מערכת היחסים בין הממשל האמריקאי לבין המגזר השלישי ידעה עליות ומורדות רבות לאורך ההיסטוריה, אך נראה כי שנת 2025 תיזכר כשנת מפנה דרמטית במיוחד במרקם החברתי והכלכלי של ארצות הברית. בחודש יולי של אותה שנה, חתם הנשיא טראמפ על חוק קיצוצים נרחב וחסר תקדים בתקציב הפדרלי, אשר גרע סכום עתק של 9 מיליארד דולר מהוצאות הממשל. מתוך הסכום העצום הזה, כ-1.1 מיליארד דולר קוצצו ישירות מהתקציב המיועד לתאגיד השידור הציבורי, שהוא הארגון המרכזי האחראי על חלוקת כספים פדרליים לתחנות מדיה ורדיו ציבוריות מקומיות ברחבי ארצות הברית. ההשפעה של מהלך חד זה הייתה מיידית, מוחשית וכואבת, כאשר היעדר המימון הממשלתי הוביל לפיטורים של למעלה מ-500 עובדים בתחום התקשורת הציבורית. המכה שניחתה על התחנות המקומיות נראתה בתחילה כאנושה, אך באורח פלא היא גם הציתה תגובת נגד אזרחית בעוצמה שלא נראתה כמותה בעבר, תופעה שמשנה כעת את פני הפילנתרופיה והתרומות באמריקה.
דוגמה מובהקת ומרתקת לדינמיקה הזו ניתן למצוא בתחנת שידור ציבורית במדינת דקוטה הדרומית. התחנה המקומית, שנאלצה לפתע להתמודד עם מציאות כלכלית חדשה ואכזרית בעקבות ביטול התקציבים, מצאה את עצמה תחת אילוץ לפטר שבעה מתוך 11 העיתונאים שעבדו בה, פגיעה קשה ביכולתה לסקר, לחקור ולדווח לקהילה המקומית. אולם, אל מול המשבר הקיומי והפיטורים, הציבור הרחב לא נשאר אדיש. התחנה חוותה זרם פתאומי ועצום של תורמים חדשים, אשר מונעים מתחושת תסכול עמוקה על הקיצוצים. התוצאה הייתה גיוס שיא חסר תקדים של 8 מיליון דולר. ריאן האולט, מנכ"ל ארגון הידידים של השידור הציבורי בדקוטה הדרומית, סיפר לרשת הרדיו הציבורית על התופעה שאותה הוא מכנה "תרומות של זעם יוקד". לדבריו, הארגון זיהה קבוצה גדולה של אנשים שתרמו בפעם הראשונה בחייהם, והעניקו סכומים משמעותיים של ארבע וחמש ספרות, סכומים שהתחנה מעולם לא זכתה לראות מתורמים פרטיים לפני כן.
הפגיעה האנושה בשידור הציבורי היא למעשה רק חלק ממגמה רחבה יותר של חבטות שהנחית ממשל טראמפ על ארגונים ללא מטרות רווח. מהלכים נוספים במסגרת הקיצוצים הממשלתיים כללו את תהליך הפירוק של סוכנות הפיתוח הבינלאומית של ארצות הברית, המוכרת כ-USAID, וכן קיצוץ כואב ומדאיג של 500 מיליון דולר בהקצאות מזון המיועדות לבנקי מזון ברחבי המדינה כולה. הקיצוצים הללו, שפגעו ישירות ביכולת לספק ביטחון תזונתי לאוכלוסיות החלשות ביותר, לצד הסערות הפוליטיות והפיננסיות שאפיינו את השנה החולפת, משמשים כרקע מרכזי לדו"ח השנתי של פילנתרופיה בארצות הברית לשנת 2025.
למרות, ואולי דווקא בגלל, האווירה הציבורית הסוערת, הנתונים המקרו-כלכליים של עולם הפילנתרופיה חושפים תמונה של התגייסות אזרחית מרשימה. הדו"ח חושף כי סך התרומות בארצות הברית בשנת 2025 הגיע לשיא של כל הזמנים ועמד על 617.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 3% בהשוואה לשנה הקודמת, וזאת גם לאחר שקלול והתאמה לנתוני האינפלציה. נתון זה מעביר את היקף התרומות באמריקה אל מעבר לרף ה-600 מיליארד דולר בפעם הראשונה בהיסטוריה, נתון מרשים במיוחד בהשוואה ל-592.5 מיליארד דולר שגויסו בשנת 2024. מעבר לכך, זוהי השנה השנייה ברציפות שבה נרשמת עלייה ריאלית בסך התרומות הכללי כאשר מביאים בחשבון את האינפלציה, מגמה שמסמלת התאוששות לאחר שבשנת 2023 נרשמה ירידה של 2.1% בתרומות לעומת השנה שקדמה לה.
עם זאת, צלילה עמוקה יותר לתוך המספרים מגלה כי אחוז הכספים המגיע מתרומות ישירות של אנשים פרטיים נמצא במגמת ירידה עקבית לאורך השנים האחרונות. בעוד שבשנת 2023 התרומות של יחידים היוו 67% מסך התרומות הכולל, שיעור זה ירד ל-66% בשנת 2024, והמשיך לצנוח עד ל-64% בדו"ח האחרון. במקביל לירידה בתרומות השוטפות של יחידים, נחשף כי אחד הכוחות המרכזיים שהניעו את העלייה החדה בסך התרומות הכללי היה זינוק דרמטי בתרומות מעיזבונות וצוואות. סעיף זה רשם עלייה של 19.7% לאחר צניחה משמעותית שנרשמה בשנת 2024, מה שמהווה אינדיקטור מובהק לתחילתה של מה שמכונה "העברת העושר הגדולה", תהליך שבו דורות מבוגרים מעבירים הון עתק לדורות הבאים ולמטרות פילנתרופיות.
ברמה הרחבה יותר, סך התרומות השנתי מושפע באופן עמוק מתשואות שוק ההון ומהתמ"ג של המדינה. מבחינה היסטורית, סך התרומות בארצות הברית מהווה בדרך כלל כ-2% מהתמ"ג האמריקאי. יישום של נוסחה זו על סך התרומות שנרשם בשנת 2025 ביחס לתמ"ג של ארצות הברית, שעמד על 30.77 טריליון דולר באותה שנה, מראה כי התרומות הגיעו לשיעור של 2.05% מהכלכלה כולה. באשר להשפעת שוק ההון, ג'ון ברגדול, מנהל זמני של שותפויות נתונים ומחקר בבית הספר לפילנתרופיה, שהיה אמון על ביצוע המחקר עבור הדו"ח, ציין כי שוק ההון הפך עם הזמן למנבא משמעותי יותר ויותר של סך התרומות. לדבריו, התלות הגוברת הזו בביצועי המניות משמעותה שחוסר היציבות והתנודתיות המאפיינים את השווקים הפיננסיים יתחילו בהכרח לחלחל ולהשפיע גם על חוסר היציבות בתחום הנתינה ועל יכולת התכנון ארוכת הטווח של הארגונים.
באופן מסורתי, קיים קשר הפוך וברור בין קבלת מענקים ממשלתיים לבין תרומות מאנשים פרטיים. פעמים רבות, כאשר עמותות נהנות ממימון יציב מהממשלה, הן עשויות להוריד את רמת התעדוף של קמפיינים המכוונים למשיכת תורמים פרטיים. מנגד, כאשר תורמים מזהים שעמותה נמצאת בקשיים ונאבקת לשרוד, הם נוטים לפתוח את הארנק ולעזור להשלים את הפער הכלכלי. ג'ן שאנג, פסיכולוגית פילנתרופית, מסבירה כי כאשר לאנשים באמת אכפת ממטרה מסוימת, הם נוטים לתת הרבה יותר כאשר המטרה הזו נמצאת בצרות, והדברים הם באמת עד כדי כך פשוטים. כך למשל, ארגונים כמו המועצה להגנה על משאבי טבע זכו לתאוצה אדירה בתמיכה הציבורית כתוצאה מהצעדים של ממשל טראמפ. מנהלת הפיתוח הראשית של הארגון ציינה כי תורמים בכל סדר גודל מבינים שהממשל מנהל מאבק חסר תקדים נגד אוויר נקי, מי שתייה בטוחים וטבע, ובתגובה לכך הם הגבירו משמעותית את תמיכתם בפעילות הארגון.
אולם, חשוב להכיר בכך שבעוד שארגונים לאומיים גדולים עשויים להצליח לשרוד ואף לשגשג על בסיס תרומות פרטיות המונעות מזעם ציבורי, עמותות קטנות יותר הממוקדות בקהילות מקומיות נושאות בעיקר הנטל של קיצוצי המימון. מחקר של מכון אורבן מצא כי בין השנים 2021 ל-2023, הרוב המכריע של העמותות בכל חמישים המדינות – בשיעורים שנעים בין 60% ל-85% בהתאם למדינה – היו פועלות בהפסד אלמלא התמיכה הממשלתית. פרופסור לכלכלה באוניברסיטת דרקסל, שהייתה חלק מצוות המחקר, מזהירה כי קהילה מקומית עלולה להיפגע לפתע מזעזוע כלכלי, וכאשר המימון הממשלתי נמשך לאחור, המשמעות היא שהעמותות פשוט אינן נמצאות בעמדה שמאפשרת להן לתמוך באנשים בקהילה שלהן בשעת המשבר.
הגישה המסורתית לתרומות, ובמיוחד האובססיה כלפי סכומי הכסף הכוללים, עשויה להיות מוטעית מיסודה. גישה זו מתעלמת מהערך האדיר שהתומכים מביאים מעבר לתרומה הכספית נטו. ארגוני הגנה על בעלי חיים שואפים לעולם שבו חיות זוכות להגנה, וארגונים לחקר הסרטן חותרים לעולם נקי מהמחלה. ככל שיש יותר אנשים בחברה שבאמת חולקים את המשימות הללו, כך ניתן להגשים אותן בצורה אפקטיבית יותר. התומכים תורמים לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם באמצעות הזמן שלהם, הכישרונות והסינגור הציבורי, ועל ארגוני הצדקה להעריך את התורמים שלהם לא רק כמקורות הכנסה, אלא כהשתקפות חיה של העולם שהם מקווים ומנסים ליצור ביחד.
