שנת 2026 נרשמה עד כה כסדרה של רגעים היסטוריים בוול סטריט, כאשר המדדים המובילים – הדאו ג'ונס, ה-S&P 500 והנאסד"ק – טיפסו לשיאים חדשים, לצד אירועים כלכליים נדירים. אחד השינויים המשמעותיים ביותר התרחש במאי האחרון, כאשר קווין וורש הושבע לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, כמחליפו של ג'רום פאוול. כניסתו לתפקיד הגיעה בעיתוי מורכב במיוחד עבור הכלכלה האמריקאית. העלייה בשיעורי האינפלציה, שטיפסו ל-4.2% בחודש מאי – הרמה הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים – הציבה את ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) בפני צומת דרכים קריטי. תופעה שזכתה לכינוי "Trumpflation" השפיעה על הדינמיקה הכלכלית ודרשה מהנהגת הבנק המרכזי לקבל החלטות מדיניות מורכבות תחת לחץ ציבורי ופוליטי גובר.
קווין וורש נכנס לתפקידו עם אג'נדה של רפורמות מקיפות במוסד הפיננסי החשוב ביותר בארה"ב. אחד ממוקדי הביקורת העיקריים שלו היה המאזן המנופח של הבנק המרכזי, שצמח פי עשרה לשיא של כמעט 9 טריליון דולר בין השנים 2008 ל-2022. וורש דוגל בצמצום רדיקלי של מאזן זה, מהלך שמקבל פרשנות של עמדה "ניצית" (Hawkish) בשווקים, השואפת להדק את המדיניות המוניטרית. מעבר למאזן, וורש שם דגש על שינוי הדרך שבה הבנק המרכזי תופס את האינפלציה. בשימוע בוועדת הבנקאות של הסנאט, הוא הצהיר כי יעד יציבות המחירים צריך להיות מצב שבו המחירים יציבים עד כדי כך שאף אחד אינו נדרש לעסוק בהם. חלק מרכזי בשינוי הגישה שלו הוא השאיפה לבטל לחלוטין את ה"הנחיה קדימה" (Forward-Looking Guidance), כלומר הפסקת פרסום תחזיות מפורשות לגבי כיוון הריבית, מתוך מטרה להציג עובדות בלבד ולהניח לשוק ההון לגבש את ציפיותיו באופן עצמאי.
במהלך שבעת השבועות הראשונים לכהונתו, וורש אכן נמנע ממתן הנחיות רשמיות לגבי כיוון המדיניות, אך בכנס הבנק המרכזי האירופי בפורטוגל שנערך ב-1 ביולי, הוא סיפק רמז עבה במיוחד. בתשובה לשאלה על יעד האינפלציה, הבהיר וורש כי אם מישהו במגזר העסקי או הפיננסי סבור שהבנק המרכזי יגלה סובלנות ליעד אינפלציה הגבוה מ-2%, הרי שהוא צפוי להתאכזב. אמירה זו, המגיעה מדמות שנתפסת כשמרנית וניצית בגישתה המוניטרית, מבהירה כי וורש ויתר חברי הוועדה נוטים בבירור לכיוון של העלאת ריבית הפדרל ריזרב בעתיד הקרוב. הצורך בהעלאת ריבית נתמך גם בנתונים מדאיגים: מדד ה-PCE לליבה, המדד המועדף על הפד לבחינת אינפלציה, הגיע לרמה של 3.4% באוקטובר 2023, בעוד ה-PCE הכללי עומד על 4.1%, יותר מכפול מיעד ה-2% שהציב הבנק.
ההערכות בשוק הן שהשפעות המלחמה באיראן, שהובילו לתנודתיות במחירי האנרגיה, כבר אינן מוגבלות למגזר הדלק בלבד, אלא זולגות אל תוך הכלכלה הרחבה ומשפיעות על מחירי סל המוצרים והשירותים. למרות שייתכן כי במבט קצר טווח נראה ירידה מסוימת בשיעורי האינפלציה עקב ירידה במחירי הנפט הגולמי, הליבה של מדד ה-PCE צפויה להמשיך ולעלות. המשמעות היא שהאתגר הכלכלי נכנס לשלב חדש ומורכב יותר. בשורה התחתונה, נראה כי וול סטריט אינה זקוקה עוד להנחיות רשמיות או לתחזיות עתידיות מצד היו"ר החדש; התבטאויותיו הבלתי אמצעיות והישירות בנושא הצורך בשימור יציבות מחירים מספקות את כל הכלים שהמשקיעים צריכים כדי להבין שהידוק מוניטרי נמצא בראש סדר העדיפויות של הפדרל ריזרב בתקופה הקרובה.
