השקעה בשוק ההון דורשת לא פעם יכולת לזהות מתי הזרם המרכזי מתחיל לאבד מומנטום ומתי הגיע הזמן להעביר את כובד המשקל מאפיקים שנמצאים בשיא לאפיקים שעשויים להציע הזדמנות ערך אמיתית. סטיב כהן, העומד בראש קרן הגידור המוערכת פוינט 72, ממחיש כעת בדיוק את הדינמיקה הזו באמצעות פעולותיו האחרונות בתיק ההשקעות. בעוד שרבים בשוק עדיין שואבים השראה מהנהירה הממושכת לעבר מניות הבינה המלאכותית, כהן בחר לבצע מהלך של מימוש רווחים חלקי ורוטציה סקטוריאלית, כאשר צמצם את החשיפה שלו לשתיים מהחברות המזוהות ביותר עם מהפכת הבינה המלאכותית: אמזון ואנבידיה. המהלך של כהן מגיע על רקע שנה שבה השווקים הציגו ביצועים יוצאי דופן, אך גם חשפו סדקים ראשונים באופוריה סביב מניות הטכנולוגיה הגדולות.

מתחילת שנת 2026, המניות של אמזון ואנבידיה, שהובילו את השוק בשנים האחרונות, החלו להראות סימני עייפות. בעוד מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של כ-10%, שתי ענקיות הטכנולוגיה הסתפקו בעלייה צנועה של כ-5% בלבד. עבור משקיעים שעקבו אחרי העליות המטאוריות של השנים האחרונות – עלייה של למעלה מ-560% באמזון ושל יותר מ-16,000% באנבידיה בעשור האחרון – אין זה מפתיע לראות מימוש רווחים. כהן, שמנהל אסטרטגיות מורכבות, ניצל את התקופה שבין הרבעון הרביעי של 2025 לרבעון הראשון של 2026 כדי להפחית את אחזקתו באמזון ב-6% ואת אחזקתו באנבידיה בשיעור חד יותר של 24%. השינוי באסטרטגיה של כהן מעיד על כך שהשיח סביב הבינה המלאכותית משתנה, והמיקוד עשוי לנדוד מחברות התוכנה והשבבים הראשוניות לחברות המייצרות את התשתית הפיזית הנדרשת להקמת המהפכה, דוגמת חברות בתחום האנרגיה המייצרות תאים מבוססי מימן.

במקום להישאר בחשיפה מלאה לסקטור הטכנולוגי התנודתי, כהן בחר להסיט חלק מההון לטובת מניית בריאות הנחשבת למוערכת בחסר: בוסטון סיינטיפיק. חברה זו היא שחקנית מפתח בטכנולוגיה רפואית, עם הכנסות המתחלקות בעיקר בין תחום הטיפול הלבבי המהווה כ-66% מההכנסות, לבין מוצרים רפואיים-כירורגיים המהווים כ-34% מהכנסותיה. ההיגיון שמאחורי רכישה כזו ברור; בניגוד למוצרי צריכה או שירותי טכנולוגיה שיכולים להיות מושפעים ממחזוריות כלכלית, המוצרים של בוסטון סיינטיפיק הם הכרחיים, ולכן הביקוש להם נותר יציב גם בעתות משבר. עם זאת, כל חברה, גדולה ככל שתהיה, חווה תקופות של האטה, ובוסטון סיינטיפיק נמצאת כעת בנקודה כזו. החברה דיווחה על רבעון ראשון חזק, אך במקביל סיפקה תחזית מאכזבת להמשך השנה, מה שהוביל ללחץ של משקיעים על המניה.

הירידה בציפיות של החברה בולטת מאוד בנתונים: ברבעון הראשון של 2026 רשמה בוסטון סיינטיפיק צמיחה אורגנית של 9.4%, אך התחזית לרבעון השני מצביעה על האטה אפשרית לרמה של כ-5% בלבד. בנוסף, החברה חתכה את טווח הרווח המותאם למניה מ-3.43 עד 3.49 דולר לטווח של 3.34 עד 3.41 דולר. עבור משקיעים, ההודעה הזו היוותה "דגל אדום", שכן הרף העליון של התחזית המעודכנת נמוך מהרף התחתון של התחזית הקודמת. הדיכאון בקרב המשקיעים מובן, אך הוא מתעלם מההיסטוריה המוכחת של החברה, מהקשרים העמוקים שלה עם הלקוחות ומהיכולת שלה לחדש ולהוביל את התחום. מדובר באחת מקבוצה מצומצמת של יצרניות מכשור רפואי עם נתחי שוק מבוססים היטב, וההערכה היא שחזרה למסלול הצמיחה היא רק עניין של זמן.

הזדמנות העומק טמונה בתמחור המניה. כיום, בוסטון סיינטיפיק נסחרת במכפיל מכירות של 3.2, נתון הנמוך משמעותית מהממוצע החמש-שנתי שלה שעומד על 6. כמו כן, מכפיל הרווח שלה עומד על 19, נתון נמוך בהרבה מהממוצע ארוך הטווח של 64. כאשר משקיע חכם כמו סטיב כהן בוחר להגדיל חשיפה לחברה שכזו, הוא מסתכל מעבר לרעש הרגעי של הורדת התחזיות ורואה חברה שנסחרת בדיסקאונט ביחס לעברה וביחס לערכה הפנימי. רכישת מניה כזו היא בהכרח אסטרטגיה לטווח ארוך; אי אפשר להפוך ענקית בתחום הבריאות עם שווי שוק של מעל 60 מיליארד דולר ביום אחד, אך הסבירות שהחברה תחזור למסלול הצמיחה נראית גבוהה מאוד. האמון של כהן ביכולתה של החברה להשתקם ולחזור להוביל עשוי להיות הסימן לו מחפשים משקיעים אחרים בשוק שבו נכסי ערך הופכים למצרך נדיר. החלפת מניות ה-AI בנכס בטוח יותר ובעל פוטנציאל התאוששות עשויה להתברר כצעד נבון במיוחד עבור מי שמוכן לסבלנות הנדרשת כדי לקטוף את הפירות בטווח הארוך.