייה ללא תקלות בדיוק ברגעי העומס הקריטיים ביותר של השנה.

עם זאת, כשצוללים פנימה אל תוך התפלגות ההוצאות לפי ענפי פעילות בשבוע שקדם לחג, מתגלה תמונה מפתיעה שנוגדת את האינטואיציה הבסיסית. באופן מסורתי, חגי תשרי נתפסים כחגים שסובבים סביב שולחן האוכל המשפחתי, ולכן מצופה לראות את הזינוק החד ביותר ברשתות השיווק ובחנויות המזון. אולם, הנתונים של חברת שבא מצביעים על כך שהעלייה המתונה ביותר בהוצאות נרשמה דווקא בענפים אלו. בשבוע שלפני ראש השנה נרשמה ברשתות המזון עלייה מתונה יחסית של 2.3% בלבד בהשוואה לאשתקד. מגמה דומה נרשמה גם בחנויות המזון המתמחות, הכוללות מעדניות, קצביות ומאפיות, אשר הציגו גם הן צמיחה זהה של 2.3%. ענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר רשם עלייה מעט גבוהה יותר של 3.4%. ההסבר האפשרי למתינות בענפי המזון יכול לנבוע מכך שצרכנים רבים הקדימו את קניות המזון הכבדות שלהם לשבועות קודמים כדי להימנע מהעומסים, או לחלופין, שהעלייה התלולה במחירי המזון לאורך השנה גרמה למשקי בית רבים לחשב מסלול מחדש, לצמצם כמויות ולחפש חלופות זולות יותר כדי לעמוד בתקציב המשפחתי.

הסיפור האמיתי של ראש השנה תשפ"ז מסתתר בענפים שאינם קשורים בהכרח לארוחת החג. הזינוק החד והמשמעותי ביותר נרשם דווקא בענפי התיירות, נתון המעיד על רצון עז של הציבור הישראלי לצאת לחופשה ולנצל את ימי החג למנוחה והתרעננות. ההוצאות בסוכנויות הנסיעות זינקו בשיעור חסר תקדים של 27.8% לעומת השנה שעברה, קפיצה אדירה שמעידה על גל של הזמנות חופשות בארץ ובחו"ל. במקביל, ענף המלונאות וחדרי האירוח המקומיים נהנה מעלייה נאה של 5.3%, המצביעה על תפוסה גבוהה ברחבי הארץ במהלך סוף השבוע הארוך של החג.

מגמת הצמיחה הבולטת לא נעצרה רק בחופשות, אלא גלשה גם לענפי מסחר מרכזיים אחרים שמהווים יעד מסורתי לרכישת מתנות וחידוש הבית לקראת השנה החדשה. ענף החשמל והאלקטרוניקה, שכולל בין היתר מוצרי חשמל לבנים למטבח, מסכים וגאדג'טים, הציג זינוק מרשים של 9.7% בהוצאות הצרכנים. עלייה זו משקפת את הנטייה הישראלית לשדרג את אבזור הבית לקראת האירוח בחגים, כמו גם את הפופולריות של מוצרי אלקטרוניקה כמתנות לחג. ענף הפארמה, שכולל בתוכו גם את תחומי הקוסמטיקה, הבישום והטיפוח, רשם עלייה חזקה של 8%, המונעת ברובה ממבצעי החג המסורתיים ומרכישת מארזי שי. לבסוף, גם ענף ההלבשה וההנעלה נהנה ממגמת ההתרחבות, עם עלייה סולידית של 4% המשקפת את המנהג להתחדש בבגדים לקראת ארוחות החג ופתיחת העונה החדשה.

התמונה המלאה המצטיירת מניתוח עומק של נתוני האשראי מעידה על משק הנשען על צרכן בעל כוח קנייה איתן, שמוכן להוציא סכומי כסף הולכים וגדלים, אך עושה זאת תוך שינוי בסדרי העדיפויות. בעוד שההוצאות על המזון הבסיסי שומרות על קצב גידול מתון המותאם לקצב גידול האוכלוסייה, הרי שהכסף הגדול הפנוי מופנה יותר ויותר לטובת שדרוג איכות החיים, חוויות, תיירות ופנאי. המעבר של הצרכן הישראלי לתשלומים דיגיטליים מהירים מאפשר לו לבצע עסקאות בקצב מסחרר, ולנו הוא מספק חלון שקוף ומרתק אל המנוע המרכזי שדוחף את הכלכלה המקומית קדימה בפתחה של השנה החדשה.