החל מחצות הלילה שבין שבת לראשון, תחילת חודש אוגוסט, נהגי ישראל יתעוררו למציאות כלכלית חדשה וכואבת בתחנות הדלק. המחיר המרבי לליטר בנזין באוקטן תשעים וחמש נטול עופרת, הנמכר לצרכן בתחנה בשירות עצמי, יזנק בשיעור חד ויעמוד על 8.09 שקלים לליטר. מדובר בעלייה דרמטית של 61 אגורות לעומת המחיר שנקבע בחודש הקודם. עבור נהגים שיעדיפו לקבל שירות מלא מצוות התחנה, תיוותר התוספת הקבועה של 25 אגורות לליטר ללא שינוי, מה שיביא את המחיר הסופי עבורם ל-8.34 שקלים לכל ליטר של בנזין שיוזרם למכל הרכב. חציית הרף הפסיכולוגי של שמונה שקלים לליטר אינה עניין של מה בכך, שכן המחיר החדש גבוה יותר אפילו מזה שנרשם בשיא התקופה המתוחה של חודש מאי האחרון, אז עמד המחיר על 8.07 שקלים. למעשה, רמת המחירים הנוכחית מחזירה את המשק הישראלי לימים שלא נראו כמותם מאז שנת 2012, התקופה שבה נשבר שיא כל הזמנים ומחיר הדלק נסק עד ל-8.25 שקלים לליטר, מה שמעורר דאגה רבה בקרב צרכנים ובעלי עסקים כאחד.

כדי להבין לעומק את המנגנון שמוביל להתייקרות כה חדה, יש לפרק את מחיר הדלק למרכיביו השונים. נקודת הפתיחה החשובה ביותר היא רכיב המיסוי, אשר מהווה את הנתח המשמעותי והגדול ביותר מתוך הסכום שאותו משלם הצרכן הישראלי בקופה. בראש פירמידת המיסים ניצב מס הבלו, מס עקיף המוטל על מוצרי דלק שונים, אשר עומד כיום בישראל על סכום קבוע של 3.61 שקלים לכל ליטר בנזין. על סכום זה, כמו גם על עלות רכישת הדלק עצמה ועל מרווחי השיווק של חברות הדלק, מתווסף מס ערך מוסף. המשמעות של מבנה מיסוי זה היא שבסיס המחיר בישראל תמיד יהיה גבוה באופן יחסי למדינות אחרות בעולם. כאשר חלות תנודות חדות בשוקי האנרגיה הבינלאומיים, כפי שקורה כעת, הן למעשה מתווספות על גבי רצפת מחיר נוקשה וגבוהה מלכתחילה. השינוי החודשי הנוכחי אינו נובע בשום צורה מהחלטות מיסוי מקומיות או משינויים ברגולציה הישראלית, אלא משילוב של גורמים מאקרו כלכליים וגאו פוליטיים עולמיים אשר יצרו סערה מושלמת בשוק האנרגיה ודחפו את המחירים כלפי מעלה.

הגורם המרכזי הראשון שמניע את גל ההתייקרות הנוכחי הוא הזינוק החד במחירי הנפט הגולמי ברחבי העולם. שוק האנרגיה העולמי חווה במהלך החודש האחרון טלטלה של ממש, שבאה לידי ביטוי בעלייה תלולה ורציפה במחירי חביות הנפט. רק כדי לסבר את האוזן, בסוף החודש הקודם נסחרה חבית נפט מסוג ברנט, המהווה סמן מרכזי לשוק האירופי והים תיכוני ולפיו נקבעים המחירים באזורנו, סביב רמה של 73 דולרים. כעת, בתוך זמן קצר, המחיר טיפס והתקרב בצעדי ענק לרף הפסיכולוגי של כמעט 100 דולרים לחבית. התייקרות זו משקפת זינוק של עשרות % במחיר חומר הגלם הבסיסי שממנו מופק הבנזין. החששות הגוברים בעולם מפני פגיעה בשרשראות האספקה הימיות, לצד אי ודאות מתמשכת לגבי היציבות של שוק האנרגיה העולמי בצל סכסוכים אזוריים מתמשכים, גורמים לסוחרים לדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר, מה שמתורגם מיד לעליית מחירים על לוח המסחר.

אולם מחירו של הנפט הגולמי הוא רק חלק מהמשוואה השלמה, שכן רכבים אינם נוסעים על נפט גולמי אלא על תוצרי זיקוק מעובדים. כאן בדיוק נכנס לתמונה הגורם השני והקריטי לא פחות והוא מרווח הזיקוק. מדובר בפער הפיננסי שבין עלות רכישת הנפט הגולמי לבין המחיר שבו נמכרים מוצרי הדלק המזוקקים הסופיים. מרווחי הזיקוק בעולם זינקו לאחרונה באופן דרמטי, וזאת בשל משבר קיבולת חמור ברמה הגלובלית. המלחמה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה גלשה לשלב של פגיעה אסטרטגית בתשתיות אנרגיה חיוניות. מתקפות ממוקדות שהוציאו לפועל הכוחות האוקראיניים הצליחו להשמיד, על פי ההערכות המקצועיות, בין 40% ל-50% מיכולת הזיקוק הכוללת של הפדרציה הרוסית. נתון זה הוא בעל משמעות הרסנית לשוק העולמי, שכן רוסיה נחשבת לשחקנית מפתח מרכזית המייצאת יותר מעשרה % מתצרוכת הדיזל העולמית. הפגיעה הקינטית והמדויקת בבתי הזיקוק הרוסיים, בשילוב עם מתיחות ביטחונית מתמדת באזור המפרץ, יצרו צוואר בקבוק חמור באספקת דלקים. בניית בתי זיקוק חדשים כדי לפצות על הפגיעה היא תהליך הנדסי מורכב ביותר שאורך כעשור שנים, וזאת בנוסף להתנגדויות סביבתיות חריפות שמונעות הקמת מתקנים כאלה במדינות המערב, מה שמקבע את המחסור הקיים ומותיר את המחירים ברמה גבוהה היסטורית.

לצד ההשפעות הישירות של מחירי הנפט ומשבר הזיקוק, הגורם השלישי שנועל את עליית המחיר התלולה עבור הצרכן הישראלי הוא שערי החליפין, וליתר דיוק, חולשתו של המטבע המקומי מול המטבע האמריקאי. שוק האנרגיה העולמי מתנהל ברובו המוחלט בדולרים. כאשר חברות הדלק המקומיות ומדינת ישראל רוכשות דלקים בחוץ לארץ, הן עושות זאת במטבע חוץ. בחודש האחרון רשם המטבע האמריקאי התחזקות משמעותית אל מול השקל. שער הדולר, שעמד בסוף חודש יוני על 2.98 שקלים, טיפס בהדרגה והגיע לרמה של 3.06 שקלים. התחזקות זו, המהווה עלייה של כ-1.9%, מתורגמת באופן אוטומטי וישיר למחיר גבוה יותר שהצרכן הישראלי נדרש לשלם כאשר הוא מתדלק את רכבו. הפיחות בשקל למעשה מעצים את ההשפעה השלילית של עליית מחירי האנרגיה בעולם. גם לו מחיר הנפט בדולרים היה נותר סטטי לחלוטין וללא שינוי, עצם הפיחות בשקל היה מייקר את הבנזין. כאשר שני התהליכים המקבילים הללו מתרחשים באותו הזמן בדיוק גם הנפט מתייקר וגם הדולר מתחזק מול השקל, ההשפעה הפיננסית על הכיס של האזרח הישראלי היא כפולה, מכופלת וכואבת הרבה יותר.

התנודתיות החריפה הזו אינה תופעה חדשה בשוק האנרגיה, אך היא ממחישה באופן הברור ביותר את התלות המוחלטת של הכלכלה המקומית באירועים חובקי עולם שאין עליהם כל שליטה. מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות הצביעה על כך שהעלייה החדה במחיר המקומי משקפת למעשה זינוק של כ-22% במחירי הבנזין בשווקים הבינלאומיים רק בתקופה האחרונה. השנה הנוכחית מתאפיינת עד כה כרכבת הרים כלכלית בכל הנוגע לעלויות האנרגיה. בחודש אפריל ספגו הצרכנים מכה קשה עם עלייה של יותר משקל אחד לליטר, ואחריה תוספת קטנה נוספת של שתי אגורות בחודש מאי. לאחר מכן, הגיעה אנחת רווחה זמנית עם ירידות מחירים מצטברות של 59 אגורות לאורך החודשים יוני ויולי. כעת, המטוטלת העולמית חוזרת לנוע בכיוון ההפוך בעוצמה רבה ומוחקת את ההוזלות הקודמות.

המציאות החדשה והמאתגרת שנוצרה בתחנות הדלק ברחבי הארץ היא תזכורת חיה לאופן שבו אירועים גאו פוליטיים משפיעים באופן יומיומי וישיר על יוקר המחיה. ממל"טים שפוגעים בתשתיות אנרגיה במזרח אירופה, דרך חששות של סוחרים בבורסות הסחורות מעבר לים ועד למסכי המסחר במטבע חוץ, כל הזרמים הללו מתנקזים בסופו של דבר אל המשאבה שבתחנת הדלק המקומית. הזינוק מעל לרף שמונת השקלים מהווה נטל כלכלי כבד ומשמעותי על משקי הבית והעסקים, אשר נדרשים כעת לחשב מסלול מחדש ולהתאים את הוצאותיהם למציאות שבה עלות הניידות הפכה ליקרה מאי פעם. התייקרות הדלק אינה נעצרת רק ברכב הפרטי, אלא מחלחלת לכלל ענפי המשק דרך עלויות שינוע והובלה של סחורות, מה שעלול לייצר מעגל נוסף של עליות מחירים במוצרי הצריכה הבסיסיים, תוך הבנה כי המפתחות לפתרון המשבר נמצאים בזירה הבינלאומית המורכבת והסוערת.