רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב יוצאות למהלך אסטרטגי רוחבי לקראת שנת 2027 שמטרתו לשנות מקצה לקצה את פני שוק ההון המקומי ולסנכרן אותו באופן מוחלט עם זירות המסחר הגלובליות המובילות בעולם. התוכנית המרכזית כוללת את בחינת הארכת יום המסחר והנהגת מסחר אל תוך הלילה בין השעות 17:30 ל-23:00, לצד הקמת צוות ייעודי נוסף שיבחן את הטמעתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין וטוקניזציה לניהול הרישום, ההנפקה והסליקה של ניירות הערך. מהלכים אלו אינם מגיעים בחלל ריק, אלא מהווים נדבך המשך הכרחי לאחר ביטול יום ראשון ומעבר מוצלח למסחר בימים שני עד שישי, צעד שכבר הוכיח את כוחו בשטח כאשר הכפיל את המחזורים הממוצעים בימי שישי לכ-2.6 מיליארד שקל וגרם להתכווצות של כ-11% במרווחי הקנייה והמכירה תוך משיכת שיעור ניכר של משקיעים זרים לתוך הזירה המקומית.
מנקודת מבטם של סוחרים מקצועיים ומנהלי תיקים, הארכת שעות המסחר פותרת את אחד הכאבים הגדולים ביותר בניהול פוזיציות מול וול סטריט – חשיפת הלילה הממושכת ופערי הארביטראז' המלאכותיים. כיום, הודעות מאקרו דרמטיות, נתוני אינפלציה, החלטות ריבית של הפד ודוחות כספיים רגישים של חברות ענק מתפרסמים בשעות הערב, הרבה אחרי שפעמון הנעילה בתל אביב כבר צלצל, מה שמחייב את המשקיעים להישאר חשופים לגאפים אלימים עד לפתיחת המסחר בבוקר למחרת. פתיחת האפשרות למסחר רציף במניות דואליות, אגרות חוב וקרנות סל עד השעה 23:00 תאפשר לשחקנים המקומיים לנהל סיכונים בזמן אמת, להגיב מיד לשינויי כיוון חדים בניו יורק ולסגור פוזיציות תוך כדי תנועה, מבלי להסתמך על תמחור חסר ופקודות פתיחה עיוורות ביום שלמחרת.
לצד היתרונות העצומים בניהול הסיכונים, המהלך טומן בחובו אתגר תפעולי ונזילותי מורכב שדורש היערכות מדויקת של חדרי המסחר והבנקים. כאשר שעות הפעילות נמתחות אל תוך הלילה, שחקנים מוסדיים מקומיים רבים כבר אינם פעילים, מה שעלול לייצר נזילות דלילה מאוד במניות השורה השנייה והשלישית. בסביבה שבה ספר הפקודות דליל והמחזורים נמוכים, עסקאות בודדות בשעות הערב עלולות לחולל תנודות שערים קיצוניות ולהרחיב את מרווחי הציטוט לרמה שתהפוך את הביצוע ליקר ולא יעיל. כדי לצלוח את המכשול הזה, הבורסה תידרש להציב מנגנוני תמריץ חזקים לעושי שוק ולספקי נזילות שיבטיחו רציפות עסקית גם בשעות שבהן הפעילות הציבורית הרגילה נחלשת.
בזירה הטכנולוגית, המהלך המקביל שמובילים הרשות והבורסה לבחינת טוקניזציה של ניירות ערך על גבי תשתית בלוקצ'יין פותח עידן חדש לחלוטין עבור שוק ההון הישראלי. השימוש בחוזים חכמים ורישום מבוזר אינו משנה את סטנדרטי הפיקוח, הגילוי או ההגנה על המשקיע, אלא משדרג מהיסוד את הצנרת המיושנת של שרשרת הסליקה והרישום. התוצאה הצפויה היא מעבר לסליקה אטומית שבה העברת הנכס והתשלום מתבצעים במקביל ובאופן מיידי, תוך חיסכון אדיר בעלויות תפעול, צמצום סיכוני אשראי וביטול הצורך בהתאמות ידניות מרובות מול בנקים ומסלקות.
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב איתי בן זאב כתב "חלק מרכזי מהמהלכים שהבורסה מקדמת נועד להגדיל את היקף ההשקעות הזרות בכלכלה הישראלית ולהעמיק את החיבור של שוק ההון המקומי לשווקים הגלובליים. הארכת שעות המסחר תרחיב את שעות החפיפה עם השווקים הבינלאומיים ותיצור תנאים שיתמכו בהמשך הגידול בהשקעות הזרות, בהמשך למגמה שנרשמה בעקבות שינוי ימי המסחר.
שילובם של שני המהלכים הללו צפוי להשריש חותם עמוק גם על שוויה הכלכלי של חברת הבורסה עצמה ועל האופן שבו שוק ההון הבינלאומי מתמחר אותה. גידול בהיקפי המסחר, כניסה מוגברת של משקיעים זרים שמחפשים שווקים מסונכרנים, והפיכת התשתית המקומית לזירת פינטק חדשנית ומודרנית נוטים לייצר תזרימי מזומנים חזקים יותר מעמלות ומשירותי נתונים. מעבר לכך, חברות תשתיות פיננסיות המפעילות טכנולוגיות בלוקצ'יין מתקדמות נהנות לרוב ממכפילי רווח גבוהים יותר בשווקים הגלובליים, משום שהן נתפסות כפלטפורמות צמיחה טכנולוגיות ולא רק כבורסות מסורתיות מקומיות, מה שעשוי להזניק את השווי ההוגן של החברה ולשמור על מעמדה כאטרקטיבית ומובילה.
